אטוסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אטוסה
Utauθa
לידה 550 לפנה"ס
פטירה 475 לפנה"ס (בגיל 75 בערך)
מדינה ממלכת פרס
בן זוג כנבוזי השני,ברדיה (בן כורש)/גאומתה ,דריווש הראשון
השושלת האחמנית
תואר מלכת פרס
אב כורש הגדול
אם קסאנדנה
צאצאים חשיארש הראשון
מלכת פרס

אטוסה (בפרסית: Utauθa ביוונית עתיקה: Ἄτοσσα, נולדה בסביבות 550 לפנה"ס - 475 לפנה"ס) הייתה מלכה של הממלכה האחמנית, בתו של כורש הגדול, אחות-אשתו של המלך הפרסי כנבוזי השני[2] ואשתו של דריווש הראשון

שם

פירוש השם אטוסה (Atossa) הוא ויש המפרשים "בעלת התחבולות" (ביוונית Ἄτοσσα ובפרסית עתיקה השם הוא "Utauθa") שמה באווסטית הוא Hutaosā.[3]

ביוגרפיה

השושלת האחמנית

אטוסה נולדה בסביבות 550-545 לפנה"ס בפסארגאדה.[4] היא הייתה בתם הבכורה של כורש הגדול וקאסנדנה (Cassandane).

לפי ההיסטוריון היווני הרודוטוס, אחיה, כנבוזי השני התחתן עימה לאחר המלכתו ב-530 לפנה"ס.[4] החתונה בין אח ואחות לא היה נהוג באותה תקופה וכנבוזי השני שכנע את כל השופטים לתת תוקף משפטי לנישואין שלהם.[1]

כאשר כנבוזי השני יצא למצרים בסביבות מרץ 522 לפנה"ס, שלטונו נתפס על ידי אחיו ברדיה או, לפי גרסה אחרת, אמגוש (כהן בדת זרתוסטרה) הנקרא גאומתה, שהתחזה לברדיה לאחר שנרצח. ברדיה (או המתחזה) התחתן עימה כדי לבסס את דרישתו לשלטון.[5]

כאשר דריווש הראשון ביצע הפיכה והשתלט על השלטון ב-522 לפנה"ס, הוא התחתן עם אטוסה, אחותה ארטיסונה (Artystone) ואחייניתה פארמיס (Parmys, בתו של ברדיה). דריווש התחתן עימן אף על פי שהיו לו כבר אישה וילדים כדי לאשש את קביעתו לשלטון.[5][6]

לדריווש הראשון ואטוסה היו ארבעה ילדים: חשיארש הראשון (519 לפנה"ס - 465 לפנה"ס), החאמניש (אנ'), שהיה מושל מצרים, מאסישתה (Masistes), שהיה מושל באקטריה (520-486 לפנה"ס), ווישתאספ.

מסופר, כי לאטוסה הייתה השפעה רבה ותפקיד חשוב במשפחת המלוכה, מעצם היותה בתו של כורש ואשתו של דריווש. ההיסטוריון היווני הרודוטוס מספר בספרו "היסטוריות" מציג אותה כאישה חזקה, אשר השפיעה על החלטות שלטוניות. לפי אחד מהסיפורים של הרודוטוס, היא השפיעה על דריווש לפלוש ליוון כיוון שרצתה משרתים יוונים.[3] היא הייתה משמעותית בהבטחת שלטונו של חשיארש, בנה הבכור, כיורש לדריווש, אף על פי שלא היה הבן הבכור שלו, כיוון שהיה הילד הראשון שנולד לאחר שדריווש הפך למלך והוא משושלת כורש והבן של אטוסה. היא האישה השנייה בהיסטוריה שיש לה תואר "גברת" (Lady), שהיה תואר דתי-שלטוני.[1]

היו לה הרבה משרתים (חלקם יוונים), ומסופר, כי הרופא היווני (Democedes), היה מחביביה. ההיסטוריון היווני הרודוטוס מספר בספרו "היסטוריות" מספר כי אטוסה הייתה מוטרדת על ידי דימום וגוש בחזה שלה. הרופא שלה, דמוסדס, שכנע אותה לטפל ולהסיר את הגידול, במקרה הראשון המתועד של אבחון טיפול במסטיטיס.[7] כתוצאה מהטיפול, אטוסה העניקה לדמוסדס את חירותו ואיפשרה לו לחזור לבקר ביוון.

אטוסה חיה כנראה עד גיל מתקדם, הרודוטוס מוסר כי היא חיה עד לפלישה של חשיארש ליוון, כך שאם שמעה על מפלתו של בנה בקרב בסביבות 467 לפנה"ס, הרי שהיא חיה עד גיל 70 לפחות.[1] עם זאת, הטענה ששמה אינו מוזכר בטבליות שהתגלו בפרספוליס (Persepolis Administrative Archives), מעלה תהייה אם היא נפטרה לפני 515 לפנה"ס, שזה התאריך הקדום ביותר של הטבליות.[5]

הנצחה

האסטרואיד 810 Atossa (אנ') שהתגלה על ידי מקס וולף ב-1915, נקרא על שמה[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Atossa - The Celestrial and Terrestrial Lady of Ancient Iran". Iran Chamber Society.
  2. ^ Boyce, Mary (1982). A History of Zoroastrianism: Volume II: Under the Achaemenians (באנגלית). BRILL. p. 78. ISBN 9004065067. נבדק ב-12 ביולי 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 המלכה האחמנית אטוסה
  4. ^ 4.0 4.1 אם היא התחתנה עם אחיה, הדבר עלול להעיד על כך שאולי נולדה לפני 545 לפנה"ס, כיוון שבאותה תקופה היה נהוג לחתן רק עם הגעה לגיל 15."Atossa". Livius.org. נבדק ב-15 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "Atossa". Livius.org. נבדק ב-15 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Schmitt, Rüdiger (1989). "Atossa". Encyclopaedia Iranica. Vol. 3. Encyclopaedia Iranica Foundation. ISBN 0-7100-9121-4. נבדק ב-7 בנובמבר 2018. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  7. ^ Sandison, A. T. (1959). "The First Recorded Case of Inflammatory Mastitis— Queen Atossa of Persia and the Physician Democêdes". Medical History. 3 (4): 317–322. doi:10.1017/s0025727300024820. PMC 1034507. PMID 14441415.
  8. ^ (810) Atossa In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_811. ISBN 978-3-540-29925-7.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0