אליהו קצנלנבוגן
 |
ד"ר אליהו קצנלנבוגן (ט' בניסן תרס"ה, 14 באפריל 1905 – ד' בשבט תש"ן, 30 בינואר 1990) היה איש חינוך, רב ומשכיל, הקים וניהל מספר מוסדות חינוך, סמנכ"ל משרד החינוך בשנים 1954–1971.
ביוגרפיה
אליהו היה בנם של רחל קצנלנבוגן לבית מונוייס (Munweis, Мунвейс) והרב דוד טבל קצנלנבוגן, שהיה רבה הראשי של פטרבורג בין השנים 1908–1930 ונמנה עם חשובי הרבנים בליטא וברוסיה של אותה תקופה. אליהו היה הבן הצעיר משלושת ילדיו של הרב קצנלבוגן מנישואיו השניים, אח לשאול וברטה.
אליהו (אליושה) גדל לצדו של אביו הרב. הבן הצעיר ליווה את אביו בנסיעותיו לפעילויותיו הרבות, ישב לצדו באסיפות שהיו בבית הרב או בבית הכנסת, שמע את כל וויכוחיו, וכבר בגיל צעיר היה מצוי בעומק ענייני הצבור. אליהו הצעיר רכש את השכלתו היסודית בסיוע מורים פרטיים שהובאו לבית הרב, ולא ביקר אף פעם בבית הספר. כבר בצעירותו נחשב לתלמיד מבריק ומהיר תפיסה.
בשנת 1923 החל את לימודיו באוניברסיטה בפטרבורג בפקולטה למתמטיקה. אך לאחר שנה, בשל היותו בן של רב יהודי, גורש מהאוניברסיטה. ב-1924 נאלץ לעזוב את פטרבורג, ועבר לברלין שם למד בבית המדרש לרבנים ע"ש הילדסהיימר, בניהולו של הרב יעקב יחיאל וינברג. קיבל סמיכה לרבנות ותואר ד"ר לפילוסופיה.
בשנת 1932 נשא לאשה את ד"ר לאה קצנלנבוגן לבית נוסבאום מברלין הם עלו לארץ ישראל בחודש ינואר 1933.
בשנת 1934 החל לנהל את בי"ס "מעלה" בירושלים.
בשנת 1944 מונה לסגן מנהל בית המדרש למורים מזרחי- כיום המכללה האקדמית הדתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ במקביל לתפקיד זה ייסד וניהל את בי"ס לדוגמה - כיום בי"ס הממ"ד ע"ש הרב עוזיאל וניהל את התיכון הדתי לנערים - כיום התיכון הדתי ע"ש הימלפרב.
בשנת 1947, לאחר שנפטר רא"מ ליפשיץ ועל פי צוואתו, התמנה ד"ר קצנלנבוגן לנהל את סמינר מזרחי והמוסדות המסונפים אליו.
ביוזמתו ובהובלתו, נוסד בשנת תש”ד בית ספר יסודי ליד הסמינר. בית הספר הוכר כמוסד הראוי לשמש דוגמה. [1][2] בחודש יולי אותה שנה יצא ד"ר קצנלנבוגן במשלחת המורים למחנות העקורים בגרמניה. ד"ר קצנלנבוגן היה המפקח הראשי של מוסדות החינוך שהוקמו במחנות וחבר בדירקטוריון לחינוך ותרבות בגולה שהוקם למטרה זו ומוקם במינכן.
בשנים 1945–1954 היה חבר המזכירות המצומצמת של הסתדרות המורים.
לאחר שכיהן תקופה כמפקח מחוז ירושלים במשרד החינוך, מונה בשנת 1954 לסמנכ"ל משרד החינוך. בין יתר משימותיו בתפקיד זה, היה חבר במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ונמנה עם חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.
לאליהו ולאה קצנלנבוגן נולדו עם השנים חמש בנות. בשנת 1962 נפטרה בפתאומיות בתו הרביעית - תרצה פרומר לבית קצנלנבוגן והיא בת 22 בלבד.
