איטום
איטום הוא כינוי כולל למערכת רב שכבתית אשר תפקידה למנוע חדירת מים למבנים.
תפקידי האיטום
איטום מופרד לתחומים שונים:
- איטום למניעת חדירת מים משטח הקרקע הצמוד למבנה אל תוך המבנה, בעיקר בשטחי מרתפים תת-קרקעיים. מקור המים יכול להיות מי גשם שנספגים בקרקע הצמודה למבנה או מי תהום שנמצאים בתוואי סמוך למיקום המבנה.
- באם קיימת התראה לחשש להמצאות גז ראדון כלוא בקרקע, משולב במערכת האיטום הנ"ל טיפול נגד חדירת הגז[1] אל קומת/ות המרתף.
- איטום למניעת חדירת מי גשם במפגש עם חזיתות המבנה לכל גובהו.
- איטום גגות ומרפסות עליהן נופלים מי הגשם ישירות.
- איטום פנימי בשטח המבנה, בדרך כלל למניעת העברת רטיבות שמקורה במטבחים או חדרי רחצה לחדרים סמוכים, והעברה אופקית לחדר צמוד כולל גם לדירה או נכס ששוכן בקומה מתחת.
איטום בבניה
האיטום במבנה מתבצע על:
- כל מעטפת המבנה, על כל חלקיה:
- חלקי מבנה תת-קרקעיים (יסודות, מקלטים, מרתפים, פירי מעליות, חניונים): במקומות אלה נדרשת הגנה הן נגד מים שעלולים להגיע לכל גובה קומות המרתף והן למניעת חדירת מים שיעלו כתוצאי מלחצים בקרקע לעבר הרצפה התחתונה ביותר של המרתפים. במקומות אלו מיושמת שכבת הגנה על האיטום להבטחת קיים האיטום למשך שנים רבות.
- קירות חיצוניים מעל לקרקע: האיטום נדרש גם בתחומי הקיר עצמו בעיקר במפגש בין חומרים כדוגמת קיר עם גמר טיח או חיפוי אבן עם חלונות או קירות מסך וכן אביזרים המשתלבים כחלק מהחזית כדוגמת אדניות פרחים.
- מרפסות שמש, וגגות.
- על חלקים פנימיים של המבנה, שבהם ישנו שימוש במערכות אינסטלציה כחדרי רחצה, מטבחים, חדרי שירותים וחדרי שרות/כביסה. חלקים אלה נקראים בשם הכולל "חדרים רטובים".
- מתקנים הנדסיים שהם חלק אינטגרלי ממערכות המבנה כדוגמת מאגרי מים לשתייה או לכיבוי אש.
- מקרים מיוחדים כמו מרחבים מוגנים שאמורים להיות אטומים כנגד חדירת גזים מסוכנים בעת מלחמה כאשר מערכות כדוגמת מזגנים צנרת חשמל ותקשורת עדיין חייבות לעבור דרך קירות המרחב המוגן על מנת לאפשר לחדר תפקוד מלא גם בשגרה וגם בעת חירום.
חומרי איטום
עד לפני שנים לא רבות התבצע האיטום במבנים בעיקר על ידי מריחת זפת על קירות המרתפים וגג המבנה. שיטה זו עדיין מיושמת אבל היא מתבצעת בעיקר במבנים ישנים.
בתחילת שנות השמונים התפתח השימוש ביריעות איטום ביטומניות תעשייתיות. יישום היריעות בהדבקה בעזרת מבער אל שכבת יסוד שנמרחת ישירות על גבי גג בטון.
במקביל, חברות מסחריות מקדמות מכירת חומרי איטום שונים שישומנן נעשה בהתזה, במריחה או גלילה.
איטום של קירות מסך בהקף הקירות נעשה באמצעות יריעות תרמוסטיות או גומי אשר מודבקות אל קיר המסך מצד אחד ואל דופן הפתח בקיר בצד השני.
כשלים טיפוסיים באיטום
בעיה שכיחה באיטום מבנים היא מעברי רטיבות מדירה לדירה בבית משותף, ובעיקר חדירת רטיבות מהגג או ממרפסות פתוחות. על פי חוק המקרקעין התשכ"ט-1969 ועד הבית המשותף אחראי למניעת מעבר רטיבות מהגג ומהקירות החיצוניים לדירות, וכל בעליה של מרפסת פתוחה אחראי למניעת מעברי רטיבות מהמרפסת שלו אל דירת השכן שמתחתיה. אך חברת איטום גגות טובה תמנע בעיות אלו.
בעיות של נזילה אנכית מדירה אחת לדירת שכן מתחתיה בעיקר באזורי חדרי רחצה או מקלחות שבהם נעשה שיפוץ אך לא בוצע בהן איטום איכותי.
בעיות האיטום קשות שמשמעותן הכספית גדולה - אותם המקומות שבהם לשם תיקון שכבות איטום נדרש פירוק תשתית קיימת כגון ריצוף, חיפוי קירות מאריחי קרמיקה או אבן או טיח. בעיות מסוג זה שכיחות במקרה של נזילות ממרפסות גג כך שנוצרת נזילה אל חלל המגורים של הדירה מתחתיה
בעיות יקרות במיוחד לתיקון הן בעיות חדירת רטיבות אל מבנים תת-קרקעיים, מרתפים, מקלטים, פירי מעליות מוצפים, וכו'. אלו דורשים חפירות לעומק הקרקע או לחלופין את ביצוען של עבודות איטום פנימיות, המכונות עבודות "איטום שלילי".[2]
פתרונות יקרים דומים נחוצים במקרי נזילות ממאגרי מים או בריכות שחייה, אשר גם בהן, פתרונן של הבעיות דורש את ריקון והשבתת המאגר/הבריכה או את קילוף שכבות החיפוי (בבריכות העשויות קרמיקה או פסיפס).
על פי הכתוב במילונו, את השם אִטּוּם ואת הפועל אִטֵּם (שניהם – במובן caulk) חידש ראובן אלקלעי.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ המשרד לאיכות הסביבה, הנחיות למניעת חדירת גז ראדון למבנים, באתר המשרד לאיכות הסביבה
- ^ "איטום". Sunday, 2 December 2018
- ^ ראובן אלקלעי, כרך 3, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994
