מסופוטמיה
מֵסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות") הוא האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל. האזור מהווה את חלקו המזרחי של הסהר הפורה. בתקופה ההלניסטית ציין השם את חלקו הצפוני של האזור בין הנהרות, האזור היה תחום מדרום באזור של בגדד של ימינו (האזור נקרא בערבית אל ג'זירה שפירושו האי). במשך הזמן התרחב הכינוי, ועתה הוא מתייחס לכל האזור שבין הפרת והחידקל. האזור הקרוי בתנ"ך ארם נהריים נמצא בין הפרת והחַבּוּר צפונית מערבית למסופוטמיה.
המונח "מסופוטמיה" משמש חוקרים גם ביחס לתקופה כרונולוגית של האנושות בה האזור שגשג תחת שלטון שמי. כל זאת בטרם כבשו הפרסים את המחוז בשנת 539 לפנה"ס ולאחר מכן בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס.[1][2]
גאוגרפיה
השם מסופוטמיה מציין את האזור הגובל ממזרח במורדות הרי הזגרוס והרי כורדיסטן, בצפון הרי כורדיסטן ורמת קרג'לי, במערב ובדרום גובל האזור במדבריות סוריה וערב עד חוף המפרץ הפרסי. רוב השטח נכלל בעיראק מיעוטו בסוריה ובאיראן.
האזור מתחלק לשני חלקים: בצפון רמה נמוכה בגובה של 200 - 400 מטר, בעלת אופי ערבתי. עמקי הנהרות נמוכים בכמה עשרות מטרים מפני הרמה. חלקו הדרומי המתחיל באזור בגדד הוא מישור נמוך המשתפל במתינות לעבר המפרץ הפרסי. אפיקי הנהרות הם בגובה המישור עד כדי הצפה של האזור ממי הנהרות. על הימצאותם של מבנים מונומנטליים המכונים "זיגוראת", הועלתה השערה שמגדלים אלו היו חיוניים על מנת לאפשר לנכבדי העיר ולכהנים להימלט לגובה בשעת שטפון, שהוא תופעה נפוצה באזורי המישור של מסופוטמיה. השטפונות באזור עזים וגובה המים גבוה מבית-חומר רגיל בן קומה אחת[3].
את האזור חוצים שני נהרות עיקריים, נהר הפרת המערבי שמוצאו בטורקיה של ימינו ואורכו 2,781 ק"מ והחידקל, שזורם ממזרח לפרת, אורכו 1,740 ק"מ וגם מוצאו ממזרח טורקיה. המרחק המקסימלי בין הנהרות הוא 250 ק"מ, המרחק המינימלי הוא 10 ק"מ.
לשני נהרות יובלים גדולים מאד. יובלי הפרת: החָבּוּר הזורם בסוריה ממזרח מערבה. מערבה לו זורם הבָּליח. יובלי החידקל: הזב הגדול, הזב הקטן, ודיאלא (ליד בגדד) זורמים כולם מהרי הזגרוס מערבה.
תקופות הכרונולוגיות של האימפריות[4][5]
פרה היסטוריה
- תקופת האורוכ המאוחרת (כ-3500-3100 לפנה"ס).
- תקופת שושלות מוקדמת (כ- 2900-2334 לפנה"ס)
- תקופה האכדית (2334-2193 לפנה"ס)
- שושלת אור השלישית (כ-2112-2004 לפנה"ס)
- שושלת הבבלית הראשונה (2004-1595 לפנה"ס)
- תקופת הכשים (1475-1155 לפנה"ס)
- תקופת הבבלית (1155-627 לפנה"ס)
- תקופת הנאו-בבלית (626-539 לפנה"ס)
- תקופת הפרסית (539-331 לפנה"ס)
בעיית המים באזור
עיקר בעיית המים קיימת בדרום, כמות המשקעים בשנה נעה בין 70–300 מ"מ גשם בשנה. החקלאות צורכת כ-250 מ"מ גשם, כאשר חלק מהשנים הן שחונות. כתוצאה מכך ההסתמכות היא על מי הנהרות. מועד זרימת המים העיקרית הוא בחודשים אפריל-מאי עם הפשרת השלגים. העונה החקלאית היא בחורף, אז נוצרת בעיה בתזמון המים. בצפון מספקת כמות המשקעים בין 300–500 מ"מ גשם בשנה. נהר הפרת גבוה מהחידקל ב-9 מטר, בכל תקופות ההתיישבות נבנו תעלות להזרמת מים בין הנהרות. התעלות בדרום היוו פתרון למיעוט הגשמים וזרימת המים המאוחרת, אבל הם הביאו גם להמלחת הקרקעות, אשר הביאו לשקיעת תרבויות ולתזוזתן. במאה ה-10 לפנה"ס למדו להעלות את מי החידקל; התוצאה הביאה להתיישבות באזורים הצפוניים יותר ולהקמת ההתיישבות של אשור.
