מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחמת ארבעת המלכים את החמישה
תאריכי הסכסוך ראשית האלף השני לפני הספירה – הווה
מקום עמק השִּׂידִּים (אזור ים המלח)
עילה מרד חמשת מלכי כיכר הירדן בברית ארבעת מלכי מסופוטמיה
תוצאה שחרור חמשת ערי כיכר הירדן מעול ברית ארבעת מלכי מסופוטמיה. שחרור כל השבויים לרבות לוט
הצדדים הלוחמים

סדום
עמורה
אדמה
צְבוֹיִים
בלע


כוחות מחוץ לקואליציה:
אברהם ו-318 בני בריתו

מפקדים
כוחות

לא ידוע

לא ידוע

אבדות

לא ידוע

לא ידוע

מלחמת ארבעת המלכים את החמישה היא מלחמה המתוארת בפרשת לך לך בספר בראשית פרק י"ד, בין שתי קואליציות של מלכים. המלחמה התרחשה, בין ברית ארבעת מלכי מסופוטמיה לבין ברית חמשת המלכים ששלטו באזור כיכר הירדן:

  1. אמרפל מלך שִׁנְעָר
  2. אריוך מלך אֶלָּסָר
  3. כדרלעומר מלך עֵילָם
  4. תדעל מלך גּוֹיִם
  1. ברע מלך סדום
  2. בִּרְשַׁע מלך עמורה
  3. שִׁנְאָב מלך אדמה
  4. שֶׁמְאֵבֶר מלך צְבוֹיִים
  5. ומלך בֶּלַע (לא מוזכר בשמו[א])

לפי דברי תרגום שני, מלחמה זו היתה הראשונה בעולם[4].

מהלך המלחמה

אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613

המלחמה החלה בעקבות מרידתם של חמשת המלכים, שהיו כפופים לשלטונם של ארבעת המלכים במשך 12 שנה: ”שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ“ (בראשית, י"ד, ד') , כלומר לאחר שחלפו 12 שנה מרדו חמשת המלכים. רש"י כתב, בעקבות חז"ל[5], שהמרד ארך 13 שנים והסתיים בשנת ה-14 למרדם. פרשנים אחרים[6] נקטו שהמרד החל בשנה ה-13 והסתיים בשנה ה-14 לשעבוד[ב]. בשנה זו יצאו ארבעת המלכים למסע מלחמה שנועדה להכניע מחדש את חמשת מלכי כיכר הירדן. בדרכם לכיכר הירדן ערכו ארבעת המלכים מלחמות וקרבות נוספים שנועדו להכות בעמים אחרים באזור (רפאים, זּוּזִים, אֵימִים, חורים, עמלקים ואמורים).

לכשהגיעו ארבעת המלכים לאזור ים המלח (עמק השִּׂידִּים) ערכו מלחמה מול חמשת המלכים והצליחו להביסם, כמו במלחמות הקודמות. מלכי סדום ועמורה הסתתרו בתוך בורות החימר באזור, ואילו היֶתֶר ברחו לאזור הרי יהודה, אחד מהם היה הפליט שבישר לאברהם על שביית אחיינו לוט.

לאחר המלחמה

במהלך המלחמה נשבה גם לוט, אחיינו של אברהם אבינו, שהיה תושב סדום. אחד מתושבי סדום שהצליח להמלט הגיע אל אברהם באלוני ממרא וסיפר לו על שארע. אברהם ערך 318 מבעלי בריתו[ג] למרדף אחר ארבעת המלכים שכבר החלו לחזור על עקבותיהם צפונה. אברהם ובני בריתו הצליחו להשיגם סמוך לדן, ובהתקפת פתע שנערכה בלילה הביסו אותם ושחררו את לוט ואת יתר השבויים.

בשובו מהמלחמה נגד ארבעת המלכים קיבל מלכי-צדק מלך שלם את פניו של אברהם בלחם ויין בעמק שווה (ככל הנראה מקום בקרבת ירושלים). מלך סדום הציע לאברהם שיקח לעצמו את הרכוש שהציל במלחמה וישאיר לו את השבויים שהוא שחרר. אולם אברהם סירב לקחת את הרכוש והחזירו למלך סדום משום שלא רצה שהמלך יגיד כי הוא העשירו ולא ה'. עם זאת, טען כי לא יוכל לוותר על השכר והגמול שמגיע לבני בריתו שאיתם יצא למלחמה.

המחזה

לרוב השיטות[8], זמן קצר לאחר המלחמה[ד] היה דבר ה' אל אברהם במחזה. ה' אמר לו: ”אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד“ (בראשית ט"ו, א').

