איברי-סיר-סן
 | |
| בית העירייה של איברי | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 איל-דה-פראנס |
| מחוז | עמק המארן |
| עיר אם | קרטיי |
| שטח | 6.1 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 57,732 (2010) |
| ‑ צפיפות | 9,464 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 48°48′48″N 02°23′23″E / 48.81333°N 2.38972°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.ivry94.fr | |
איברי-סיר-סן (בצרפתית: Ivry-sur-Seine, בעברית: "איברי על הסן") היא קומונה במחוז הצרפתי עמק המארן, הגובלת בפרברים הדרומיים של פריז (כ-5 ק"מ ממרכז פריז), על גדות נהר הסן. אוכלוסייתה מונה כ-55 אלף תושבים.
מקור השם
בתחילה נקרא היישוב "איברי" בלבד. מקור השם בשם הלטיני Ivriacum או Ibriacum, אשר התייחס כנראה לבעל הקרקע באזור בתקופה הרומית, Eburius. בשנת 1897 שונה שם היישוב באופן רשמי ל"איברי-סיר-סן" ("איברי על הסן") כדי לבדל בינו לבין יישובים בעלי שם זהה בצרפת.
היסטוריה
העדויות המוקדמות ביותר לנוכחות של בני אדם באזור הן מלפני כ-4000 שנים. בשנת 52 לפנה"ס התרחש באיברי-סיר-סן קרב בין שבט הפריזים הגאלי שהתגוררו באזור לבין כוחותיו של טיטוס לאביינוס, סגנו של יוליוס קיסר במהלך מלחמת גאליה, שניצח אותם בקרב. העדות הכתובה הראשונה המזכירה את שמה של איברי היא כתב זכויות משנת 936 לספירה החתום על ידי לואי הרביעי, מלך צרפת.
במאה ה-9 היה אזור איברי בבעלות ראשי קתדרלת נוטרדאם, אולם החל מהמאה ה-13 האזור חולק לחלקים קטנים יותר בבעלותם של מנזרים ואדונים שונים. במאה ה-17 האדמה נרכשה על ידי האדון קלוד בוסק דובואה שבנה עליה טירה מרהיבה. הטירה נהרסה כליל במהלך המהפכה הצרפתית. בתחילת המאה ה-18 הפך האזור לאזור נופש עבור האצולה והבורגנות הפריזאית. במהלך המאה ה-19 הוקטנה הקומונה כאשר חלקיה הצפוניים סופחו לפריז כדי ליצור את הרובע השלושה-עשר של פריז.
מבחינה פוליטית ידועה איברי-סיר-סן כאזור קומוניסטי. מוריס תורז, שהנהיג את המפלגה במשך שנים רבות, כיהן כנציג האזור בפרלמנט במשך 32 שנים. מאז שנות ה-20 כיהנו שלושה ראשי עיר בלבד, כולם מהמפלגה הקומוניסטית.
תחבורה ציבורית
ניתן להגיע אל איברי באמצעות קו 7 של המטרו הפריזאי וכן באמצעות קו C של רכבת הפרברים RER.
קישורים חיצוניים
