אוניברסיטת פץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה.

לבקשת המלך לאיוש הראשון, מלך הונגריה , האפיפיור אורבנוסה חמחשי נתן אישור להפעלת המוסד בבולה האפיפיורית שלו.
איגנץ ספשי, הברון מנדש, הבישוף של פץ', אשר ב-1833 ייסד את ה-ליצאום הדו-זרועי (מדעי הרוח והמשפט) בPécs (Pécs Bishop's Lyceum), עבורו בנה בניין על חשבונו בשנת 1830 ב-Kisiskola utca (היום Szepesy). utca 3. ).

אוניברסיטת פץ' (בהונגרית: Pécsi Tudományegyetem; בראשי תיבות: PTE, בין השנים 1982–2000: Janus Pannonius University) היא אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה של הונגריה עם מספר הסטודנטים הגדול ביותר.[1] למרות העובדה שהסמל של PTE נושא את שנת 1367, האוניברסיטה אינה האוניברסיטה מימי הביניים שנוסדה בעיר פץ' על ידי לאיוש הראשון, מלך הונגריה בשנה זו (והייתה האוניברסיטה הראשונה במדינה), אלא אוניברסיטת אליזבת מהעיר ברטיסלאבה, שנוסדה בשנת 1912. (אחרי מלחמת העולם הראשונה על פי חוזה טריאנון ברטיסלאבה הפכה חלק מצ'כוסלובקיה שהוקמה אז, והאוניברסיטה שלימדה שם רק בהונגרית עברה כולה לעיר פץ'). החינוך בקורסים בפץ' החל משנת 1921, וכיום יש בה 20,000 סטודנטים, מתוכם יותר מ-4,500 סטודנטים זרים.[2]

על פי דירוגי ההשכלה הגבוהה של כתב העת HVG לשנת 2021 ו-2022, אוניברסיטת פץ' היא האוניברסיטה ה-8 הטובה ביותר בהונגריה.[3] [4]

