אימרה ברטה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. אימרה ברטה, (במקור בירנפלד,[1] בהונגרית: Barta Imre; קצל, 30 בספטמבר 1899[2] – פץ', 18 בנובמבר 1978 או 28 בנובמבר)[3] היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, המטולוג, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט ("דוקטורט קטן.CSc) למדעי הרפואה (1952), דוקטור לרפואה (.DSc כמו PHD) (1959) נשיא האגודה ההמטולוגית ההונגרית.
ביוגרפיה
אימרה בירנפלד נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר איזידור בירנפלד ושל נטי בק. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון שירת כלוחם במלחמת העולם הראשונה. הוא השלים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטאות בודפשט, באוניברסיטה הגרמנית של פראג ובאוניברסיטת פץ'. בשנת 1924 הוסמך כדוקטור לרפואה בפץ'. בהזמנתו של פרופסור יאנוש אנדיאן, הוא עבד בקליניקה של פץ' תחילה כמתמחה, מאוחר יותר כרופא ומרצה, ולאחר מכן כמרצה בכיר במשך יותר מעשור. בין 1929 לבין 1931, הוא קיבל מלגה בקולגיום הונגריקום ברלין. ב-1933, באוניברסיטת ארז'בט פץ' הוסמך כמרצה בכיר פרטי (לא חלק מהסגל) בתחום "הפתולוגיה והרפואה של איברים המטופואטיים". בין השנים 1933–1936 היה מרצה בכיר פרטי. בין השנים 1936 לבין 1944 עבד כרופא הפנימי הראשי ומנהל המחלקה של בית החולים במוהאץ'. במאי 1944 פוטר בשל מוצאו היהודי ונלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) למזלו, נשלח ועבד כרופא בית החולים הציבורי הממלכתי באֶרְדֶד. עם השחרור על ידי הצבא האדום הוחזר לתפקידו בדצמבר 1944 בבית החולים בפץ'. משנת 1946 הוא היה פרופסור חבר באוניברסיטה. בין השנים 1947 לבין 1960 היה המנהל והרופא הראשי של בית החולים במוהאץ'. בין 1960 לבין 1968 היה פרופסור באוניברסיטה בקליניקה מספר 1 לרפואה פנימית של אוניברסיטה פץ'. בין 1960 לבין 1977 היה נשיא האגודה ההמטולוגית ההונגרית.[4] הוא פרש ב-1968 כמנהל המרפאה.
פעילותו ומחקריו
במסגרת הרפואה הפנימית עסק בהמטולוגיה. הוא מילא תפקיד מוכר בינלאומי במורפולוגיה ובהמטולוגיה הקלאסית. עבודתו נתמכה על ידי הלוואת יעד מדעית מהאקדמיה ההונגרית למדעים. הוא פרסם 113 מאמרים מדעיים וכתב שלוש מונוגרפיות. ברטה היה מהראשונים שעסקו בשינויים במח העצם בבני אדם חיים וטבע את המושג דיספלסיה של מח העצם. הוא היה הראשון שתיאר את הסוגים השונים של תאי הרשת, בדק את המיקרו-סירקולציה של מח העצם, התמודד עם רטיקולוזיס ומספר מחלות המטולוגיות. המונוגרפיה שלו על הטחול התפרסמה ב-3 שפות.
עבודותיו
- בדיקות ניקור מח עצם באנמיה (בודפשט, 1937)
- הקשר בין ספירת דם למח עצם (בודפשט, 1945)
- המורפולוגיה של ההתחדשות הפתולוגית של מח העצם (בודפשט, 1946)
- החשיבות של קבוצת דם 0 ברפואה פנימית (בודפשט, 1947)
- סיווג אנמיה (בודפשט, 1948)
- מורפולוגיה וקליניקה של רטיקולוזיס של מח עצם (שבועון רפואי, 1953)
- מורפולוגיה וקליניקה של לימפוציטוזיס (Magyar Belorvosi Archivum, 1958)
- ציטולוגיה פונקציונלית ומרפאה של רקמת המורטקולרית. עבודת דוקטורט. (בודפשט, 1959)
- החשיבות של בדיקות ציטומורפולוגיות באבחון רפואה פנימית (בודפשט, 1963)
- מרפאת פיברינוליזה (בודפשט, 1963)
- ציטולוגיה קלינית עם היבטים היסטולוגיים (בודפשט, 1967)
- הטחול במחלות רפואה פנימית (בודפשט – מוסקבה, 1969; בגרמנית: Budapest – Jena, 1972; רוסית: בודפשט, 1976)
- פתולוגיות לא טיפוסיות בהמטולוגיה (בעיות עכשוויות ברפואה, 1971)
- היבטים המטולוגיים של הכבד (בעיות עכשוויות ברפואה, 1973)
- ציטופתולוגיה קלינית (בודפשט, 1979)
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Névpont.hu (נקודת שם)
- Tudósnaptár.hu (יומן המדענים)
ראו גם
- Hollán Zsuzsa: In memoriam Imre Barta (Haematologia, 1978/79)
- Jávor Tibor: Búcsúzunk Barta Imrétől (Transfusio, 1979)
- Trencséni Tibor: Dr. Barta Imre 1899– 1978 (Orvosi Hetilap, 1979. 120).
- Sziklay János: Dunántúli kulturmunkások. A Dunántúl művelődéstörténete életrajzokban. Budapest, Dunántúli Közművelődési Egyesület, 1941.
- A m[agyar] kir[ályi] Erzsébet Tudományegyetem és irodalmi munkássága. Az egyetem 25 éves fennállása alkalmából írta, szerkesztette és kiadta: vitéz Szabó Pál. Pécs, 1940. Dunántúli ny.
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Keresztény magyar közéleti almanach I-II. [3. kötet: Erdély. 4. kötet: Délvidék.]. Felelős szerkesztő és kiadó: Hortobágyi Jenő. Budapest, 1940.
- Orvosi lexikon. Főszerkesztő: Hollán Zsuzsa. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1967-1973.
- Pécs lexikon I. (A–M). Főszerk. Romváry Ferenc. Pécs: Pécs Lexikon Kulturális Nonprofit Kft. 2010. ISBN 978-963-06-7919-0
- Révai új lexikona II. (Bak–Bia). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1998. ISBN 963-901-540-7
- Új magyar életrajzi lexikon I. (A–Cs). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8
- Új magyar lexikon VII.: Kiegészítő kötet (A–Z). Szerk. Berei Andor egy.tanár, Szabó Imre ak. Budapest: Akadémiai. 1972.
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 135253/1906. Forrás: MNL-OL 30790. mikrofilm 17. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 5. oldal 35. sor
- ^ "Születési bejegyzése a keceli polgári születési akv. 208/1899. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-01-18.
- ^ Gyászjelentése
- ^ https://aok.pte.hu/docs/hirmondo/pdf/okh_1006.pdf
