רוברט הנדריקסון

רוברט הנדריקסון
Robert C. Hendrickson
לידה	12 באוגוסט 1898; וודברי, ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה	7 בדצמבר 1964 (בגיל 66); וודברי, ניו ג'רזי, ארצות הברית
מקום קבורה	Eglington Cemetery
מדינה	ארצות הברית
השכלה	Temple University Beasley School of Law; בית ספר יסודי; Woodbury Junior-Senior High School;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	1942–1949; (כ־7 שנים)
תחת מושל ניו ג'רזי	צ'ארלס אדיסון ; וולטר אוונס אדג' ; אלפרד דריסקול (אנ')
	3 בינואר 1949 – 3 בינואר 1955; (6 שנים)
	→ אלברט הוקס קליפורד קייס ←
	3 בינואר 1949 – 3 בינואר 1955; (6 שנים)
נשיא ארצות הברית ממנה	דווייט אייזנהאואר
	→ רוברט סקוטן (אנ') פרנסיס ראסל (אנ') ←

רוברט קליימר הנדריקסון האב (באנגלית: Robert Clymer Hendrickson Sr.‏; 12 באוגוסט 1898 – 7 בדצמבר 1964) היה עורך דין, פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, שייצג את מדינת ניו ג'רזי בסנאט של ארצות הברית בשנים 1949–1955. בנוסף כיהן במשרות ציבוריות שונות בעיר ובמחוז גלוסטר, ייצג את המחוז כחבר הסנאט של ניו ג'רזי בשנים 1934–1940, ושימש כגזבר המדינה של ניו ג'רזי בשנים 1942–1949. לאחר סיום כהונתו בסנאט מינה אותו הנשיא דווייט אייזנהאואר לשגריר ארצות הברית בניו זילנד ובסמואה (1956-1955).

הנדריקסון היה בעל ברית קרוב של מושל ניו ג'רזי אלפרד דריסקול (אנ'), שניהל את קמפיין הבחירות שלו למשרת המושל בשנת 1940 ותמך גם בהתמודדותו לסנאט ב-1948. הוא זכה במועמדות לסנאט לאחר שקיבל את תמיכת הנהגת המפלגה הרפובליקנית במחוזות, מה שהוביל את הסנאטור המכהן אלברט הוקס לפרוש מהמרוץ עוד לפני הבחירות המקדימות. עם זאת, מעורבותו במאבקים פנימיים במפלגה גרמה לו לפרוש מהמרוץ לבחירה מחדש ב-1954. מחליפו בסנאט היה קליפורד קייס.

ביוגרפיה

ראשית חייו, שירות צבאי והשכלה

רוברט קליימר הנדריקסון נולד ב-12 באוגוסט 1898 בעיר וודברי שבניו ג'רזי. הוא למד בתיכון המקומי, אך עזב את הלימודים כדי להתגייס לצבא ארצות הברית בשנת 1918. מכיוון שיצא למלחמה לפני שהשלים את לימודיו, קיבל את תעודת הבגרות שלו בזמן ששירת בצרפת, שם שימש כנהג אמבולנס וכחייל מן השורה.

לאחר שובו למד משפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת טמפל, שם השלים את לימודיו ב-1922. באותה שנה הוסמך לעריכת דין בניו ג'רזי והחל לעסוק במקצועו בעיר הולדתו וודברי.

קריירה פוליטית ודיפלומטית

פוליטיקה מדינתית

הנדריקסון כיהן כחבר מועצת הנבחרים של מחוז גלוסטר בשנים 1929–1934, ושימש כיועץ המשפטי של העיר וודברי בשנת 1931. ב-1933 נבחר לסנאט של ניו ג'רזי מטעם מחוז גלוסטר, ושירת בשתי כהונות של שלוש שנים (1934–1940). בשנת 1936 מונה לסגן יו"ר הוועדה לאגן נהר דלאוור, תפקיד שבו החזיק עד 1951. ב-1939 נבחר לנשיא הסנאט המדינתי.