היסטוריה

הבניין המשוער של האוניברסיטה פץ' מימי הביניים בשנת 2015

ימי הביניים

אוניברסיטת פץ' של ימי הביניים נוסדה בשנת 1367 כאחרונה בגל הראשון של ייסוד אוניברסיטאות במרכז אירופה. שלוש האוניברסיטאות הראשונות באזור היו: פראג (1348), קרקוב (1364), וינה (1365). התודעה הציבורית ההיסטורית מחשיבה את לאיוש הראשון, מלך הונגריה (שכונה "הגדול") כמייסד האוניברסיטה, אך תפקידו של המלך בייסוד המוסד יכול להיחשב רק פורמלי, כחלק מהנוהל של הכס הקדוש.[5] הפעלתה של אוניברסיטת פץ' אושרה ב-1 בספטמבר 1367 בבולה על ידי האפיפיור אורבן החמישי, לבקשת המלך לאיוש הגדול של הונגריה. האב הרוחני האמיתי של האוניברסיטה ההונגרית הראשונה היה הבישוף של פץ' בן התקופה, וילמוש קופנבאך (אנ'), אשר בנוסף לתפקידו הכנסייתי (1361–1374), היה הפלטין של הקפלה המלכותית וקנצלר (יועץ) סודי למלך, אחד הדיפלומטים החשובים של לאיוש הגדול ומאנשי סודו.[6] אוניברסיטת פץ' נועדה בעיקר להוראה נכונה של דיני הכנסייה והשפה הלטינית, כך שהסטודנטים ההונגרים של אותה תקופה לא נאלצו לנסוע לחו"ל אם היה ברצונם ללמוד באוניברסיטה. בפץ', פעלו ככל הנראה רק הפקולטה למדעי הרוח והמשפטים, כלומר האוניברסיטה של ימי הביניים הייתה חלקית ו"נכה". האפיפיור לא התיר את הקמת הפקולטה לתאולוגיה.[7] מעט מאוד מסמכים כתובים שרדו על אוניברסיטת פץ' של ימי הביניים ואנחנו כמעט לא יודעים דבר על תפקודה. אנו מכירים בסך הכל ארבעה מורים ושבעה תלמידים בשמם שניתן להוכיח כי לימדו או למדו באוניברסיטה. הפרופסור המפורסם ביותר מימי הביניים בפץ' היה האיטלקי Galvano di Bologna, ששהה בפץ' בין השנים 1372 ו-1374.[8] הקנצלר השני והאחרון של האוניברסיטה היה הבישוף באלינט אלשאני (אנ') (לימים קרדינל) (1374–1408). האוניברסיטה הייתה קשורה ביסודה לדמותו של הבישוף וילמוש, היא החלה לשקוע לאחר מותו, ולאחר מכן הפסיקה להתקיים מתישהו בסביבות 1390, היא כמעט בוודאות לא פעלה כאשר אוניברסיטת אובודה נוסדה ב-1395.[9] אוניברסיטת פץ' המודרנית אינה ממשיכת דרכה המשפטית של קודמתה מימי הביניים, אנחנו יכולים רק לדבר על מורשת אינטלקטואלית. לאחר מכן, השכלה אוניברסיטאית לא הייתה קיימת בעיר עד תחילת המאה ה-20.[10] הבניין המשוער של אוניברסיטת פץ' מימי הביניים נחפר בין 1978 לבין 1998 בטירת הבישוף, מזרחית לקפלת מריה המוזהבת, בסביבה הקרובה של קתדרלת פץ', בצדה הצפוני.[11] הגדרת הבניין שנויה במחלוקת, חוקרים רבים אינם מסכימים שבבניין פעל ה-Studium Generale מימי הביניים.[12] ב-2015 נפתחה בבניין המשוחזר תערוכת קבע לתולדות האוניברסיטה, עם אנדרטאות פיסול גותי חשובות מימי הביניים.[13]

העידן החדש

בשנת 1785 יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" העביר את המטה של האקדמיה המלכותית מגיור לפץ' למשך כעשרים שנה. רק ב-1833 הקים הבישוף איגנץ ספשי (הו'), בשיתוף עם מועצת העיר, את האקדמיה של פץ', עם קורסים במשפטים ובמדעי הרוח.

אוניברסיטת אליזבת המלכותית ההונגרית בפוז'ון (ברטיסלאבה בסלובקית) נוסדה בשנת 1912 והיא יכולה להיחשב כקודמתה המשפטית של אוניברסיטת פץ'. לאחר התהפוכות שבאו בעקבות מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1921 אימצה האספה הלאומית ההונגרית סוף סוף את החוק שהעביר זמנית את אוניברסיטת ברטיסלאבה לפץ'. אף שההעברה התעכבה עקב הכיבוש הסרבי של העיר, האוניברסיטה פעלה עם ארבע פקולטות משנת 1923: משפטים, רפואה, מדעי הרוח ותאולוגיה אוונגליסטית-לותרנית. האחרון פעל למעשה בשופרון. במהלך מלחמת העולם השנייה, הפקולטה למדעי הרוח הועברה באופן זמני בחלקו לסגד ובחלקו לקלוז'. בשנת 1950 הופרדו הפקולטה לתאולוגיה אוונגליסטית-לותרנית והורדה לדרגת אקדמיה.

בשנת 1951 הפקולטה לרפואה הפכה לעצמאית והמשיכה לתפקד כאוניברסיטה עצמאית, כך שאוניברסיטת פץ' המשיכה לפעול עם פקולטה אחת (פקולטה למשפטים). בינתיים בוצעו שיפורים באוניברסיטה לרפואה. בשנת 1966 נפתחה קליניקה בת 400 מיטות שבה פעלו חמש יחידות שונות (רפואה פנימית, אורתופדיה, רדיולוגיה, כירורגיה, רפואת עיניים).

הכשרת רופאי שיניים החלה בשנים 1974-1973 .

