אילוואיט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילוואיט
Ilvait (Lievrit) mit Hedenbergit - Trepča, Jugoslawien.jpg
אילוואיט יחד עם הדנברגיט מטרפצ'ה (Trepča) שבקוסובו. מוצג במוזיאון המינרלוגי בבון שבגרמניה
תכונות המינרל
הרכב כימי (CaFe2+2Fe3+Si2O7O(OH
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש הגבישים פריזמתיים משורטטים בעלי חתך רוחב יהלום וסיומת דמוית פירמידה באורך של עד עשרים וחמישה סנטימטרים. כמו כן כמסה הבנויה מעמודים, קורנת או חסרת צורה
צבע שחור עד שחום, אפור כהה
ברק תת מתכתי עד דמוי שרף
שקיפות אטום
פצילות מובחנת בשני כיוונים
שבירה בלתי שווה
קשיות 6-5.5 בסולם מוס
משקל סגולי 4.1-3.8
שרטוט שחור נוטה לירוק או לחום
מינרלים נלווים קוורץ, ארסנופיריט, הדנברגיט, סטילביט, ספלריט, המטיט, מגנטיט, פיריט ופלואוריט

אילוואיט הוא מינרל סורוסיליקטי (סורו ביוונית ערימה - סיליקט במבנה טטרהדרונים כפולים) של סידן, ברזל והידרוקסיל.

תכונות

הרכב

נוסחת המבנה הכימי של אילוואיט היא (CaFe2+2Fe3+Si2O7O(OH. הן מנגן והן מגנזיום יכולים להחליף את הקטיונים בהרכב.

קריסטלוגרפיה

האילוואיט מתגבש בדרך כלל במערכת האורתורומבית, חבורת סימטריות נקודתית "חבורה אורתורומבית דיפירמידלית" , וחבורת סימטריות מרחבית Pbnm. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=8.800 ‏, b=13.019Å‏, c=5.852Å. האילוואיט מופיע גם בצורה מונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה" , וחבורת סימטריות מרחבית P21/a, כשהפרמטרים של תא היחידה הם Å‏a=13.0103‏, b=8.8039Å‏, c=5.8517Å, וגודל זווית β הוא 90.209°.

תכונות פיזיקליות

האילוואיט מופיע בטבע בדרך כלל כמסה הבנויה מעמודים, קורנת או חסרת צורה. הגבישים פריזמתיים משורטטים בעלי חתך רוחב יהלום וסיומת דמוית פירמידה באורך של עד עשרים וחמישה סנטימטרים. לאילוואיט יש פצילות מובחנת בשני כיוונים, והוא נשבר באופן בלתי שווה. הקשיות של המינרל בינונית, 6-5.5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 4.1.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדמי השבירה של האילוואיט הם: nα=1.727‏, nβ=1.870‏ ו-nγ=1.8832. גבישי האילוואיט אטומים, וצבעם הוא בדרך כלל שחור עד שחום, אפור כהה. שקף מנוסר דק של אילוואיט הוא בדרך כלל אפור בהיר עד אפור כחלחל, אדום ורדרד עד סגול. האילוואיט ניחן בנפיצה חזקה ובפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בולט. הוא נראה ירוק כהה מזווית אחת, צהוב חום עד חום כהה מזווית שנייה וחום כהה מזווית שלישית.

גילוי ומקור שם

המינרל נתגלה לראשונה ב-1811 בהר טורה (Monte della Torre), אזור טורה דל ריו- סנטה פילומנה (Torre di Rio - Santa Filomena) בקומנה ריו מרינה (Rio Marina) באי אלבה בנפת ליבורנו שבאיטליה. מקור שם המינרל ב"אילווה" (Ilva), שמו הלטיני של האי אלבה שבו נתגלה.

המינרל מוכר גם בשמות נוספים: בריסלקיט – תצורה סיבית של המינרל הקרויה על שמו של Breislak, חוקר טבע איטלקי, יאניט – לכבוד קרב יאנה וליווריט על שם מגלה המינרל.

מקור ותפוצה

האילוואיט נברא בששת ימי בראשית בהתמרת מגע מטאסומטית ובמרבצים של ברזל בסלעי סקארן. הוא קיים גם בסלעי סיאניט.

האילוואיט הוא מינרל נפוץ. מקומות בהם ניתן למצוא אילוואיט הם בהר טורה (Monte della Torre), אזור טורה דל ריו- סנטה פילומנה (Torre di Rio - Santa Filomena) בקומנה ריו מרינה (Rio Marina) באי אלבה בנפת ליבורנו (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), ועל הר מולאטו (Mulatto) שבמחוז טרנטינו - אלטו אדיג'ה שבאיטליה; גבישים גדולים מאד מצויים באי סריפוס שבקבוצת האיים הקיקלאדיים ביוון מפוסום (Fossum) קרוב לסקיין (Skeen) בנורווגיה; מרמת קאנגרדלוארססוק (Kangerdluarssuk) שבדרום גרינלנד; גבישים נאים מדאלנגורסק (Дальнего́рск) שבמחוז פרימוריה שברוסיה; וממכרה לקסי (Laxey mine), מחוז אווהיי (Owyhee) איידהו שבארצות הברית.[1]

לקריאה נוספת

  • Marta B. Franchini, Lawrence D. Meinert, Jorge M. Vallés, " First Occurrence of Ilvaite in a Gold Skarn Deposit" Economic Geology; August 2002; v. 97; no. 5; p. 1119-1126

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.