אימרה קון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.אימרה קוּן (במקור עד 1896 קוֹהְן (הגרסה האוסטרית-הונגרית לכהן),[1] בהונגרית: Kun Imre; באיה, 27 ביוני 1892[2]בודפשט, 3 באוקטובר 1977)[3][4] היה אמרגן קונצרטים (כונה ה"אגדי"), עיתונאי, מבקר מוזיקה יהודי-הונגרי מעוטר.

ביוגרפיה

אימרה קוהן (כהן) נולד במשפחה יהודית כילד שני במשפחת מורים. אביו היה לאיוש קון (קוהן) שנולד בעיר קצ'קמט, ואמו אילונה דויטש (18631944).[5] אחיו הצעיר ואמם נרצחו באושוויץ. הוא ומשפחתו שרדו את השואה עם שוצפאס שוודי.

אימרה קון למד בבית הספר היסודי היהודי בעיר הולדתו, ולאחר מכן בתיכון הציסטרציאני המקומי בין השנים 1902-1910. הוא התחיל לנגן בפסנתר ולמד את תורת המוזיקה. סיים את לימודיו באקדמיה למסחר של בודפשט ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). בסיום לימודיו לא עסק במשפטים אלא כרבים מבוגרי המשפטים דאז עבד כעיתונאי במשך כמה שנים. בין היתר היה מבקר המוזיקה בכתב העת ה"הט", כלומר "השבוע" (A Hét). ב-1918 הפך לעובד של בנק החיסכון המרכזי. ב-1919 הועסק כמזכיר בחברת "אמרגנות הקונצרטים סקאלה". ב-1920 ארגן מחלקת קונצרטים בחברת המסחר לפסנתרים "מוזיקה". ב-1921 ייסד את משרד אמרגנות הקונצרטים שלו, בו כיהן כמנכ"ל עד 1949, למעט הפסקה (בשל יהדותו) במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-1928 השתתף בהקמת "האגודה הבינלאומית של אמרגני קונצרטים", שבה היה חבר הנהלה בין השנים 19301933. הוא שרד את שואת יהודי הונגריה ובין 1956 לבין 1971 (עד גיל 79!), עבד ברדיו ההונגרי (Magyar Rádio) כבעל דסק לחילופי תוכניות. ב-1956 הקים וניהל את משרד "תחרויות המוזיקה הבינלאומיות" של בודפשט, למעשה עד מותו. בזיכרונותיו הוא החיה את חיי הקונצרטים של בודפשט בין השנים 1920–1950.

חייו הפרטיים

אשתו הייתה קלרה הופר (19071966),[6] בתם של בלה הופר ושל איזבלה סאנטו, איתה התחתן ב-20 במרץ 1930 בבודפשט.[7]

יצירותו

רוב אירועי וחיי הקונצרטים ההונגרים בין שתי מלחמות העולם התרחשו ב"ניצוחו" של אימרה קון. לאימפרסריו (אמרגן) המצוין הייתה זכות גדולה בעובדה שלמעשה כל אמן מפורסם הופיע בתקופה זו על במות הקונצרטים ההונגריים. האירועים הגדולים הללו מתעוררים לחיים בזיכרונותיו בספרו: ההופעות בבודפשט של פיודור שאליאפין, ברונו ולטר, רבינדרנת טאגור (בהרצאה באולם הגדול של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט), ברוניסלב הוברמן, אמיל פון זאואר (אנ'), יוזף סיגטי, אלפרד קורטו, פבלו קאזלס, אוטו קלמפרר ושאר גדולי מוזיקת עולם. הזיכרונות של אימרה קון כוללים סיפורים הומוריסטיים רבים, דברים נחמדים מחייהם של אמנים גדולים, אבל גם כותבי כרוניקה של חיי המוזיקה ההונגרית יכולים להשתמש ביצירתו כמעט כיצירת מקור. התמונות והמסמכים הרבים הופכים את הספר למושך עוד יותר. המהדורה השנייה, המורחבת והמעודכנת מעשירה את החומר הקודם בהרבה סיפורים, תמונות ונתונים חדשים.

שתי יצירותיו החשובות יותר

  • מילון האמנות (בודפשט, 1920)
  • שלושים שנה בקרב אמנים... (בודפשט, 1960)

פרסים

  • עיטור מסדר ההצטיינות של העמל דרג זהב (1967)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 95608/1896. Forrás: MNL-OL 30799. mikrofilm 290. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1896. év 14. oldal 23. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a bajai izraelita hitközség születési akv. 29/1892. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-18.
  3. ^ Meghalt Kun Imre (1977. október 5.) Magyar Nemzet, 33. évfolyam, 234. szám, 5. o.
  4. ^ "Gyászjelentése (1977)". נבדק ב-2020-05-18.
  5. ^ Holtnaknyílvánítás (1946. december 11.) Magyar Közlöny, 283. szám
  6. ^ "Kun Imréné halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 875/1966. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-18.
  7. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 80/1930. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-18.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0