איוואן פטרוב
| לידה |
18 בספטמבר 1896 טרובצ'אבסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1958 (בגיל 61) מוסקבה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1918–1958 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 גנרל של ארמייה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ההררית ה-194 מפקד דיוויזיית הרובאים ה-25 מפקד ארמיית החוף העצמאית מפקד הארמייה ה-44 מפקד קבוצת כוחות הים השחור מפקד חזית צפון הקווקז מפקד ארמיית החוף מפקד הארמייה ה-33 מפקד החזית הבלארוסית השנייה מפקד החזית האוקראינית הרביעית מפקד המחוז הצבאי טורקסטן | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים ברוסיה המלחמה הפולנית-סובייטית המרד הבאסמאצ'י מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
       | |
איוואן יפימוביץ' פטרוב (ברוסית: Иван Ефимович Петров; 18 בספטמבר 1896 - 7 באפריל 1958) היה גנרל של ארמייה בצבא האדום אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
פטרוב נולד ב-18 בספטמבר 1896 בעיר טרובצ'אבסק באזור בריאנסק, שהשתייכה אז לאימפריה הרוסית. משפחתו הייתה משפחת סנדלרים והוא עצמו עבר הכשרה כמורה. ב-1917 גויס לצבא האימפריה הרוסית,עבר קורס קצינים מזורז והוסמך לקצונה ביוני 1917. שירת ביחידה עורפית, חלה בדיזנטריה ובשל כך שוחרר מן השירות הצבאי. בשנת 1918 הצטרף למפלגה הבולשביקית, התגייס לצבא האדום ולחם בשורותיו במלחמת האזרחים הרוסית כחלק מהדיוויזיה ה-25. הוא השתתף בקרבות רבים, ובשנת 1919 השתתף בקרבות כנגד הלגיון הצ'כוסלובקי והקוזאקים של אורל. ב-1920 לחם כנגד פולין במסגרת המלחמה הפולנית-סובייטית. ב-1922 השתתף בדיכוי המרד הבאסמאצ'י כמפקד גדוד פרשים. מיוני 1940 הוא פיקד על הדיוויזיה ההררית ה-194, ובאוקטובר של אותה שנה למפקח של המחוז הצבאי מרכז אסיה, והועלה לדרגת גנרל מאיור.
מלחמת העולם השנייה
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
ב-20 באוגוסט 1941 לאחר מבצע ברברוסה, קיבל פטרוב את הפיקוד על דיוויזיית הרובאים ה-25, והגן עמה על העיר אודסה מפני צבא רומניה במהלך המצור על אודסה. ב-5 באוקטובר של אותה שנה קיבל את הפיקוד על ארמיית החוף העצמאית, והוביל את הפינוי דרך הים של הכוחות הסובייטיים מאדסה לחצי האי קרים. הוא לחם במסגרת המצור על סבסטופול (1941–1942), ועם נפילת העיר ביולי 1942 ניסה להתאבד בירייה, אולם מקורביו מנעו ממנו לעשות זאת. באוגוסט של אותה שנה קיבל פיקוד על הארמייה ה-44, ובאוקטובר קיבל פיקוד על קבוצת כוחות הים השחור ולחם עמה במהלך הקרב על קווקז. על פעולותיו בקווקז הועלה לדרגת גנרל לייטננט.
במאי 1943 מונה למפקד חזית צפון הקווקז, והשתתף עמה בקרבות נובורוסיסק. באוגוסט של אותה שנה הוענקה לו דרגת גנרל-פולקובניק, וב-9 באוקטובר הוענקה לו דרגת גנרל של ארמייה. בנובמבר השתתפה החזית שתחת פיקודו בקרבות על חצי האי קרץ', וב-15 בנובמבר שונה שמה לארמיית החוף. בעקבות מספר כשלונות מקומיים, ב-3 במרץ 1944 הוא שוחרר מתפקידו כמפקד ארמיית החוף והורד בדרגה לגנרל-פולקובניק. ב-13 במרץ קיבל פיקוד על הארמייה ה-33 שהייתה חלק מהחזית המערבית. ב-16 באפריל מונה למפקד החזית הבלארוסית השנייה ופיקד עליה במהלך מתקפת מוגילוב ובתחילת מבצע בגרטיון. ב-5 באוגוסט 1944 מונה למפקד החזית האוקראינית הרביעית, ובאוקטובר הוחזרה לו דרגת גנרל של ארמייה. החזית שלו השתתפה במבצע מורביה-אוסטרובה, אולם פטרוב טען שמצב חייליו אינו מאפשר להם לצאת לקרב, ולפיכך המבצע החל ב-10 במרץ 1945 במקום ב-7 במרץ כפי שתוכנן. הפיקוד העליון הסובייטי סבר שהוא שיקר באשר למצב אנשיו, ונוסחו נגדו הודעות חריפות מאד. ב-17 במרץ הוא סולק מתפקידו ומונה לראש המטה של החזית האוקראינית הראשונה, תפקיד אותו מילא עד סוף המלחמה. ב-29 במאי 1945 הוענק לו עיטר גיבור ברית המועצות, ומטעם ארצות הברית הוא קיבל את צלב השירות המצוין.
אחריתו
בין 1952–1953 הוא פיקד על המחוז הצבאי טורקסטן, ולאחר מכן היה סגן מפקד צבא היבשה. ב-7 באפריל 1958 מת פטרוב בביתו שבמוסקבה, ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.
קישורים חיצוניים
- איוואן פטרוב באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
- איוואן פטרוב (ברוסית)
- אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- גנרלים סובייטים
- אנשי הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה
- מעוטרי גיבור ברית המועצות
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור סובורוב
- מקבלי עיטור הדגל האדום
- מקבלי עיטור הכוכב האדום
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- מקבלי עיטור קוטוזוב
- מפקדי ארמיות בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- ילידי 1896
- נפטרים ב-1958