תחת ההגבלות הקשות של מסך הברזל, הצליח אליהו לבקר בחשאי את משפחתו בלנינגראד (פטרבורג) בשנת 1966. רק אז נודע לו, שעוד בשנת 1938, במסגרת הטיהורים הגדולים שביצע סטלין, הוצא להורג אחיו הגדול, שאול, בטענה בדויה שהיה חבר בארגון צעירים אנטי מהפכני בשם "תפארת בחורים" .
בשנת 1971 פרש לגמלאות. לאחר פרישתו שימש בתפקיד מפקח ארצי על החינוך העל יסודי בחמ"ד עד 1976. בשנים אלו המשיך לכהן כחבר במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.
בשנת 1979 קיבל את התואר יקיר ירושלים כהוקרה על פועלו בשטח החינוך.[3]
כמו כן קיבל את תואר יקיר החינוך הדתי.
הזוג אליהו ולאה קצנלנבוגן ניהלו אורח חיים צנוע. על אף מעמדו ותפקידיו של אליהו, מעולם לא החזיקו הזוג ברישיון נהיגה או ברכב.
ד"ר קצנלנבוגן נפטר בד' בשבט תש"ן ונטמן בהר המנוחות.
לקריאה נוספת
- מים מדליו - שנתון המכללה הדתית למורים - תשנ"א
- עדה שיין - משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים - 1947–1949 ־ http://tst-massuah.scepia-sites.co.il/upload/Downloads/PdtFile_116.pdf
- הרב יחיאל יעקב וינברג - לפרקים - עמוד תל"ב - זאת הפעם ברכה לחתונת אליהו ולאה קצנלנבוגן.
- מיכאל בייזר – יהודי לנינגרד 1917–1939.
- תולדות החינוך העברי בארץ ישראל - פרק עשירי, באתר פרויקט בן-יהודה
קישורים חיצוניים
משלחות המורים בשארית הפליטה
- מרדכי לאובר, משלחת המורים במחנות, הצופה, 7 בדצמבר 1947
- מתוך הרצאתו של נחום לוין, שארית הפליטה מצפה לעליה, דבר, 28 בנובמבר 1947
- נחום לווין, תשובה למקטרג, הצופה, 7 במרץ 1948
- לילך רוזנברג-פרידמן, זהויות בקונפליקט בין שואה לתקומה: שליחוֹת היישוב בריכוזי שארית הפליטה באירופה, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן, נובמבר 2007
- המערכת, השבוע בעולמנו, העולם, 27 בנובמבר 1947
המזכירות הפדגוגית
- המערכת, מינויים במשרד החינוך והתרבות, הארץ, 14 ספטמבר 1956
- המערכת, הוקמה מועצה פדגוגית מרכזית, דבר, 29 יוני 1956
- המערכת, מונו מפקחי המחוזות במשרד החינוך, דבר, 18 מרץ 1971
- המערכת, בהסתדרות המורים, הצפה, 16 אוגוסט 1959
בי"ס מעלה
- הודעה על הקמת בי"ס מעלה, הארץ, 13 מאי 1936
סמנכ"ל משרד החינוך
- המערכת, מינויים במשרד החינוך והתרבות, הצפה, 3 ספטמבר 1954
- המערכת, יחיד וציבור, זמנים, 31 מאי 1954
יקיר ירושלים
- צבי לביא, תריסר יקירים חדשים לירושלים, מעריב, 13 פברואר 1979
הערות שוליים
- ^ צבי שרפשטיין, תולדות החינוך העברי בארץ ישראל: מראשית הישוב החדש עד תקומת המדינה / - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org, פרק 10
- ^ קהילת בית-ספר דוגמא עוזיאל, באתר www.facebook.com
- ^ יקירי ירושלים - 1967 עד 2003, באתר www.jerusalem.muni.il