משנת 1975, הוקמה פקולטה חדשה לכלכלה, ובשנת 1982 התאחדה המכללה להכשרת מורים בפץ' עם הפקולטה לכלכלה והפקולטה למשפטים. המוסד החדש נקרא אוניברסיטת יאנוס פאנוניוס. בשנת 1990, הפקולטה למדעי הבריאות הוקמה במסגרת האוניברסיטה הרפואית של פץ'. בינתיים היא התפצלה לפקולטה להכשרת מורים, לפקולטה למדעי הרוח ולפקולטה למדעי הטבע. בשנת 1995 אוחדה המכללה הטכנית פולק מיהאי עם אוניברסיטת יאנוס פאנוניוס. בשנת 1996 הוקמה הפקולטה לאמנויות כיחידה הארגונית השישית של האוניברסיטה.

אוניברסיטת פץ' (בשם זה) הוקמה למעשה בשנת 2000 על ידי מיזוג של אוניברסיטת יאנוס פאנוניוס, האוניברסיטה הרפואית של פץ' והמכללה להכשרת מורים. בשנת 2004 קיבלה המכללה הטכנית פולק מיהאי מעמד של סגל באוניברסיטה. הפקולטה לחינוך מבוגרים ופיתוח משאבי אנוש (FEEK) הוקמה כפקולטה העשירית של האוניברסיטה בשנת 2005, ובשנת 2006 הפכה גם הפקולטה לבריאות לפקולטה אוניברסיטאית. ל-PTE יש גם ארכיון מאז 2003, שפועל כארכיון מומחים מאז 2005.

הארגון

פקולטות

  • הפקולטה למדע המדינה ומשפטים
  • הפקולטה לרפואה כללית
  • הפקולטה למדעי הרוח והחברה
  • הפקולטה למדעי הבריאות
  • הפקולטה לרוקחות
  • הפקולטה לכלכלה
  • הפקולטה ללימודי תרבות, הכשרת מורים ופיתוח הכפר
  • הפקולטה לאומנויות
  • הפקולטה להנדסה ואינפורמטיקה
  • הפקולטה למדעי הטבע

אחר

  • מרכז קליני
  • בתי ספר להכשרה
  • מכללות נספחות
  • מכללות מקצועיות

תקשורת אוניברסיטאית

  • UnivPécs (עיתון האוניברסיטה)
  • univpecs.com [14]
  • Universitas Television [15]
  • האוניברסיטה הפתוחה [16]