רש"י ביאר, בעקבות המדרש[9], שאברהם היה דואג שמא יענש על כל הנפשות שהרג במלחמת המלכים, ושמא בנס הנצחון כבר קיבל שכרו על כל צדקותיו. פרשנים אחרים פירשו, שאברהם היה ירא מהמלכים שניצח או מהעומדים תחתיהם, שיבואו עליו וינקמו בו[10]. הרלב"ג פירש, שאברהם היה ירא שמא חטא במה שהיטיב לאנשי סדום, שהיו רעים וחטאים לה'.

לפי רש"י, ”שכרך הרבה מאוד” באה כמענה על דאגתו, שמא כבר קיבל שכרו בנצחון המלחמה. ראשונים אחרים פירשו, שהובטח לו עתה שכר מחדש על המלחמה עצמה, שבטח בה' ביטחון גדול ונשען עליו[11], ועל שנדבה רוחו להושיע את לוט בן אחיו[12]. יש שביאר, שה' אמר לאברהם שטוב עשה כשהשיב את הרכוש למלך סדום, אף שהוא ואנשיו היו רעים וחטאים, כי "שכרך גדול מאוד" והמקבל פרס ממלך גדול אין ראוי שיקבל דבר מועט מאדם אחר[13].

לאחר שאברהם השיב שאין לו תועלת בשכר זה, שהרי אין לו בנים ואליעזר עבדו יירש את הכל[ה], הבטיח לו ה' שיהיה לו בן יורש, וזרעו ירבו ויהיו ככוכבי השמים[ו].

למקצת שיטות[18], גם ברית בין הבתרים התקיימה באותו מעמד. לפי חז"ל בסדר עולם[19], נכרתה ברית בין הבתרים כמה שנים מקודם, כשהיה אברהם בן שבעים שנה.

בארכאולוגיה

לסיפור המלחמה יש הדים גם במחקר הארכאולוגי. נלסון גליק ציין כי "העובדות הארכאולוגיות מתאימות לחלוטין למסורת ספרותית זאת"[20], וחוקרים נוספים אף תיארו נדידת עמים שהחלה בעקבות מלחמה זו[21]. כמו כן שמות המלכים המצוינים בסיפור מוכרים מכתבים חתיים מראשית האלף השני לפני הספירה[22] וכן העובדה שבראש ברית ארבעת המלכים עומד מלך עילם[23].

לפי פענוחו של פרופ' פרידמן רשימת חמשת ערי כיכר הירדן שהיוו יעד להתקפת ארבעת המלכים מופיעה בכתבי אבלה באותו סדר בדיוק כפי שמופיעה בסיפור המקראי[24]. הארכיון האבלאי קדם במאות שנים את תקופת מלחמת ארבעת המלכים ומוזכר בו השם "ברשע" כמלך אדמה, ולא כמלך עמורה כפי שמופיע בתורה, עם זאת בלוח תגלת פלאסר מופיע: "שנאב מלך אדמה"[25].

לקחי הסיפור

"ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין", ציור של תומאס כריסטיאן ווינק מהמאה ה18

בטעם שנכתב מעשה זה בתורה, כתב הרד"ק[26], שהוא כדי להודיע יושר לבב אברהם עם ה', שבטח בו בכל לב ובמעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה כדי להציל את קרובו. והרמב"ם כתב, שהוא כדי להודיע את הנס שאירע לאברהם[27], וכדי להודיענו על הסתפקותו של אברהם והיותו בז לממון ומתפאר בטוב המידות[28]. ויש שכתב, שבספר דברים, פרק ב', פסוקים ט'-י"ב נאמר שמואב ושעיר ירשו ארצות סמוכות לארץ ישראל, ובא הכתוב כאן לומר מדוע קיבלו אותן ארצות, שאברהם זכה בהן כשניצח נגד ארבעת המלכים שכבשו הארצות בתחילת המלחמה, והגיעו לבני לוט ובני עשיו מחמת קירבתם לאברהם[29].

הרמב"ן כתב[30], בעקבות המדרש[31], שהמעשה הזה אירע לאברהם להורות, כי ארבע מלכויות תעמודנה למשול בעולם, ובסוף יתגברו בניו עליהם ויפלו כולם בידם, וישיבו כל שבותם ורכושם. 'שנער' זו בבל[32], 'אלסר' זו מדי, 'עילם' הוא יון, כי מקודם מלך אלכסנדר הגדול בעילם ומשם התפשטה מלכות יוון[33], ו'גוים' זו מלכות אדום שהיא מטילה מיסים על כל אומות העולם.

