אח (מתקן בערה)
אח הוא מתקן בערה, בדרך כלל מלבנים או אבן, שנמצא בבית, בו שומרים אש לחימום הבית ולבישול מזון. מתקן בערה זה בדרך כלל מורכב מאבן אח אופקית ולעיתים קרובות משולבת עם קיר נמוך וחלקי מאחורי האח, קמין, תנור אפייה, קולט אדים או ארובה. למשך מאות שנים, האח היה נחשב כמאפיין המרכזי, האינטגרלי והחשוב ביותר של הבית. בעידן המודרני, מאז הופעת ההסקה המרכזית, ברוב הבתים, האח הוחלף בתנורי החימום, כיריים, תנורי אפייה וכן מכשירי חשמל ביתיים אחרים.
לפני המהפכה התעשייתית, תכנון מקובל של אח היה להציב אותו באמצע החדר כמוקד פתוח, כאשר העשין היה יוצר דרך חור עשן בגג. בעיצובים שלאחר המהפכה התעשייתית, הגג היה מוצק ורציף יותר, ואילו האח הוצב בצד החדר וצויד בדרך כלל בארובה.
במהלך השנים, הונהג מס על אחים באימפריה הביזנטית (בתקופת שלטונו של ניקפורוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית ב-802–811, אם כי ייתכן שהמס הונהג אפילו לפני שלטונו של ניקפורוס הראשון במהלך המאה ה-7), אנגליה (19 במאי 1662 – 1689) וסקוטלנד (19 במאי 1662 – 1690).[1][2]
במקורות
בתנ"ך מוזכרת האח שבערה בחודש כסלו ב"בית החורף" של יהויקים מלך יהודה:
וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת.
על פי התלמוד הבבלי, המילה אח בעברית[3] מקורה ב"אחוות" העצים המבעירים ותורמים יחד זה לבערתו של זה.[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Haldon, John F. (1997). Byzantium in the Seventh Century: the Transformation of a Culture. Cambridge University Press.
- ^ Gibson, Jeremy. The Hearth Tax, other later Stuart Tax Lists, and the Association Oath Rolls. Federation of Family History Societies.
- ^
ערך מילוני בנושא אח בוויקימילון
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ' עמוד א' "והאח לפניו מבערת", מאי אח?... ושמואל אמר עצים שנדלקו באחוונא - ובפירוש רש"י "באחוה - כל העצים נדלקין זה מזה הקטן מדליק הגדול"
