אכינוקוקוזיס
תבנית מחלה ריקה אכינוקוקוזיס (כיסית אכינוקוקית) היא מחלה טפילית זואונוטית הנגרמת על ידי שרשורים מסוג "אכינוקוקוס".[1] צורות המחלה העיקריות הן "אכינוקוקוזיס ציסטית" ו"אכינוקוקוזיס אלוואולרית", בעוד שצורות פחות נפוצות כוללות "אכינוקוקוזיס פוליציסטית" ו"אכינוקוקוזיס חד-ציסטית".[1]
המחלה מתחילה לעיתים קרובות ללא תסמינים ועשויה להימשך שנים וכאשר הם מופיעים, התסמינים והסימנים המופיעים תלויים במיקום ובגודל הציסטה מאחר שהיא מייצרת לחץ על הרקמה שסביבה. אכינוקוקוזיס "אלוואולרית" מתחילה בדרך כלל בכבד אך יכולה להתפשט לחלקים אחרים בגוף, כגון הריאות או המוח.[1] ציסטות בכבד יכולות להתבטא בכאבי בטן, ירידה במשקל, כבד מוגדל וצהבת הנגרמים עקב הנזק לכבד.[1] ציסטות בריאות יכולות להתבטא בכאבים בחזה, קוצר נשימה, ושיעול.[1]
התפשטות המחלה אינה תלוי בבני אדם, מאחר שהמארח הסופי הוא לרוב טורף, לרוב כלב, שועל, או זאב, שאכל איברים של פונדקאי נגוע, לרוב כבשים, בקר, סוסים, או מכרסמים. צואת הטורף מכילה את ביצי הטפיל, וכך מזהמת מים, אדמה ועשב, מהם נדבקים הפונדקאים.[2] בני אדם נדבקים דרך בשר, אדמה, או מים נגועים בביצי הטפיל, כאשר סוג המחלה המופיעה בבני אדם תלוי בסוג ה"אכינוקוקוס" הגורם לזיהום.[1] האבחון מתבצע בדרך כלל באמצעות אולטרסאונד, אם כי ניתן להשתמש גם בדימות תהודה מגנטית (MRI) אך אולטרסאונד נגיש יותר. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) אינה מתאימה לאבחון ולא לאפיון אכינוקוקוזיס מאחר שלא ניתן לבחון באמצעותה את פנים הציסטה.[1] בדיקות דם לחיפוש נוגדנים כנגד הטפיל עשויות להיות מועילות, כמו גם ביופסיה.[1]
מניעת המחלה מתבצעת לרוב על ידי טיפול נגד תולעים לכלבים, חיסון כבשים, וחינוך. אם זאת, הטיפול לעיתים קרובות קשה.[1] ניתן לנקז את הציסטה דרך העור ולהמשיך בטיפול תרופתי, אך לעיתים מתבצע מעקב בלבד.[3] צורתה ה"אלוואולרית" של המחלה דורשת לעיתים קרובות התערבות כירורגית ואחריה טיפול תרופתי.[1] התרופה בה נעשה שימוש היא אלבנדזול, טיפול העשוי להמשך במשך שנים בכדי למנוע השנות המחלה.[1][3] שני סוגי המחלה עלולים לגרום למוות, אך המחלה ה"אלוואולרית" מסוכנת יותר.[1]
המחלה קיימת ברוב אזורי העולם וכיום נגועים בה כמיליון בני אדם.[1] ישנם אזורים בדרום אמריקה, אפריקה, ואסיה, בהם עד 10% מאוכלוסיות מסוימות מושפעות.[1] בשנת 2015, המחלה הציסטית גרמה לכ-1,200 מקרי מוות; ירידה מ-2,000 בשנת 1990.[4][5] העלות הכלכלית של המחלה מוערכת בכ-3 מיליארד דולר בשנה וכוללת את העלות לתעשיית בעלי החיים בנוסף לעלות הטיפול במחלה.[1] המחלה מסווגת כמחלה טמחלה טרופית מוזנחת (NTD) ושייכת לקבוצת המחלות המכונות הלמינתיאזות (זיהומי תולעים טפיליות).[6] היא יכולה להשפיע על בעלי חיים אחרים כמו חזירים, פרות וסוסים.[1]
סימנים ותסמינים
בבני אדם, המחלה הנגרמת בידי E. granulosus, E. multilocularis, E. oligarthrus ו-E. vogeli ומתבטאת בכבד (75% מהמקרים), בריאות (5%–15% מהמקרים) ובאיברים אחרים כגון הטחול, המוח, הלב, והכליות (10%–20% מהמקרים). חולים שנדבקו ב-E. granulosus סובלים מאכינוקוקוזיס ציסטית בה המחלה מתפתחת כגוש שגדל לאט בגוף, אף בתצורות המחלה האלוואולרית והפוליציסטית.[7][8]
| אורגניזם | מארחים סופי | פונדקאי |
|---|---|---|