ב-1940 התמודד לתפקיד מושל ניו ג'רזי. הוא ניצח את המושל לשעבר הרולד הופמן (אנ') בפריימריז הרפובליקניים, אך הפסיד בבחירות הכלליות למועמד הדמוקרטי, מזכיר הצי לשעבר צ'ארלס אדיסון, בהפרש של כ-64,000 קולות מתוך 1.9 מיליון. מנהל הקמפיין שלו היה חבר הסנאט של ניו ג'רזי אלפרד דריסקול (אנ'), שפריצתו בזירה הפוליטית החלה בעקבות הבחירות הללו. למרות ההפסד, דריסקול מונה לאחר מכן למנהיג הרוב בסנאט ונבחר בעצמו למושל ב-1946.

בשנים 1940–1941 היה הנדריקסון חבר במועצת הניהול של מועצת הממשלות המדינתיות ועמד בראשה.

גזבר המדינה ושירות במלחמת העולם השנייה

בשנת 1942 מינה אותו המושל צ'ארלס אדיסון לתפקיד גזבר המדינה של ניו ג'רזי. הוא המשיך לכהן בתפקיד זה תחת שני מושלים נוספים – וולטר אוונס אדג' ואלפרד דריסקול (אנ') – עד 1949.

במקביל, בשנת 1943 חזר לצבא, קיבל דרגת מייג'ור, ושירת כקצין המשפטי הראשי של הארמייה החמישית במהלך פלישת בעלות הברית לאיטליה. בתפקידו עסק בהחזרת מערכת המשפט והזכויות האזרחיות, ביישום תוכניות דה-נאציפיקציה, ובטיפול בפליטים. הוא השתחרר בדרגת קולונל בשנת 1946, אך במהלך כהונתו בסנאט נקרא שוב לשירות פעיל במלחמת קוריאה בשנת 1951.

בנוסף, כיהן כחבר בוועדה לתיקון חוקת ניו ג'רזי.

כהונתו בסנאט

בבחירות לסנאט של 1948 ביקשו המושל אלפרד דריסקול (אנ') ומנהיגים רפובליקנים נוספים להחליף את הסנאטור המכהן אלברט הוקס במועמד מתון ואלקטורלי יותר, במיוחד לאחר שהוקס עורר סערה כשאמר בנאום סגור כי הוא "שנא את הנשיא רוזוולט". לאחר שמועמדם הראשון, דייוויד ואן אלסטיין, לא הצליח לאחד את תמיכת ההנהגה, הכריז הנדריקסון ב-13 בפברואר 1948 על התמודדותו, וזכה לתמיכת 17 מתוך 21 ראשי מחוזות רפובליקניים. הוקס פרש מהמרוץ ב-5 במרץ תוך שהוא תוקף את דריסקול, הנדריקסון, ואת "קואליציית דרום ניו ג'רזי" שהביסה אותו.

בפריימריז של אפריל 1948 ניצח הנדריקסון את נציב העבודה המדינתי הארי הארפר, ובבחירות הכלליות של נובמבר גבר על ארצ'יבלד ס. אלכסנדר, עורך דין מפרינסטון.

בכהונתו בסנאט היה הנדריקסון בין הרפובליקנים הבודדים שהתנגדו לסנאטור ג'וזף מקארתי, וחתם על הדו"ח הרשמי שגינה את התנהגותו. בשנים 1953–1955 עמד בראש ועדת משנה של ועדת המשפטים שחקרה את נושא הפשיעה בקרב נוער. תוצאות הוועדה פורסמו בשנת 1956 בספר בשם "נוער בסכנה" שכתב יחד עם העיתונאי החוקר פרד ג'. קוק.

שגריר ארצות הברית

לאחר שפרש מהסנאט ב-1955, מינה אותו הנשיא דווייט אייזנהאואר לשגריר ארצות הברית בניו זילנד ובסמואה. הוא התפטר מהתפקיד ב-20 בנובמבר 1956 וחזר לעיסוקו בעריכת דין בעיר וודברי.

חייו האישיים ומותו

בשנת 1919 נישא הנדריקסון לאולגה בונסאי מוודברי. לזוג נולדו לפחות בן אחד וארבע בנות.

הנדריקסון נפטר בביתו בוודברי ב-7 בדצמבר 1964, זמן קצר לאחר ניתוח גדול. הוא נקבר בבית העלמין אגְלינגטון שבעיירה קלארקסבורו, ניו ג'רזי.

קישורים חיצוניים

רוברט הנדריקסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
רוברט הנדריקסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רוברט הנדריקסון42085597Q5800623