הנס כריסטיאן אנדרסן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנס כריסטיאן אנדרסן
Hans Christian Andersen
הנס כריסטיאן אנדרסן
הנס כריסטיאן אנדרסן
לידה 2 באפריל 1805
אודנסה
פטירה 4 באוגוסט 1875 (בגיל 70)
קופנהגן
לאום דנמרק
עיסוק סופר ומשורר
שפות היצירה דנית
תחום כתיבה מעשיות, שירה, דרמה וסיפורי ילדים
יצירות בולטות בגדי המלך החדשים
בת הים הקטנה
הברווזון המכוער
תקופת הפעילות 18351875 (כ־40 שנה)
הושפע מ ויליאם שקספיר
השפיע על צ'ארלס דיקנס ואוסקר ויילד
http://www.hcandersen-homepage.dk/

הנס כריסטיאן אַנדֶרסֶןדנית: Hans Christian Andersen (מידעעזרה), 2 באפריל 1805 - 4 באוגוסט 1875) היה סופר ומשורר דני שנודע במעשיות ובסיפורי הילדים שלו.

סיפוריו מיועדים לא רק לילדים כי אם גם למבוגרים. כתב גם מחזות, רומנים וספרי מסע.

משפחתו וילדותו

אנדרסן נולד בשכונות העוני של העיר אודנסה, דנמרק ב-2 באפריל 1805. אביו, הנס אנדרסן, היה סנדלר משכיל, ואמו, אן מרי אנדרסדטר, הייתה כובסת. אף על פי שאמו הייתה חסרת השכלה, היא פתחה בפני אנדרסן הצעיר את עולם הפולקלור ואביו הקריא בפניו את משלי לה פונטן וקלסיקאים נוספים. המשפחה הייתה ענייה והתגוררה בדירה בת חדר אחד.

בשאיפה ליוקרה ולתגמול כספי התגייס אביו של אנדרסן כחייל לצבאו של נפוליאון ולחם במלחמות הנפוליאוניות אולם לאחר תבוסתו של צבא נפוליאון חזר האב לביתו ונפטר בשנת 1816. אנדרסן הפסיק ללכת לבית הספר, הוא בנה תיאטרון בובות קטן והיה מעסיק עצמו בתפירת בגדים לבובות. הוא אהב מאוד ספרות, במיוחד את המחזות של לודוויג הולברג וויליאם שייקספיר, והיה ממחיז אותם בעזרת בובותיו.

אחר כך עבד אנדרסן תקופה קצרה כשוליה של חייט, והחל לעבוד במפעל טבק. בגיל 14 עבר אנדרסן לקופנהגן במטרה לפתוח בקריירה של שחקן, הוא בורך בקול טנור מצוין. למרות הקשיים הצליח אנדרסן לסלול את דרכו לתיאטרון המלכותי. אותו נאלץ לעזוב לאחר שהשתנה קולו.

בשנת 1822 קיבל אנדרסן מלגה לבית הספר היסודי של סלגלס מקולין, במאי בתיאטרון המלכותי. אנדרסון היה בן 17 ולמד עם ילדים בגילאי 12. הוא התגורר בביתו של המנהל, מייסלינג, שניסה לעזור לו להשתלב בחיים ולהתגבר על רגישותו המוגזמת. מאוחר יותר התקבל אנדרסן לאוניברסיטת קופנהגן שם השלים את חינוכו.

אמו נפטרה בשנת 1833, לאחר שהתמכרה לשתיית אלכוהול. אחותו למחצה של אנדרסן, קארן מרי, יצרה קשר עם אחיה פעמים ספורות בלבד בטרם מותה בשנת 1846.

חייו כסופר

סיפור המעשייה הראשון אותו כתב אנדרסן בעודו תלמיד היה כפי הנראה "נר החלב", סיפור המשתרע על 6 עמודים שלא פורסם ונמצא רק באוקטובר 2012. ב-1829 זכה להצלחה יחסית בעקבות פרסום הספר "מסע ברגל מתעלת הולמנס לנקודה המזרחית של אמגר" שכלל קובץ סיפורים דמיוניים.

