אימרה בנושופסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אימרה בנושופסקיהונגרית: Benoschofsky Imre; בודפשט, 6 בפברואר 1903 – בודפשט, 5 ביולי 1970) היה רב ניאולוגי, הרב הראשי הרשמי של הונגריה.

ביוגרפיה

לפני השואה

אימרה בנושופסקי נולד בבודפשט ובנוסף לחינוכו הדתי הייתה לו גם השכלה חילונית רחבת היקף. כתוצאה מכך, כמו קודמיו הגדולים בתפקיד, הוא גילם את האידיאל של רב ניאולוגי שמכיר את המסורות הדתיות היהודיות ואת החינוך החילוני כאחד. אחותו, אילונה בנושופסקי (1913-1997), הייתה המנהלת לשעבר של המוזיאון היהודי ההונגרי.

אימרה בנושופסקי קיבל את הדוקטורט שלו במדעי הרוח באוניברסיטת פאזמאני פטר בשנת 1926 (שמו היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), וקיבל סמיכה לרבנות בשנת 1928. הוא החל את פעילותו בשנת 1926 והיה תחילה הרב, מה שהיום רובע 11 של בודפשט (Lágymányos) ואחר כך משנת 1928 נבחר לרב בית הכנסת ברחוב ז'יגמונד (בית הכנסת בדרך פרנקל לאו כיום) במשך יותר משלושים שנה. בשנת 1936 מונה לרב הראשי של בודה. בשנת 1960 מונה לרב הראשי של הונגריה וכיהן בתפקיד זה עד סוף ימיו.

הוא נלקח לשרות העבודה במהלך השואה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). ב-2 ביולי 1944, יחד עם הרב ד"ר אלכסנדר שייבר, הספיד בהלווייתו את הרב עמנואל לעף.

אחרי השואה

משנת 1945 ועד מותו, לימד אימרה בנושופסקי בבית המדרש לרבנים בבודפשט (כיום שמו עם תוספת "האוניברסיטה היהודית") כפרופסור לפילוסופיה של דת, הומילטיקה וכתבי קודש.

עבודתו המדעית הייתה מגוונת. הוא פרסם מספר מחקרים, כולל בספרי השנה של האגודה הספרותית היהודית-ההונגרית (IMIT) ובזכרונות של הרבנים דב ברנט הלר ועמנואל לעף. בשנת 1946 ערך את הספר "שארית ישראל", שעוסק בסוגיות שייסרו של את הקהילה היהודית בשל אבדות השואה ובאפשרויות בניית הקהילות מחדש.

עבודת הדוקטורט של בנושופסקי בנושא האריסטוטליזם של הרמב"ם, שפורסמה מאוחר יותר בצורת ספרים, בולטת עבודתו בנושא לימודי דת. בנוסף לעבודתו המלומדת, הוא שם דגש רב על הפצת ידע, ופרסם לראשונה בשנת 1941 ספר בשם "ללמוד יהדותנו", שפורסם לאחר מכן מחדש בשנת 1997 וסיפק תמונה מקיפה של הדת והתרבות היהודית בצורה מובנת, גם עבור יהודים, חוקרים והדיוטות. מאמריו פורסמו בנוסף לספרי השנה של IMIT גם בעלון קהילת בודה, ב"חיים חדשים" (Új Élet), ובספרים לזכרם של

קברו של אימרה בנושופסקי נמצא בבית הקברות היהודי פרקשרטי.

עבודותיו

  • הרמב"ם ואריסטו או האריסטוטליזם של הרמב"ם (עבודת דוקטורט, 1926)
  • ללמוד את יהדותנו (סיכום מחקר היסטוריה תאולוגית ודתית, 1941)
  • שארית ישראל (כתבים תאולוגיים, 1946)
  • אחרי שלושים שנה (נאומים, 1958)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אימרה בנושופסקי בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0