אילנה כהן
לידה |
16 בנובמבר 1943 (גיל: 81) עיראק | ||||
---|---|---|---|---|---|
תאריך עלייה | 1951 | ||||
מדינה |
![]() | ||||
השכלה | בית הספר לסיעוד מרכז רפואי אסף הרופא | ||||
מפלגה | עם אחד | ||||
סיעה | עם אחד, העבודה-מימד-עם אחד | ||||
| |||||
|
אילנה כהן (נולדה ב-16 בנובמבר 1943) היא אחות ופעילה פוליטית ישראלית, לשעבר יושבת ראש הסתדרות האחים והאחיות בישראל. כיהנה כחברת הכנסת בכנסת ה-16 מטעם מפלגת עם אחד.
ביוגרפיה
נולדה בעיראק בשם סוהם,[1] ועלתה לישראל ב-1949. אביה הוצא להורג בעיראק כשהייתה בת שבועיים.[2] למדה בבית ספר 'אונים' ובמוסדות בן שמן והדסים.[3]
בשנת 1965 כהן הוסמכה כאחות בבית הספר לאחיות בבית החולים אסף הרופא, והחלה את דרכה המקצועית כאחות אחראית במחלקה הפנימית בבית החולים.[3]
פעילות ציבורית
כהן, הייתה מהדמויות הבולטות במאבק האחיות בשנת 1978.[4] כבר במאבק זה, עלתה הדרישה לקיצור שבוע העבודה ל-36 שעות שבועיות.
באוקטובר 1986, הייתה מראשי מאבק אחיות שהחליט על נטישת מחלקות האשפוז ל-24 שעות.[5]
ולאחר מכן בשביתה של שנת 1988 אשר הובילה לראשונה לקביעת תקינה לכוח האדם הסיעודי בבתי החולים ולקידום ולשיפור תנאי השכר והתעסוקה במקצוע.[6] במסגרת מאבק זה אף שבתה רעב משך 15 יום. מאז תחילת שנות ה-90 שימשה כיושבת-ראש הסתדרות האחים והאחיות בישראל, בין מנהיגי ההסתדרות החדשה. ב-2003 נבחרה לכהן בכנסת מטעם סיעת עם אחד. בעבודתה הפרלמנטרית התמקדה בסוגיות הנוגעות בבריאות, זכויות עובדים ומעמד האחיות בפרט. בתקופה זו שימשה כחברה בפרלמנט הבריאות שיזמו יו"ר מכון גרטנר לחקר אפידימיולוגיה ומדיניות בריאות פרופ' מרדכי שני ומנכ"ל משרד הבריאות ד"ר בעז לב ובמועצת הבריאות.[7] במקביל לכהונתה כחברת כנסת, הוסיפה לכהן כיושבת ראש הסתדרות האחיות עד לתיקון החוק שאסר זאת בשנת 2005.[8]
גם לאחר כהונתה בכנסת ב-2006 נבחרה לראשות הסתדרות האחיות. כהן כיהנה בתפקיד עד דצמבר 2024, אז נבחר שאול סקיף, יו"ר חטיבת בתי החולים בהסתדרות האחיות ויו"ר ועד עובדי בית החולים שמיר, להחליפה בתפקיד.[9]
בפברואר 2024 קיבלה תעודת 'תואר ד"ר לשם כבוד בהסכמי שכר וביחסי עבודה' בהמלצת נציגי 17 בתי ספר אקדמאיים לאחיות, בהוקרה על תרומתה לקידום מעמדם של האחים והאחיות בישראל.[10] כהן מרצה בבתי הספר לסיעוד בנושא שכר והסכמי עבודה.[11]
חיים אישיים
כהן נשואה ליוסי כהן, בעברו עובד התעשייה האווירית שאף כיהן בה כחבר ועד.[12] תושבת ראשון לציון, נשואה ואם לשלושה ילדים. בנה הבכור יובל, נפטר בגיל 53 ממחלת ה-ALS.[1]
קישורים חיצוניים
אילנה כהן, באתר הכנסת
- אילנה כהן, באתר כנסת פתוחה
- נורית ברצקי, זו הרגשה לא נעימה לגמור משמרת ולמצוא גופה קרה, מעריב, 12 באוגוסט 1988. המשך, המשך, המשך
- טל כרמון, יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן: "שיפרנו את מעמד המקצוע, אבל זו רק תחילת הדרך", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 במאי 2019
- דינה חלוץ, "עשיתי מהפך במקצוע": יו"ר הסתדרות האחיות נפרדת מהתפקיד בגיל 80, באתר ynet, 13 בפברואר 2025
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דינה חלוץ, "עשיתי מהפך במקצוע": יו"ר הסתדרות האחיות נפרדת מהתפקיד בגיל 80, באתר ynet, 13 בפברואר 2025
- ↑ שביט בן - אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א, ע' 221.
- ^ 3.0 3.1 נורית ברצקי, זו הרגשה לא נעימה לגמור משמרת ולמצוא גופה קרה - שטח פרטי, מעריב, 12 אוגוסט 1988
- ↑ {{{מחבר}}}, האחים והאחיות לא יקימו איגוד מקצועי נפרד, מעריב, 30 ינואר 1979
- ↑ גילה רזין, האחיות נוטשות ל-24 שעות, חדשות, 9.10.1986
- ↑ אריה בנדר, אחרי 15 ימי רעב נכנסה אילנה ואמרה "זהו, נגמר", מעריב, 28 ביולי 1988
- ↑ אילנה כהן באתר הכנסת
- ↑ מיכל רוה, הסתדרות האחיות תכריז על סכסוך עבודה במחאה על הכוונה לסגור את בתי הספר האקדמיים הממשלתיים לסיעוד, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2004
- ↑ ניצן צבי כהן, שאול סקיף יחליף את אילנה כהן בראשות הסתדרות האחיות והאחים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בדצמבר 2024
- ↑ פוסט בדף הפייסבוק של ההסתדרות
- ↑ דפנה איזברוך, "מי שלא נאבק, לא יקבל שקל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באפריל 2025
- ↑ אני חרד מאוד מכל המאבק הזה, מעריב, 20 ביולי 1988
אילנה כהן41215338Q2907696
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם עם אחד
- חברי הכנסת מטעם העבודה-מימד-עם אחד
- אחיות ישראליות
- אחים ישראלים
- פעילי ההסתדרות הכללית
- חברות הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- ישראליות ילידות עיראק
- ישראלים ילידי עיראק
- עולות לאחר קום המדינה: 1948–1950
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- ראשון לציון: חברי הכנסת
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות בישראל
- ישראליות שנולדו ב-1943
- ישראלים שנולדו ב-1943