אלילת הנחש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלילת הנחש, או אלילת האדמה, הוא הכינוי שניתן לפסלים שנמצאו בכרתים, בתקופה המינואית, ומסמלים ככל הנראה את האלה העיקרית של הכרתים.

שני פסלים כאלו נמצאו בשנת 1903 בידי הארכאולוג הבריטי אדוארד אוונס[1] בקנוסוס, הם מוצגים כיום במוזיאון הארכאולוגי של הרקליון. פסלים נוספים נמצאו מאוחר יותר. לרוב הפסלים מציגים אשה לובשת שמלה ארוכה, אוחזת נחש בכל אחת מידיה. על ראשה ישנן חיות קטנות המסמלות את שלטונה על האדמה. לעיתים נחשים כרוכים על גופה ושני אריות מלווים אותה, סמל לשלטונה על חיות הפרא. לפעמים מופיע לידה אל זכר, בנה או בעלה.[2]

הנחשים אמורים לסמל אולי פריון, שכן הנחש שימש כסמל לפריון בתרבויות רבות בין היתר במסופוטמיה ובהודו,[3].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלילת הנחש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Bonney, Emily M.. "Disarming the Snake Goddess: a Reconsideration of the Faience Figurines from the Temple Repositories at Knossos." Journal of Mediterranean Archaeology. 24.2 (2011): 171-190.
  2. ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", עמ' 37
  3. ^ https://translate.google.co.il/#en/iw/Columbia.%20The%20free%20Dictionary
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0