יאסברן
 | |
| כנסייה ביאסברן | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | צפון המישור הגדול |
| מחוז | יאס-נאג'קון-סולנוק |
| נפה | נפת יאסברן |
| שטח | 221.35 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 122.4 נפש לקמ"ר (2013) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.jaszbereny.hu | |
יאסברן (בהונגרית: Jászberény) היא עיר במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בהונגריה, על נהר זאג'בה, יובל של הנהר טיסה, כ-80 ק"מ ממזרח לבודפשט.
היסטוריה
לפני אלפי שנים כבר התקיימו יישובי קבע לאורך הנהר זאג'בה. באזור התיישבו מתיישבים ששלטו באמנות יציקת הברונזה. יש עדויות להתיישבות של קלטים באזור במאות ה-4 וה-3 לפני הספירה. ביצורים מתקופת האימפריה הרומית (מהמאה הראשונה והשנייה לספירה) נמצאים באזור. האזור היה חלק מהלימס הרומי בצפון מזרח אירופה.
יישובו מחדש של המקום החל במאה ה-13, בתקופת שלטונו של המלך בלה הרביעי. לפי מחקרים בלשניים, בקרב תושבי האזור היו השפעות הודו-איראניות וטורקיות. במאה ה-15 נבנתה במקום כנסייה, ובמאה ה-16 היה האזור נתון להתקפות האימפריה העות'מאנית, שאף שלטה באזור היישוב יאסברן עד תחילת המאה ה-18. אז עבר האזור לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, שאפשרה למסדר הטבטוני לשלוט במקום. השלטון האוסטרו-הונגרי נמשך גם בעת המרד הכושל של פרנץ ראקוצי בתחילת המאה ה-18. לאחר מכן קנו תושבי האזור מהמלכה מריה תרזה זכויות יתר בתחומי המסחר והדיור.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הואץ פיתוחה התעשייתי של יאסברן, שעד אז התאפיינה בתוצרת חקלאית. עקב כך התפתחו המסחר והתעסוקה בעיר, ועלתה רמת החיים של תושבי העיר.
יהודים
בינואר 1941 נמנו ביאסברן 574 תושבים יהודים, רובם נאולוגים. ב-1938 התחזקו הציונים בעיר עקב החקיקה ההונגרית האנטישמית, וגברה הפעילות הציונית. ב-1942 גויסו יהודים לשירות העבודה ורבים מהם נספו בטרנסניסטריה ובבור. במרץ 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה, ובמאי רוכזו יהודי העיר וסביבתה, ביניהם גם יהודי יאסלדאן בגטו שהוקם ביאסברן. ביוני הועברו יהודי הגטו לנקודת איסוף ושילוח, משם נשלחו, עם 8,000 יהודים אחרים, למחנה ההשמדה אושוויץ.
קישורים חיצוניים
- קהילת יאסברן' באתר בית התפוצות
- "יאסברן", באתר JewishGen (באנגלית)
- יסברנייה (Jászberény), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
הערות שוליים
- ^ Róbert Kertész (2002) Mesolithic Hunter-Gatherers in the Northwestern Part of the Great Hungarian Plain; PRAEHISTORIA vol. 3 (2002)