עליות וירידות של תרבויות באזור
כבר לפני אלפי שנים, הגיעו המתיישבים הראשונים לאזור נהרות הפרת והחידקל, זאת כדי לנצל את משאבי האזור המכונה הסהר הפורה. בתחילה, האנשים התיישבו ביישובים חקלאיים, אך ככל שהאוכלוסייה גדלה, עיירות החלו להיווצר ובהמשך התפתחו לערים-מדינות.[6]
במהלך התקופה אורוכ המאוחרת, הוקמו במסופוטמיה ערים, ששרידיהן הם העתיקים בעולם.[7] אנשי ערים אלו, המכונים שומרים, היו עצמאיים ושאפו לשלוט על האזור. למרות היותם שותפים לזהות האזורית היו מאבקים פנימיים על כוח ואדמה בין אנשי הערים השונות.[5] הערים השומריות התפתחו ועם זאת, צמחו תקנים פוליטיים, המנהיגים שהתמנו לתפקידים אלו נהיו מעין מלכים שהעבירו את מעמדם בירושה ויצרו שושלות.[8] מלכים אלו מכונים גם מלכים-לוחמים, זאת מכיוון שנלחמו בצורה מתמדת כדי להרחיב את אזור שליטתם.[9]
עוד בתקופת הברונזה המוקדמת, במסופוטמיה הצפונית תהליך העיור תפס תאוצה.[10] בשנת 2334 לפנה"ס, המלך הצפוני האכדי סרגון עלה וכבש את שומר.[11] כל מסופוטמיה הייתה תחת שליטת אדם אחד בפעם הראשונה, וכך נוצרה האימפריה הראשונה.[12] לאחר מות סרגון, כל המחוז חזר למלחמה מתמשכת בין מלכי הערי-מדינות מה שהוביל לקריסת האימפריה.[13]
בשנת 2115 לפנה"ס נפלו מרכז ודרום מסופוטמיה תחת שלטונו של אור-נמו אשר ניסה להפוך את אזור זה לשושלת אור השלישית. תחתיו שגשג האזור מבחינה כלכלית והפך יציב מבחינה פוליטית, אך לבסוף קרסה השושלת.[14]
בשנת 1792 לפנה"ס עלה לשלטון חמורבי בעיר-המדינה בבל והחל לכבוש אזורים נוספים עד לכדי איחוד מסופוטמיה תחתיו ליצירת אימפריה.[15] לאחר שלטון חמורבי, פלשו זרים לאימפריה אשר נאבקה כדי להישאר בשליטה. המלכים שעלו אחרי חמורבי איבדו בהדרגה את שליטתם באימפריה הבבלית. במקביל, עלתה אימפריה אשורית חדשה.[13]
האימפריה האשורית כבשה ושלטה במסופוטמיה, כאשר תחומי שלטונה השתרעו ממצרים ועד פרס. גודלה של האימפריה אפשר לאחד ממלכה האחרונים, אשורבניפל, להכריז על עצמו כ"מלך היקום". מותו של אשורבניפל השיב את הממלכה למצב של חוסר יציבות פוליטית, שתרם למפלתה הסופית של האימפריה האשורית.[16]
האימפריה הנאו-בבלית השיגה את מרבית כוחה תחת שלטונו של נבוכדנצר השני, אשר השיב אותה לימי הזוהר שלה, עודד השקעה בלימודים ואומנות ולימים אף בנה מחדש את בירתה של בבל. האימפריה הנאו-בבלית הפכה למרכז של כוח, עושר ותרבות.[17] בשנת 593 לפנה"ס נכבשה האימפריה הנאו-בבלית על ידי כורש השני, שליט האימפריה האחמנית. כיבוש מסופוטמיה על ידי פרס סימן את סוף שליטת המלכים ממוצא שמי באזור זה.[18]
לקריאה נוספת
- שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, תל אביב תשמ"ב.
- בוסתנאי, עודד, "גלות ישראל ויהודה באשור ובבל: מאות ח'-ו' לפנה"ס.” (חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2010)
- גבאי, אורי ותמר וייס, "המיתולוגיה הבבלית: מיתוסים." (תל אביב: מפה – מיפוי והוצאה לאור, 2003)
- Ur, Jason, "Households And The Emergence Of Cities In Ancient Mesopotamia." Cambridge Archaeological Journal 24.2 (2014): 249-268. Humanities Source.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסופוטמיה |
- אתר של המוזיאון הבריטי אודות מסופוטמיה
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורי | איסין • לרסה | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • התקופה הנאו-בבלית • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • עילמית • אכדית • ארמית • חורית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
הערות שוליים
- ^ Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 6.
- ^ Helen Chapin Metz, Iraq: A Country Study, (Washington D.C.: U.S. Government Printing Office, 1990), pp. xxiii
- ^ Harriet Crawford, Sumer and the Sumerians, Cambridge University Press, (New York 1993), מסת"ב 0-521-38850-3. עמוד 73
- ^ נעשה תיאום בין תקופות הארכיאולוגיות לבין תקופות שלטון במסופוטמיה (ראה מראה מקום הבא).
- ^ 5.0 5.1 Seth Richardson, “Early Mesopotamia: The Presumptive State.” Past and Present 215.1 (2012), pp. 4. Web. 5 Dec. 2015
- ^ Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 6-7
- ^ Ibid., p. 7
- ^ Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 10
- ^ Ibid., pp. 14
- ^ Dan Lawrence and T.J. Wilkinson, “Hubs and Upstarts: Pathways To Urbanism In The Northern Fertile Crescent”, Antiquity 89.344 (2015), pp. 334. Web. 5 Dec. 2015
- ^ Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 26.
- ^ Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 9
- ^ 13.0 13.1 Ibid., pp. 12
- ^ Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 36
- ^ Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 42
- ^ Ibid., pp. 13
- ^ Ibid
- ^ Ibid., pp. 84