| E. granulosus | כלבים וכלביים אחרים | כבשים, עיזים, בקר, גמלים, תאו, חזירים, קנגורו ואוכלי עשב פראיים אחרים |
| E. multilocularis | שועלים, כלבים, כלביים אחרים וחתולים | מכרסמים קטנים |
| E. vogeli | כלבי יער וחזירי סבך | מכרסמים |
| E. oligarthus | חתולים פראיים[9][10] | מכרסמים קטנים[9][10] |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 "Echinococcosis Fact sheet N°377". World Health Organization. במרץ 2014. ארכיון מ-21 בפברואר 2014. נבדק ב-19 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Echinococcosis [Echinococcus granulosus] [Echinococcus multilocularis] [Echinococcus oligarthrus] [Echinococcus vogeli]". CDC. 29 בנובמבר 2013. ארכיון מ-20 במרץ 2014. נבדק ב-20 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "Echinococcosis Treatment Information". CDC. 29 בנובמבר 2013. ארכיון מ-20 במרץ 2014. נבדק ב-20 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Wang H, et al. (8 באוקטובר 2016). "Global, regional, and national life expectancy, all-cause mortality, and cause-specific mortality for 249 causes of death, 1980–2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015". Lancet. 388 (10053): 1459–1544. doi:10.1016/s0140-6736(16)31012-1. PMC 5388903. PMID 27733281.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Lozano, R (15 בדצמבר 2012). "Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010". Lancet. 380 (9859): 2095–128. doi:10.1016/S0140-6736(12)61728-0. PMC 10790329. PMID 23245604. ארכיון מ-19 במאי 2020. נבדק ב-8 בספטמבר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה); יש לבדוק את|pmc=(עזרה) - ↑ "Neglected Tropical Diseases". cdc.gov. 6 ביוני 2011. ארכיון מ-4 בדצמבר 2014. נבדק ב-28 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Prevention, CDC-Centers for Disease Control and (16 ביולי 2019). "CDC – Echinococcosis – Biology". www.cdc.gov. ארכיון מ-9 ביוני 2022. נבדק ב-5 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Schantz PM, Kern P, Brunetti E (2011). "Echinococcosis". Tropical Infectious Diseases: Principles, Pathogens and Practice. pp. 824–838. doi:10.1016/B978-0-7020-3935-5.00120-8. ISBN 978-0-7020-3935-5.
- ^ 9.0 9.1 CDC (2010). "Parasites and Health: Echinococcosis". CDC. ארכיון מ-4 במרץ 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 10.0 10.1 Sréter T, Széll Z, Egyed Z, Varga I (2003). "Echinococcus multilocularis: an Emerging Pathogen in Hungary and Central Eastern Europe". Emerging Infectious Diseases. 9 (3): 384–6. doi:10.3201/eid0903.020320. PMC 2958538. PMID 12643838.
- ↑ Li, Jun; Wu, Chuanchuan; Wang, Hui; Liu, Huanyuan; Vuitton, Dominique A.; Wen, Hao; Zhang, Wenbao (2014). "Boiling sheep liver or lung for 30 minutes is necessary and sufficient to kill Echinococcus granulosus protoscoleces in hydatid cysts". Parasite. 21: 64. doi:10.1051/parasite/2014064. PMC 4251422. PMID 25456565.
אכינוקוקוזיס42041925Q777087