אלברטו ישראל אררה
אלברטו ישראל אררה (Alberto Errera, ינואר 15, 1913 - אוגוסט 1944), נולד בסלוניקי ועבר ללריסה שם שירת בחיל הים והתגורר עד פרוץ המלחמה. היה סרן בצבא יוון, לקח חלק בתנועת ההתנגדות היוונית. היה חלק מהזונדרקומנדו של אושוויץ בירקנאו ממאי עד אוגוסט של שנת 1944.[1]
ביוגרפיה[2]
אלברטו ישראל אררה נולד בסלוניקי והתגורר בלריסה שם התחתן והקים סופרמרקט. היה סרן בצבא ההלני בחיל הים עד פרוץ המלחמה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא הצטרף לצבא הפרטיזני בתור מיבא מזון.
ב-24 במרץ 1944 אררה נעצר על ידי המשטרה הגרמנית ונשלח למחנה הריכוז חיידרי. ב-2 באפריל הוא גורש וב-11 באפריל הגיע לאושוויץ. מספרו היה 182,552.
הצוות של אררה היה אחראי לצילומם של תמונות הזונדרקומנדו, העדות המצולמת היחידה לרצח בתאי הגזים ולשריפת הגופות במחנה ההשמדה.
אררה הנהיג את היהודים היווניים במסגרת מרד הזונדרקומנדו באושוויץ. אררה ניסה לברוח מהמחנה ב-12 באוגוסט 1944 אך נתפס והוצא להורג. גופתו של אררה נתלתה על גבי שער הכניסה למחנה כדוגמה לשאר האסירים.
ב-7 באוקטובר 1944, לאחר ש-60 איש מתוך אנשי המרד נשארו והבינו שהגרמנים מתכוונים לחסלם, הם הציתו את המשרפות ותקפו את שומרי האס-אס באמצעות פטישים, גרזנים ואבנים. הם הרגו קאפו וכמה אנשי אס-אס. כמאה אסירים נמלטו מבירקנאו אך כמעט כולם נתפסו ונרצחו על ידי האס-אס.[3]
אררה צוין לשבח בשנות ה-80 על ידי ממשלת יוון על פועלו במלחמת העולם השנייה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גדעון גרייף, ואיתמר לוין, מרד באושוויץ, 2017
- ^ אתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- ^ Steven B. Bowman, The Agony of Greek Jews, 1940–1945, 2009
