פיריט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיריט
Pyrite foolsgold.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי FeS2
מערך קריסטלוגרפי איזומטרי
צורת הגביש דמוי קוביה
צבע צהוב נחושת
ברק מתכתי
שקיפות אטום
פצילות אינה קיימת
שבירה דמוית קונכייה
קשיות 6 - 6.5 בסולם מוס
משקל סגולי 4.95 - 5.10
שרטוט שחור ירקרק
מינרלים נלווים קוורץ, קלציט, זהב ופלואוריט.
פיריט גולמי

פִּירִיט (מכונה "זהב השוטים") הוא צורת המינרל של סולפיד הברזל ונוסחתו ברזל דו-גופריתי FeS2, המורכב מגבישים איזומטריים במבנה בלתי מסודר. הברק המתכתי שלו וצבעו דמוי הפליז הקנו לו את הכינוי "זהב השוטים", אך למרבה האירוניה לעיתים אכן ניתן למצוא בו כמויות קטנות של זהב. פיריטים מסוימים נחשבים כעפרה משובחת להפקת זהב, ארסן, ניקל, קובלט ונחושת.

פיריט הוא הגפרה הנפוצה ביותר. בדרך כלל מוצאים אותו עם סולפידים או תחמוצות אחרות בעורקי קוורץ, סלעי משקע או סלעים מטמורפיים, כמו גם במרבצי פחם ומאובנים.

פיריט שנחשף לאוויר ולמים במהלך חציבה מגיב עמם ליצירת חומצה גופרתית, תופעה מסוכנת במכרות. משתמשים בפיריט גם בתעשיית הנייר (לייצור גופרית דו-חמצנית) ולהפקת חומצה גופרתית, אם כי בהיקפים פחותים מבעבר. נקודת היתוך של הפיריט היא 2140 מעלות צלזיוס.

השם "פיריט" מקורו במילה היוונית לאש, "פירוס". כנראה בשל הגיצים המופקים בחיכוך של פיריט בפלדה. הכינוי זהב השוטים מקורו בדמיון השטחי של גוון המינרל לזהב שגרם למחפשי זהב בתחילת דרכם לחשוב כי גילו זהב.[1]

פיריט ובריאת החיים

ישנם חוקרים הסבורים שלפיריט תפקיד חשוב בבריאת החיים, על פי "התאוריה של וכטרסהויזר", התרכובות האורגניות הראשונות שנבראו בששת ימי בראשית על גבי שטח הפנים של פיריט. פיריט נברא ממימן גופרתי (H2S) וממלחי ברזל, תגובה ביניהם משחררת לסביבה אנרגיה שבה יצר יוצר בראשית תרכובות אורגניות מפחמן דו-חמצני וחומרים פשוטים אחרים. דבר נוסף שמקל על התהליך הוא שטח הפנים של פיריט, הטעון חיובית ולכן מסוגל לקשור אליו קבוצות כימיות שטעונות במטען שלילי.

הערות שוליים