אליהו מוסס ראג'פורקר
 | |||
| לידה |
29 בינואר 1873 אהמדננאגר, הודו | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1 ביולי 1957 (בגיל 84) פונה, הודו | ||
| מדינה |
 הודו | ||
| מקום קבורה | בית העלמין ווארלי, מומבאי, הודו | ||
| עיסוק | רופא, מרצה, שופט, עובד סוציאלי | ||
| בת זוג | אביגיל קילקר | ||
| |||
ד"ר אליהו מוזס ראג'פורקר (באנגלית: Elijah Moses; 29 בינואר 1873 – 11 ביולי 1957) היה שופט, רופא, מרצה ועובד סוציאלי יהודי-הודי, חבר מועצה וראש עיריית בומביי (מומבאי), בן לעדת "בני ישראל".
קורות חיים
ראג'פורקר נולד ב-1873 באהמדננאגר שבהודו, למשה אליהו ראג'פורקר ולסימה יחזקאל ורגהרקר, דודו היה ראש ממשלת ג'נג'ירה שלום יחזקאל (בפוג'י) ישראל ורגהרקר (1853-1942).
למד רפואה באוניברסיטה ושימש כרופא במגפה שהתחוללה בין השנים 1896–1900 ברחבי הודו. נבחר כחבר מועצה בעיריית בומביי (מומבאי) ב-1920; בכך היה הראשון מבני קהילת בני ישראל שנבחר לתפקיד.
שימש כשופט בבית משפט השלום בבומביי, תפקיד בו החזיק כ-40 שנים. פעל בנושאי החינוך והרפואה בעיר, וקידם רעיונות של רפואה וחינוך לכלל האוכלוסייה. בנוסף היה חבר במועצה לחקר ההשפעות השליליות של האופיום על החברה. כן כיהן כיושב ראש הוועדה לטיפול רפואי לכלל במשך כ-20 שנים.
ראג'פורקר נבחר לכהן כראש עיריית בומביי בין השנים 1937–1938. הוא היחיד מקרב עדת בני ישראל בהודו שכיהן בתפקיד.
הקריירה הפוליטית של ראג'פורקר עוכבה בשל הרפורמות שרצה ליישם במערכת החינוך בבומביי, והביקורת הנוקשה שלו כלפי ראשי העירייה הקודמים וכמה מחברי המועצה - ראג'פורקר האשים אותם בשחיתות ובניהול לא תקין של החינוך בעיר.
ראג'פורקר כיהן גם במספר תפקידים במסגרת קהילת בני ישראל. הוא נבחר למועצת הנאמנים של בית הכנסת "שערי הרחמים", בית הכנסת הראשון של העדה, בשנת 1919; שימש כחבר בקרן של עניי ויתומי העדה; עסק בפעילות להרחבת החינוך בקרב העדה ושימש בתפקידים שונים בין השנים 1918–1922. ראג'פורקר כיהן כנשיא המועצה המרכזית של יהודי הודו בין השנים 1920–1922, ניהל את הקרן לניהול בית העלמין היהודי, ופעל למניעת הפיכת בית העלמין ב"טו טאנק רואד" לגן ציבורי אך לאחר מאבק של כמה שנים לא צלח בכך.
ראג'פורקר נפטר בגיל 85 בפונה שבהודו ונקבר בבית העלמין ווארלי שבבומבי (מומביי). בזמן טקס ההלוויה נישא הספד על ידי ראש עיריית בומביי באותה העת, שרי מ.ו דונדיי, ששיבח את פועלו ותרומתו לעיר ולהודו ככלל. על שמו נקרא רחוב במומבאי. שמו רשום בספר הזהב של הקרן היהודית הלאומית בירושלים.
משפחתו
בשנת 1922 התחתן עם אביגיל בת משה וחנה קילקר (4 באפריל 1894 – 17 ביולי 1934), פעילה חברתית, מנהלת בית ספר ועובדת סוציאלית.
לזוג נולדו שני בנים, עמנואל ויהושוע, ושתי בנות נוספות, שרה ורבקה, מנישואין קודמים.
צאצאיו חיים כיום בישראל, הודו ובארצות הברית.
בן דודו של אביו היה הסופר והמלומד המפורסם יוסף יחזקאל ראג'פורקר.
