אלברט אפוני
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
אלברט גיירג אפוני, רוזן נאגיאפוני (בהונגרית: Nagyapponyi Albert György Apponyi, 29 במאי 1846 וינה - 7 בפברואר 1933 ז'נבה) היה פוליטיקאי, סופר וכותב זכרונות הונגרי, נואם מוכשר, בן למשפחה אריסטוקרטית הונגרית ותיקה, יליד אוסטריה. כיהן בין השאר כשר החינוך של הממלכה ההונגרית בימי הממלכה ההונגרית בעת הממלכה הדואלית. היה חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
רקע משפחתי
אלברט אפוני נולד בווינה כבן למשפחת בעלי אחוזות הידועה כבעלת פריווילגיות עוד מהמאה ה-13. אביו היה הרוזן גיירג אפוני, קנצלר הונגריה בשנים 1846–1848.
פעילותו הפוליטית
אלברט אפוני התחיל את דרכו הפוליטית בשנת 1872 כשנבחר לראשונה בפרלמנט ההונגרי ברשימת המפלגה של פרנץ דיאק ומטעם העיר יאסברן (Jászberény). עם הפסקה קצרה נשאר חבר בפרלמנט עד שנת 1918. בשנת 1878 הפך למנהיג "האופוזיציה המאוחדת" שכללה את המפלגות שהתנגדו לדואליזם האוסטרו-הונגרי. בשנת 1899 נכנס לממשלה הליברלית.
בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנה עם ארבעת האריסטוקרטים שהשפיעו רבות על הזירה הפוליטית והמדינית ההונגרית, יחד עם הרוזנים דיולה אנדראשי, אישטוון טיסה ומיהאי קארואי. בין 31 באוקטובר 1901- 6 בנובמבר 1903 היה יושב ראש בית הנבחרים ההונגרי.
בסוף שנת 1903 עזב את המפלגה הליברלית וחזר לאופוזיציה, כחבר במפלגה הלאומית. ב-1904 הנהיג את המפלגה העצמאית, עד לסוף מלחמת העולם הראשונה. בין 8 באפריל 1910 ל-17 בינואר 1910 כיהן כשר החינוך והדתות. באותה שנה (1910) הצטרף למפלגה הקושוטיסטית והחל משנת 1914 היה למנהיגה. שוב היה שר החינוך ב-15 ביוני 1918 - 8 במאי 1918. שמו נקשר ב"חוק אפוני" שביקש לכפות את ההוראה בשפה ההונגרית בכל בתי הספר ברחבי הונגריה רבתי, ועורר משום כך את זעם הקבוצות האתניות האחרות במדינה.[1] אחרי המלחמה היה ראש המשלחת ההונגרית בועידת השלום בפריז בשנים 1919-1920.לאחר מכן ניהל את המשלחת ההונגרית בחבר האומות, עד יום מותו.
פרט לעיסוקיו הפוליטיים והדיפלומטיים התעניין אפוני בתחומים מגוונים - בלשנות, ספרות, פילוסופיה ומוזיקה. דיבר בצורה שוטפת שש שפות.
נפטר ב-7 בפברואר 1933 בז'נבה בעת שחיכה לפתיחה מחדש של הוועידה לפירוק הנשק במסגרת חבר האומות.
כתביו
- 1912 "זכרונות מחייו של מדינאי. אחרי ארבעים שנות פעילות פרלמנטרית".
- "חוויות והישגים"
- 1921 Hungarian foreign policy("מדיניות החוץ ההונגרית") (באנגלית)
- 1922 Ötven év. Ifjúkorom. – Huszonöt év az ellenzéken ("חמישים שנה. נעורי. עשרים וחמש שנה באופוזיציה" ((בהונגרית)
- The Memoirs of Count Apponyi (פורסמו באנגלית ב-1935)
- Esthetics and Politics, the Artist and the Statesman
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Stoica, Vasile (1919). The Roumanian Question: The Roumanians and their Lands. Pittsburgh: Pittsburgh Printing Company. p. 27.