לפי כמה פרשנים, מלחמת המלכים נמנית בין עשרת הניסיונות שנתנסה בהן אברהם אבינו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ מפני שמלך על עיר קטנה ולא היה לו שם מחוץ לעיר[1]. או מפני שכל הנזכרים נקראו על שם רשעותם, והוא לא בלט ברשעותו כמותם[2].
    ויש שכתב, ש'בלע' הוא גם שם העיר וגם שם המלך[3].
  2. ^ על פי פירוש זה "וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ" משמעו "ובשלוש עשרה שנה" - בשנה ה-13.
  3. ^ "בעלי ברית אברם" ו"חניכיו" - מונחים משפטיים בני האלף השני לפנה"ס המציינים יחסי קירבה ושיתוף פעולה[7]
  4. ^ הרלב"ג פירט יותר: אברהם רדף אחר המלכים בלילה, ובבוקר שלאחריו אכל עם מלכי צדק והשיב את השלל והשבי למלך סדום, וסמוך לשקיעת החמה נאמרה לו נבואה זו.
  5. ^ אף שכבר הובטח הזרע לאברהם כמה פעמים, חשש שחטא ולכן התבטלה ההבטחה[14], או חשב שהזרע שהובטח לו יהיה אחד מבני משפחתו או בן ביתו הגדל עמו שהוא חשוב כזרעו[15]. פרשנים אחרים ביארו, שאברהם האמין שיהיה לו זרע, אך חשש שכיון שהוא זקן והנער שיוליד יהיה קטן אחרי מותו, אליעזר יהיה היורש ויעשה בממונו כחפצו[16].
  6. ^ או שבן זה, שכבר ידע שיהיה לו, יחזיק בממון ויצלח בהנהגתו בחייו של אברהם[17].

הערות שוליים

  1. ^ רמב"ן, אברבנאל
  2. ^ ר"ן על התורה, מעשי ה', גור אריה
  3. ^ חומת אנך, על פי ספר הישר
  4. ^ תחילת מגילת אסתר
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף יא עמוד א, וכן בסדר עולם פרק א
  6. ^ רס"ג, רד"ק, רבינו בחיי. וכן כתב ראב"ע, והוסיף שבעל סדר עולם דעתו רחבה מדעתנו.
  7. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך בראשית עמ' 105
  8. ^ רש"י, רשב"ם, חזקוני ורלב"ג על ספר בראשית, פרק ט"ו, כדעת רב הונא בבראשית רבה, פרשה מ"ד, פסקה ה'. רב יודן, במדרש שם, חולק, וסובר שהיה זמן מופלג אחר המלחמה.
  9. ^ בראשית רבה, פרשה מ"ד, פסקה ד'
  10. ^ רשב"ם, רד"ק, רמב"ן, חזקוני, ספורנו ואברבנאל על ספר בראשית, פרק ט"ו.
  11. ^ ראב"ע, רד"ק, רמב"ן וחזקוני על ספר בראשית, פרק ט"ו
  12. ^ ראב"ע, חזקוני וספורנו על ספר בראשית, פרק ט"ו
  13. ^ אברבנאל על ספר בראשית, פרק ט"ו
  14. ^ רד"ק, רמב"ן ועמר נקא על ספר בראשית, פרק ט"ו
  15. ^ רד"ק על ספר בראשית, פרק ט"ו
  16. ^ מושב זקנים, חזקוני, פענח רזא, אברבנאל, ספורנו ומלבי"ם על ספר בראשית, פרק ט"ו
  17. ^ חזקוני, ספורנו ומלבי"ם על ספר בראשית, פרק ט"ו. הספורנו מוסיף, שקיום הבטחה זו מפורש בבראשית, כ"ה, ה', ”ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק”.
  18. ^ רד"ק וראב"ע על ספר בראשית, פרק ט"ו, רס"ג בהאמונות והדעות מאמר ח, רמב"ם במורה נבוכים ח"ב פרק מא, ביאור הגר"א לסדר עולם פרק א, וכן משמע בפרקי דרבי אליעזר פרק כח
  19. ^ פרק א, וכן בברייתא דל"ב מידות
  20. ^ נלסון גליק, עבר הירדן המזרחי עמ' 123.
  21. ^ פרופ' פנחס ארצי, עולם התנ"ך - בראשית, עמ' 103.
    חיים תדמור, אנציקלופדיה מקראית עילם
  22. ^ הומל, היסטוריה של בבל ואשור עמ' 386
  23. ^ אינצקלופדיה עברית מהדורה ראשונה כרך ו' עמ' 255
  24. ^ מובא בספר "אבלה-תעלומה ארכאולוגית", עמ' 7 ועמ' 181
  25. ^ שמואל ייבין, ההיסטוריה של עם ישראל ח"ב
  26. ^ על בראשית יד, א
  27. ^ וכן כתב אור החיים
  28. ^ מורה נבוכים חלק שלישי פרק נ
  29. ^ מעשי ה', פרשת לך פרק ו'
  30. ^ על בראשית יד, א
  31. ^ בראשית רבה, פרשה מ"ב, פסקה ד'
  32. ^ על פי ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ב'-ט'
  33. ^ במדרש לפנינו כתוב להיפך, 'אלסר' זו יוון ו'עילם' זו מדי