איל פארן
איל פארן הוא ציון מקום המופיע פעם אחת בתנ"ך, בסיפור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה.
בתנ"ך
בסיפור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה מצוין: "ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים. ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר."[1]. בפסוק הבא מתואר המשך מסע ארבעת המלכים: "וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש".
יש המפרשים שארבעת המלכים הגיעו עד "איל פארן". אחרים מפרשים את איל פארן כציון גבול ההתפרשות של החורים בהר שעיר.
זיהוי
פירושים שונים נתנו למילה "איל" בביטוי "איל פארן". ישנם, כמו פירוש רש"י לתורה, שראו בו שם פרטי. אחרים, כמו תרגום השבעים והפשיטתא ורוב החוקרים המודרניים, פירשו את "איל" כמציין עץ או קבוצת עצים. אחרים, כמו אונקלוס והמדרש, פירשו איל כ"מישור"[2].
בנימין מזר כותב: "לפי העניין הכוונה כנראה למקום יישוב בקצהו הדרומי של עבר הירדן מזרחה, דרומה מהר שעיר. ... וייתכן שאין איל פארן אלא אילת."[3]. יוחנן אהרוני יותר נחרץ וכותב ש"איל פארן" הוא בוודאי אילת[4].
יואל אליצור טוען שאיל פארן מציין מרחב ולא נקודה, ומזהה את "איל פארן" עם הערבה[2].
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק ה'-ו
- ^ 2.0 2.1 יואל אליצור, מקום בפרשה, עמוד 301
- ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך איל פארן, כרך א', עמ' 265
- ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך פארן, כרך ו', עמ' 433