לקריאה נוספת

  • Bekeji, R.: A pécsi egyetem, Budapest, 1909
  • Szilvek Lajos: A pécsi egyetem története, Hunyadi M. ny., Pécs, 1900, 50. o.
  • Szabó Pál: A régi pécsi egyetem, Közlemények a M. Kir. Erzsébet Tudományegyetem Könyvtárából 18., Pécs, 1933, 28. o.
  • Kavka, Frentisek: A prágai Károly egyetem, a pécsi egyetem és Dél-Magyarország a XIV. században és a XV. század elején, in Jubileumi Tanulmányok I., Pécs, 1967, 87-96. o.
  • Csizmadia Andor: Az egyetemi jogi oktatásMagyarországon a pécsi egyetem alapítása után a XIV–XV. században, in Dunántúli Tudományos Intézet évkönyve 1967, Akadémiai k., Budapest, 1968, 207–224. o.
  • Milyen fakultásokkal indult az ősi Studium Generale?, in Dunántúli Napló, 1967. 24. 85.
  • Szentkirályi István: Klimó György és a pécsi hittudományi kar, in Dunántúl, 1911. május 21., 1-2. o.
  • Hajnal József: A középkori pécsi egyetem és a Pécsi Orvostudományi Egyetem történetéből, in Orvosi Hetilap, 1967, 108., Nr. 51., 2428–2431. o.
  • Mezey László: A pécsi egyetemalapítás előzményei, in Jubileumi tanulmányok, Pécs, 1967, I., 53–84. o.
  • Csizmadia Andor: L'Université de Pécs au Moyen Âge, (Studia Iuridica Auctoritate Universitatis Pécs Publicata 42.) Pécsi Szikra ny., Tankönyvkiadó, Budapest, 1965, 23. o.
  • Kovács András: A középkori pécsi egyetem, in Dunántúli Napló, Pécs, 24. 95.
  • A középkori pécsi egyetemről, in Dunántúli Napló, Pécs, 1967. 24. 86.
  • Petrovich Ede: A középkori pécsi egyetem, in Dunántúli Napló, Pécs, 1967. 24. Nr. 232., 233., 234., 235., 237., 238.
  • Petrovich Ede: Adatok a középkori pécsi egyetem történetéhez, in Felsőoktatási szemle, 1967, Nr. 9., 518–522. o.
  • Csizmadia Andor: A pécsi egyetem a középkorban, (Studia Iuridica Auctoritate Universitatis Pécs Publicata 40.), Tankönyvkiadó, Budapest, 1965, 24. o.
  • Csizmadia Andor: Die Universität in Pécs im Mittelalter, (Studia Iuridica Auctoritate Universitatis Pécs Publicata 41.), Pécsi Szikra ny., Tankönyvkiadó, Budapest, 1965, 24. o.
  • Petrocvich Ede: Középkori pécsi egyetem ismeretlen tanárai, in Irodalomtörténeti Közlemények, 1967, Jhg. 71., Nr. 3., 290–296. o.
  • Gálos Magda: A régi Pécs szellemi élete, (Közlemények a Pécsi Erzsébet Tudományegyetem Könyvtárából 24.), Pécs, 1933, 48. o.
  • Petrovich Ede: A középkori pécsi egyetemmel kapcsolatos szentbeszédek kora, in Irodalomtörténeti Közlemények, 1966, Nr. 2/2., 142–146. o.
  • Heilig, Konrad: Zur Geschichte der ältesten Ungarischen Universitäten und des Magisters Benedikt von Makra, in Jahrbuch des Ungarischen Historischen Institut, Bécs, 1931, 41–71.
  • Laky Mátyás: Művelődésügyünk tényezői Zsigmond alatt, Buschmann, Budapest, 1876, 59. o.
  • Szentkirályi István: Klimó György püspök és a pécsi egyetem. A pécsi egyetem jogfolytonosságának kérdéséhez, in Dunántúl, 1911. április 16.
  • Kolta János: Fejezetek a pécsi felsőoktatás történetéből. III. Mikor szűnt meg az első egyetem?, in Universitas, 1972, I. évf., Nr. 3., 4. o.
  • Boros István: Kísérletek az 1367-ben alapított Pécsi egyetem visszaállítására, in Studia Iuridica Auctoritate Universitatis Pécs Publicata, Pécs, 1968. 60., 1–20. o.
  • Gerecze Péter: A pécsi egyetem helye és címere, in Archaeologiai Értesítő, 1904, Nr. 2., 193–195. o.
  • Juhász László: Baranya vármegye és Pécs város régészete, Lyceum ny., Pécs, 1894. 42., 2. o.
  • Lukinich Imre: Az egyetem alapításának története – Az egyetem alapítására vonatkozó hivatalos iratok a cseh hatóságoknak adatván át, azok hiányában jelen összefoglaló füzetben kívántuk az egyetem alapításának történetét megörökíteni – Magyar Királyi Erzsébet Tudományegyetem, Pécs, 1933, 55 o.
  • Közgazdász. MKKE lapja. 1972. 18. Fiatalos lendülettel. A tanszékek bemutatása Pécsett.
  • Közgazdász. MKKE lapja. 1973. 12. Felvételi vizsga Pécsett. Idén először volt felvételi a pécsi kihelyezett tagozaton.
  • Közgazdász. MKKE lapja. 1976. 17. Mi újság a pécsi „közgáz”-on. Beszélgetés Takács Béla dékánnal.
  • Közgazdász. MKKE lapja. 1980. 13. A PTE Közgazdaságtudományi Kara.
  • Per Aspera ad Astra. A Pécsi Tudományegyetem művelődés- és egyetemtörténeti közleményei. 2016/1.
  • Fedeles Tamás, Lengvári István, Schmelczer-Pohánka Éva, Polyák Petra. A pécsi felsőoktatás évszázadai. Pécs, 2011.
  • Ravasz János: Pécsi Tudományegyetem: 1923-1950. Pécs, 1983.
  • Szabó Pál: A M. Kir. Erzsébet Tudományegyetem és irodalmi munkássága: az egyetem 25 éves fennállása alkalmából. Pécs, 1940
  • Ravasz János. A Pécsi Tudományegyetem működése a felszabadulást követő években. Tanulmányok Baranya megye és Pécs város legújabbkori történetéből, 1941-1950 : Baranya megye és Pécs város felszabadulásának 40. évfordulója tiszteletére. Pécs, Baranya megyei Tanács Apparátusi KISZ Bizottsága, 1984

