לדלג לתוכן

אינטגרל רימן-סטילטיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אינטגרל סטילטיס)

ערך זה דורש ידע מוקדם. אם אתם מתקשים להבין את הערך מומלץ לעיין ב:

אינטגרל רימן

במתמטיקה, ובפרט באנליזה מתמטית, אינטגרל רימן-סטילטיס (נקרא גם אינטגרל סטילטיס[1]) הוא הרחבה של אינטגרל רימן. אינטגרל זה נהגה לראשונה על-ידי המתמטיקאי תומאס יוהנס סטילטיס בשנת 1894.

לאינטגרל רימן-סטילטיס חשיבות רבה במיוחד בתחום ההסתברות והוא משמש לחישוב תוחלת ומומנטים של משתנה מקרי.

הגדרה

יהי זוג מספרים ממשיים ab וזוג פונקציות f,g:[a,b].

תהי חלוקה x¯:=(x0,x1,,xn) של הקטע [a,b] כך ש-a=x0<x1<<xn=b.

בנוסף, יהי c¯:=(c0,c1,cn1) תגיות של x¯ כך שלכל 0in1 מתקיים ש-xicixi+1.

מגדירים את פרמטר החלוקה:

ξ(x¯):=max0in1(xi+1xi)

Sf,g(x¯,c¯)=i=0n1f(ci)(g(xi+1)g(xi))

אזי, אינטגרל רימן-סטילטיס של f לפי g מוגדר להיות A המקיים:[2]

limξ(x¯)0|Sf,g(x¯,c¯)A|=0

כלומר, A הוא אינטגרל רימן-סטילטיס של f לפי g אם ורק אם לכל ϵ>0 קיים δ>0 כך שלכל חלוקה x¯ של [a,b] המתקיימת ξ(x¯)<δ ולכל תגיות c¯ של x¯ מתקיים ש-|Sf,g(x¯,c¯)A|<ϵ.

ניתן להוכיח כי אם A זה קיים הוא יחיד ומסמנים אותו ב-abf(x)dg(x) או ב-abfdg. במקרה זה f תקרא האינטגרנד ו-g תקרא האינטגרטור.

איטגרל רימן-סטילטיס לגבולות אינסופיים

ניתן להרחיב את אינטגרל רימן-סטילטיס לקטע חצי-אינוספי ולמרחב הממשי כולו באופן הבא:

יהי זוג מספרים ממשיים ab וזוג פונקציות f,g:. אזי מגדירים:

bfdg:=limaabfdg

afdg:=limbabfdg

fdg:=limbaabfdg

תכונות

אריתמטיקה

יהי זוג מספרים ממשיים ab, פונקציות f,f1,f2,g,g1,g2:[a,b] וקבוע c. אזי מתקיימות הזהויות האריתמטיות הבאות:[3]

aafdg=0

abfdg=bafdg

abcfdg=cabfdg

ab(f1+f2)dg=abf1dg+abf2dg

abfd(g1+g2)=abfdg1+abfdg2

abfd(g1g2)=abfg1dg2+abfg2dg1

בכל הנוסחאות לעיל קיום האינטגרל (ים) מימין גורר את קיום האינטגרל משמאל.

אינטגרציה בחלקים

אינטגרל רימן-סטילטיס מקיים גרסה מקבילה לנוסחת האינטגרציה בחלקים:

יהי זוג מספרים ממשיים ab וזוג פונקציות f,g:[a,b]. אזי מתקיימת הזהות הבאה:

abfdg=f(b)g(b)f(a)g(a)abgdf

כאשר קיום האינטגרל משמאל גורר את קיום האינטגרל מימין ולהפך.

קשר לאינטגרל רימן

יהי זוג מספרים ממשיים ab וזוג פונקציות f,g:[a,b].

אזי, אם g גזירה בקטע [a,b] והנגזרת שלה g אינטגרבילית לפי רימן, מתקיים השוויון:

abf(x)dg(x)=abf(x)g(x)dx

כאשר האינטגרל משמאל הוא אינטגרל רימן-סטילטיס והאינטגרל מימין הוא אינטגרל רימן.

אינטגרביליות רימן-סטילטיס

בהינתן זוג מספרים ממשיים ab וזוג פונקציות f,g:[a,b], מגדירים ש-f אינטגרבילית רימן-סטילטיס לפי g אם ורק אם האינטגרל abf(x)dg(x) קיים וסופי.

