אלברט הוקס
 | |||||
| לידה |
20 בנובמבר 1878 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1971 (בגיל 92) פאלם דזרט, קליפורניה, ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות מאונט הברון | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
אלברט וול הוקס (באנגלית: Albert Wahl Hawkes; 20 בנובמבר 1878 – 9 במאי 1971) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, שייצג את מדינת ניו ג'רזי בסנאט של ארצות הברית בשנים 1943–1949. במהלך כהונתו ולאחריה נחשב לדמות בולטת באגף השמרני של המפלגה הרפובליקנית בניו ג'רזי. הוא פרש מהמרוץ לבחירה מחדש לאחר שהתמודד מול מועמד מהאגף המתון של המפלגה, בהנהגת המושל אלפרד דריסקול (אנ'), עמו ניהל סכסוך ממושך.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
הוקס נולד בשיקגו שבאילינוי ב-20 בנובמבר 1878. הוא עזב את בית הספר בגיל 15 כדי לעבוד כשליח במשרד של חברה כימית, ובמקביל למד משפטים בלימודי ערב במכללת שיקגו למשפטים. בשנת 1900, בגיל 21, השלים את לימודיו והוסמך לעריכת דין. לאחר מכן למד כימיה במכון לואיס (כיום המכון הטכנולוגי של אילינוי) במשך שנתיים, ועבד בתעשייה הכימית.
קריירה עסקית
במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש הוקס כמנהל "הברית הכימית" בוושינגטון (1918-1917). בשנת 1926 מונה לסגן נשיא בכיר של חברת General Chemical ונבחר לנשיא חברת Congoleum-Nairn שבקיָרני בניו ג'רזי. בשנת 1937 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה.
בשנת 1941 נבחר לנשיא לשכת המסחר של ארצות הברית, וב-1942 מינה אותו הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט כחבר בוועדת העבודה הלאומית למלחמה. הוא כיהן בנוסף כחבר במועצת העבודה של ניוארק ובמועצת השלום התעשייתי של ניו ג'רזי. לאחר שסיים את כהונתו בסנאט חזר לעבודתו בחברת Congoleum-Nairn ופרש בשנת 1951.
קריירה פוליטית
ב-1942, זמן קצר לאחר שמונה לוועדת העבודה למלחמה, התמודד הוקס על מושב הסנאט של ארצות הברית. הוא ניצח את גיל רוב וילסון בפריימריז הרפובליקניים ואת הסנאטור הדמוקרטי המכהן ויליאם סמאת'רס בבחירות הכלליות.
כסנאטור נודע הוקס כמדינאי שמרני במיוחד, בעיקר בעניינים כלכליים. מנהיג המיעוט בסנאט, צ'ארלס מקנרי, אמר עליו בתחילת כהונתו: ”החשיבה הכלכלית שלו שייכת לעידן שלפני הספירה.” הוקס תמך בצעדים שנקט ממשל רוזוולט במהלך המלחמה, אך לאחריה דגל בשיבה לכלכלה חופשית. ביוני 1946 הצהיר כי הממשלה הפדרלית תיקנה את בעיית המונופולים מצד ההון, ועליה כעת להתמודד גם עם מונופולים מצד מנהיגי האיגודים המקצועיים, "שנראה כי יש להם כוח להביא את האומה על ברכיה ללא כל מגבלה חוקית".
הבחירות מחדש ופרישה מהחיים הפוליטיים
במהלך כהונתו התבלט המושל אלפרד דריסקול (אנ') כדמות המרכזית במפלגה הרפובליקנית של ניו ג'רזי, והוא ביקש להציב מועמד מתון יותר במקום הוקס בבחירות המקדימות של אפריל 1948. בינואר אותה שנה קראו דריסקול ומנהיגים רפובליקניים נוספים להוקס לפרוש מהמרוץ ותמכו במועמד הסנאטור המדינתי ואיש העסקים דייוויד ואן אלסטיין. הם טענו שהוקס לא יוכל להיבחר מחדש, במיוחד לאחר שנשא נאום שנוי במחלוקת ובו אמר: ”מעולם לא שנאתי אדם אחד יותר מלילה אחד. יש יוצא מן הכלל אחד – והוא [פרנקלין ד. רוזוולט] קבור בהייד פארק.”
הוקס הגיב בחריפות: ”הבחירה הזו נעשתה באמצעות כפייה של תומכים סוררים ושימוש בכוח הפוליטי – בקיצור, על ידי החלפת זכות הציבור לבחור את מועמדו בשליטה של אדם יחיד. אנו עדים להיווצרות אוליגרכיה רפובליקנית בניו ג'רזי, שבה ראש המפלגה הופך למדינה עצמה במקום לנציג העם.”
כאשר הבין שההתנגדות הפנימית אליו גוברת, הודיע הוקס ב-5 במרץ 1948 על פרישתו מהמרוץ, כשהוא תוקף את "הבוס דריסקול" ואת תומכיו, שכינה "הרפובליקנים של הניו דיל".
המשך דרכו הציבורית
בוועידה הלאומית הרפובליקנית של 1952 תמך הוקס בסנאטור רוברט טאפט מאוהיו כמועמד לנשיאות, ולא בגנרל דווייט אייזנהאואר, והמשיך להביע עמדות שמרניות.
חייו האישיים ומותו
להוקס היו בן ובת – א. ויטפילד הוקס ומורגן. בנו למד באקדמיות יוקרתיות והפך לנוירולוג בניו יורק, אך מת ב-1942 ממחלה טרופית בעת שירותו כקצין בצבא ארצות הברית.
בתו, מורגן הוקס פדלפֶרד, חיה בפסדינה, קליפורניה. הוקס היה נאמן לקרן "חירות" בעמק ואלי פורג שבפנסילבניה, והספרייה במוסד זה נקראה על שמו.
אלברט וול הוקס נפטר ב-9 במאי 1971 בפאלם דזרט שבקליפורניה, ונקבר בבית העלמין מאונט הברון במונקלייר, ניו ג'רזי.
קישורים חיצוניים
- אלברט הוקס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אלברט הוקס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אלברט הוקס42083462Q1675301