ראו גם

מאמרים קשורים

  • אוניברסיטת פסק מימי הביניים
  • תיאטרון אוניברסיטת יאנוס
  • חוג בוגרי פץ'
  • ימי אוניברסיטת פץ'
  • PTE BTK המחלקה לתקשורת ומדיה
  • אוניברסיטת מחול PTE
  • מועדון האתלטיקה של אוניברסיטת פץ'

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת פץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Oktatási Hivatal". נבדק ב-2021-04-20.
  2. ^ "Egyetemünk". נבדק ב-14 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Itt a magyar felsőoktatási intézmények rangsora
  4. ^ Zrt, HVG Kiadó (2021-11-18). "Idén is az ELTE vezeti a HVG felsőoktatási rangsorát, a felvételizők fele budapesti egyetemet választ". eduline.hu (בהונגרית). נבדק ב-2023-06-16.
  5. ^ Fedeles Tamás: „Eztán Pécs tűnik szemünkbe.” A város középkori históriája 1009–1526. "A középkori egyetem" 150-151. o., Pécs, 2011 מסת"ב 978 963 9893 43 6
  6. ^ "Petrovics István: A középkori pécsi egyetem és alapítója" (PDF). נבדק ב-21 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Fedeles Tamás: Studium Generale Quinqueecclesiense 560-561. o. (In: A Pécsi Egyházmegye története I. A középkor évszázadai (1009–1543). Szerk. Fedeles Tamás–Sarbak Gábor–Sümegi József. Pécs, 2009)
  8. ^ Font Márta: A középkori pécsi egyetem, http://www.jelenkor.net/archivum/cikk/358/a-kozepkori-pecsi-egyetem
  9. ^ Fedeles Tamás: „Eztán Pécs tűnik szemünkbe.” A város középkori históriája 1009–1526. 155. o. Pécs, 2011 מסת"ב 978-963-88572-1-7
  10. ^ Fedeles Tamás: „Eztán Pécs tűnik szemünkbe.” A város középkori históriája 1009–1526, 147-150. o., Pécs, 2011.
  11. ^ Gerőné Sándor Mária: A pécsi középkori egyetem feltárásának és kutatásának újabb eredményei, http://www.jelenkor.net/archivum/cikk/340/a-pecsi-kozepkori-egyetem-feltarasanak-es-kutatasanak-ujabb-eredmenyei
  12. ^ Fedeles Tamás: „Eztán Pécs tűnik szemünkbe.” A város középkori históriája 1009–1526, 155. o. Pécs, 2011 מסת"ב 978-963-88572-1-7
  13. ^ http://www.kozepkoriegyetem.hu/
  14. ^ "A Pécsi Tudományegyetem online magazinja". נבדק ב-15 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "PTE Universitas TV". נבדק ב-15 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "PTE Nyitott Egyetem archívum". נבדק ב-15 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוניברסיטת_פץ%27&oldid=2516835"