באמצעות אינטגרציה בחלקים, ניתן להוכיח כי f אינטגרבילית רימן-סטילטיס לפי g אם ורק אם g אינטגרבילית רימן-סטילטיס לפי f.

כמו כן, אם f רציפה ו-g בעלת השתנות חסומה, f ו-g אינטגרביליות רימן-סטילטיס אחת לפי השנייה.

מכיוון שכל פונקציה מונוטונית בקטע סגור היא בעלת השתנות חסומה, אם f רציפה ו-g מונוטונית הן אינטגרביליות רימן-סטילטיס אחת לפי השנייה.

שימושים בהסתברות

בהינתן משתנה מקרי X ניתן להגדיר פונקציית התפלגות F(x): כך שלכל a מתקיים ש-P(Xa)=F(a).

כמו כן, יהי f: פונקציה כלשהי. על-מנת לחשב את התוחלת של הפעלת הפונקציה f על X יש להשתמש באינטגרל רימן-סטילטיס:

E[f(X)]:=f(x)dF(x)

מקרים חשובים של חישובים מסוג זה הוא חישוב התוחלת והמומנט ה-n-י של המשתנה המקרי, שהם בהתאמה:

E[X]=xdF(x)

E[Xn]=xndF(x)

במקרה שבו F גזירה ונגזרתה אינטגרבילית לפי רימן, יש למשתנה המקרי פונקציית צפיפות הסתברות g:=F, ולכן ניתן לחשב את התוחלות הנ"ל ישירות באמצעות אינטגרל רימן:

E[f(X)]=f(x)g(x)dx

אינטגרל לבג-סטילטיס

הכללה חשובה של אינטגרל רימן-סטילטיס היא אינטגרל לבג-סטילטיס.

יהי זוג מספרים ממשיים ab וזוג פונקציות f,g:[a,b] כך ש-f חסומה ו-g עולה מונוטונית.

לכל acb מסמנים g(c+):=limxc+g(x) ו- g(c):=limxcg(x).

מגדירים קדם-מידה w על חוג הקבוצות הנפרש על-ידי קטעים ב-[a,b] כך שלכל ae<fb:

w([e,f]):=g(f+)g(e)

w([e,f)):=g(f)g(e)

w((e,f]):=g(f+)g(e+)

w((e,f)):=g(f)g(e+)

ובנוסף מגדירים w():=0.

לפי משפט ההרחבה של קרתאודורי, קיימת מידה μg על סיגמא-אלגברת בורל המתלכדת עם הגדרת w. בגלל ש-w מוגדרת על קטע סגור, היא קדם-מידה סופית ולכן μg זו יחידה. מגדירים:[4]

abfdg:=[a,b]fdμg

האינטגרל abfdg נקרא אינטגרל לבג-סטילטיס של f לפי g.

ניתן להוכיח כי אם אינטגרל רימן-סטילטיס של f לפי g קיים, גם אינטגרל לבג-סטילטיס של f לפי g קיים ושניהם שווים.

דוגמאות

  • במקרה שבו g(x)=x (כלומר, g היא פונקציית הזהות), אינטגרל רימן-סטילטיס ואינטגרל רימן מתלכדים. כלומר, abf(x)dg(x)=abf(x)dx
  • במקרה שבו f(x)=c (כלומר, f היא פונקציה קבועה), מתקיים ש-abf(x)dg(x)=c(g(b)g(a))
  • במקרה שבו g(x)=c (כלומר, g היא פונקציה קבועה), מתקיים ש-abf(x)dg(x)=0
  • במקרה שבו g(x)={1if xc0if x<c עבור acb כלשהו (כלומר, g היא פונקציית מדרגה), מתקיים ש-abf(x)dg(x)=f(c)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Eric W. Weisstein, Stieltjes Integral, mathworld.wolfram.com (באנגלית)
  2. Frank E. Burk, A Garden of Integrals, American Mathematical Soc., 2007-12-31, מסת"ב 978-1-61444-209-7. (באנגלית)
  3. Giselle Antunes Monteiro, Antonin Slavik, Milan Tvrdy, Kurzweil-stieltjes Integral: Theory And Applications, World Scientific, 2018-09-26, מסת"ב 978-981-4641-79-1. (באנגלית)
  4. Eric W. Weisstein, Lebesgue-Stieltjes Integral, mathworld.wolfram.com (באנגלית)

אינטגרל רימן-סטילטיס41423711Q285771