אלינור ויר בויל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. אלינור ויר בויל (באנגלית: Eleanor Vere Boyle; 1825–1916) הייתה אמנית בתקופה הוויקטוריאנית, שעבודתה כללה בעיקר איורים בצבעי מים לספרי ילדים. איורים אלה הושפעו מאוד מהתנועה הפרה-רפאליטית, בהיותם מפורטים ביותר. אהבה ומוות היו נושאים פופולרים בזרם האמנות הזה ומשהו מכך ניתן לראות ביצירה של אלינור ויר בויל. [1] היא חתמה על עבודותיה "EVB" כדי לטשטש את זהותה והפכה במהרה לאחת המאיירות החשובות ביותר בשנות ה-60 של המאה ה-19.[2]
ביוגרפיה
אלינור ויר בויל נולדה בסקוטלנד ב-1 במאי 1825 לאלכסנדר גורדון מאברדנשייר, צאצא של הדוכס מאנקסטר. היא הייתה הקטנה מבין שמונה ילדים. מאוחר יותר עברה לאנגליה והתחתנה עם ריצ'רד בויל, בנו של רוזן קורק וכומר של המלכה ויקטוריה. [3]
רגישותה לטבע של אלינור ויר בויל השפיעה מאוד על עבודתה המאוחרת, שכללה בעיקר ספרי טבע לאחר שבעלה נפטר. עם זאת, במהלך חייה, היא הפיקה, וזכתה לשבחים רבים, עבור ספרי ילדים. בסך הכל, אלינור כתבה או איירה עשרים ואחד ספרים בטווח זמן של כחמישים שנה.
עבודות ראשיות
הקסם שלה והשפעתם היו ברורים באיורים שיצרה עבור "מלכת מאי" של המשורר טניסון בשנת 1852. איורים מיוחדים כאלה בלטו עוד יותר באגדות האנס כריסטיאן אנדרסן בשנת 1872, שהייתה אחת המהדורות המוקדמות ביותר שאוירו על ידי מאייר אנגלי. הם כללו שתים עשרה תמונות בצבע מלא ושרטוטים רבים אחרים. לאנדרסן היה צד אפל מובהק ברבים מסיפוריו. לאלינור הייתה היכולת לתרגם אותו בדרך ויזואלית עם טעם מרושע משלה, המהדורה הזו נעשתה לאחת המגובשות ביחסים בין האיור לכתיבה.
לכידות זו הציבה סטנדרט חדש להמחשה העתידית ביצירתו של הנס אנדרסן. [4] כמה מהאיורים המוערכים ביותר מהספר הזה כוללים: את "מלכת השלג", "הברווזון המכוער", "בת הים הקטנה", "גן העדן", "המלאך" ועוד.
שלוש שנים מאוחר יותר, אלינור ויר בויל יצרה את מה שנחשב לאחת היצירות הגדולות שלה. בשנת 1875, אלינור יצרה מחדש ואיירה של הסיפור הידוע "היפה והחיה". עבודה זו כוללת עשר תמונות בצבע מלא. היא זכתה לשבחים רבים על התפיסה הייחודית שלה את דמות החיה. אף על פי שסיפור זה אוייר פעמים רבות, נראה שגרסתה של אלינור ויר בויל היא הראשונה והיחידה שמזכירה יצור מוזר. יצוג שונה מאוד מהגרסה ההומניסטית הרגילה. אלינור התרחקה מכל הנורמליות של הדמות, חסרת הגוף הזקוף ותווי פנים ובגדים אנושיים. [5]
יצירות בולטות נוספות של אלינור ויר בויל הן איוריה ב"הסיפור ללא קץ" ו"משחק ילדים", כמו גם באיוריה ובכתביה. "הסיפור ללא קץ" הוא במקור סיפור גרמני מאת פרידריך וילהלם קארוב. מאוחר יותר תורגם על ידי שרה אוסטין לאנגלית ואויר על ידי אלינור.
מאידך היא כתבה ספרי ילדים משל עצמה. אחד מהם מוערך ביותר על ידי חוקרים ונטען שהוא חשוב מבחינה תרבותית.
בספר "משחק ילדים" היא התאימה איורים לחרוזי ילדים מפורסמים.[6]
לקראת סוף הקריירה המשיכה אלינור ויר בויל לכתוב ספרי ילדים. התוכן שלהם התמקד בטבע כפי שכתבה ואיירה.
היא כתבה ואיירה ארבעה ספרים: "ימים ושעות בגן" (1884), "הגן הנאה" (1895), "שבעה גנים וארמון" (1900) ו"הגן הצבעוני" (1905) . הספר האחרון שלה נכתב ב 1908 כלל 12 סיפורים בליווי שמונה איורים. [7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ T. (n.d.). Art & Artists. Retrieved 6 March 2018, from http://www.tate.org.uk/art
- ^ Zipes, Jack, (2015). The oxford companion to fairy tales. Oxford University Press.
- ^ Boyle, Eleanor Vere." Benezit dictionary of artists. (2011).
- ^ Ash, Russell, (1992). Fairy tales from hans christian andersen, Chronicle Books.
- ^ McGarvie, Michael, (1982). "Eleanor Vere Boyle (1825–1916): Artist and Illustrator; Her Life, Work, and Circle," Transactions of the ancient monuments society, Vol. 26.
- ^ Boyle, E.V., (1885). Ros rosarum ex horto poetarum: Dew of the everliving rose, gathered from the poets' gardens of many lands.
- ^ Boyle, E.V., (1970, 1 January). The peacocks pleasaunce.
