אלוף בצלות ואלוף שום
 | |
| כריכת הספר "אלוף בצלות ואלוף שום", עם איורים של יעל ליאור, הוצאת דביר, 1984 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | חיים נחמן ביאליק |
| איורים |
מהדורה ראשונה - נחום גוטמן מהדורה שנייה - יעל ליאור |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | מקאמה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
מהדורה ראשונה - דביר מהדורה שנייה - הוצאת זמורה ביתן |
| תאריך הוצאה |
מהדורה ראשונה - 1928 מהדורה שנייה - 1984 |
| מספר עמודים |
מהדורה ראשונה - 16 מהדורה שנייה - 52 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9650302166 |
אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר. היצירה, שכהגדרת מחברה היא "בדיחה עממית בחרוזים", נכתבה כסיפור מחורז לילדים, אך מופנית גם לקורא הבוגר והמשכיל.
המקאמה מספרת על בן מלך, שיצא לתור את הארץ במטרה להחכים. הוא הגיע לממלכה, שבה לא הכירו את הבצל, ועל כן תרם להם בצלים, כדי שישתבחו מאכליהם. הנסיך קיבל תמורת הבצלים גמול כספי גבוה. שמע נסיך אחר את הסיפור והחליט להביא שום לארץ שאינה מכירה את הירק, אך תמורת השומים שהביא לא זכה לגמול כספי, אלא לבצלים.
ביאליק שאב את מקורותיו של הסיפור, בגרסאותיו המגוונות, מארון הספרים היהודי ומאגדות העם המקובלות אצל אומות העולם. ייחודה של המקאמה של ביאליק הוא שהיא מחורזת, שופעת הומור וסאטירה, ומרובדת בקישורים אינטר-טקסטואליים שתורמים למשלב הלשוני והתוכני של היצירה.
מוסר ההשכל של "אלוף בצלות ואלוף שום", בעיקרו, שאדם הפועל בתום לב, מתוך רצון להיטיב עם הבריות, יזכה בתהילה ובעושר, ואילו האיש תאב הבצע - ייכשל, בסופו של דבר, במשימותיו.
היצירה גם הועלתה על הבמה כאגדה משעשעת לילדים: בשנת 1945 הוצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של יוסף מילוא, ולאחר מכן הוצגה פעמים נוספות. בסוף שנות ה-70 עובּדה למחזמר על ידי לאה נאור ודובי זלצר, שאף שודר בטלוויזיה.
הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות זרה, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.