בשנת 1833, בזכות מלגה קטנה ממלך דנמרק, החל אנדרסן לטייל בכל רחבי אירופה, והוא כתב תיאורי מסע על שוודיה, ספרד, איטליה, פורטוגל והמזרח התיכון. במהלך טיוליו פגש אנדרסן בויקטור הוגו, בהיינריך היינה, בבלזק, באלכסנדר דיומא ובצ'ארלס דיקנס.

את פריצת הדרך שלו כסופר עשה אנדרסן בשנת 1835, עם פרסום "המאלתר". היה זה ספר אוטוביוגרפי שתיאר את כניסתו של ילד עני אל החברה. הספר זכה להצלחה ובמשך חייו של אנדרסן היה למפורסם שבכתביו. ב-1837 פרסם אנדרסון את "רק כנר", שנחשב לטוב שברומניו. לאחר מכן הפנה אנדרסן את מרצו לתיאטרון, עד 1840, אז פרסם את קובץ הסיפורים "ספר התמונות ללא תמונות". למרות הצטיינותו בכתיבת סיפורי אגדות, שאף אנדרסן להתקדם ולהצליח כנובליסט וכמחזאי.

בין השנים 1835 - 1872 פרסם אנדרסן סיפורי אגדות לילדים. הוא היה מפרסם את סיפוריו בכל שנה בחג המולד, כאשר השתמש בסיפורים ששמע בילדותו ובהדרגה החל להמציא סיפורים משלו. הקובץ השלישי, שפורסם ב-1837, הכיל את "בגדי המלך החדשים" ו"בת הים הקטנה". סיפורים מפורסמים נוספים שפורסמו בקבצים אלו הם "הברווזון המכוער", "הנסיכה על העדשה", "חייל הבדיל" ו"מלכת השלג". הוא התפרסם כאבי האגדות המודרניות, שכן חלק גדול מאוד מסיפוריו היה מקורי: רק אחדות מבין האגדות היו מבוססות על פולקלור.


בחג המולד ב-1872 פרסם אנדרסן את קובץ האגדות האחרון. באביב אותה שנה נפגע אנדרסן באופן חמור לאחר שנפל ממיטתו, ומאז לא החלים לגמרי. הוא נפטר ב-4 באוגוסט 1875 באחוזת "רוליהיד" (בדנית, "שלווה") של הבנקאי היהודי מוריץ מלכיאור (Melchior) בסמוך לקופנהגן והוא בן 70. נטמן בבית הקברות אסיסטנס שבקופנהגן.

יצירתו

למרות התדמית הילדית והתמימה המיוחסת לסיפוריו של אנדרסן בימינו, הוא כתב חלק גדול מסיפוריו כסיפורים קשים ואפלים, שטמונה בהם ביקורת חברתית נוקבת (לדוגמה מוכרת הגפרורים הקטנה), או שמתארת מערכות יחסים אכזריות בין בני האדם (לדוגמה, הברווזון המכוער). רבים מסיפוריו של אנדרסן מסתיימים במוות או בעוול שנעשה לדמות (חייל הבדיל, מותה של אריאל ב"בת הים הקטנה"). חלקם מלנכוליים ועגמומיים, וחלקם אירוניים וציניים (בגדי המלך החדשים, הנסיכה על העדשה).

סיפוריו הקצרים של אנדרסן עובדו במהלך השנים לסיפורי ילדים. בהתאם, הושמטו מחלקם פרטים מטרידים, ובאחרים שונה הסוף ל"סוף טוב", כפי הנראה שלא כמו כוונת המשורר.

חייו האישיים

אנדרסן היה גמלוני, בילדותו היה דחוי חברתית, ובבגרותו, בחלק ניכר מהזמן הסתגר בביתו ולא התערה בחברה. הוא לא התחתן מעולם ולא היו לו ילדים.

פסל הנס כריסטיאן אנדרסן בעיר ברטיסלאבה, סלובקיה

סיפורים ידועים

אנדרסן בתרבות

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0