אליעזר ליבר שרשבסקי
אליעזר ליבר שרשבסקי (י"ז בטבת תרל"ו, 1876, זלבה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' בסיוון תשט"ז, 13 במאי 1956, תל אביב) היה מייסדו של בית החרושת הראשון לאריגה בתל אביב ושימש כיושב-ראש הנהלת 'הלוואה וחיסכון' תל אביב.
קורות חיים
ראשית דרכו
אליעזר ליבר שרשבסקי נולד בזלבה שפלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה), ליעקב ושרה רבקה לבית בורודיצקי.
שרשבסקי התחיל את דרכו בלימודים בישיבת מיר, איישישוק ו-וולוז'ין, ואחר כך החל לעסוק במסחר בקנה מידה גדול. במקביל החל לנהות אחרי תנועת חיבת ציון והיה מראשי העסקנים הציונים. הוא פרסם מאמרים ב"הצפירה" ו"המליץ" ושירים בלוח אחיאסף.
בשנת תרס"ו נשא לאישה את הדסה בת מאיר ברמן.
בשנת 1905 ביקר שרשבסקי בארץ ישראל, והשקיע בהקמת בית החרושת ליציקת ברזל ומכונות של המהנדס ליאון שטיין ביפו.
לאחר העלייה לארץ
בשנת 1909 עלה שרשבסקי ארצה עם משפחתו והתיישב ביפו. השקיע הון במספר מפעלי מסחר ובניין, ובין השאר בנה בית הנושא את השם "בית שרשבסקי" ברחוב רוטשילד 92 בתל אביב.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה שרשבסקי עם הגולים במצרים, והיה פעיל בוועד הגולים.
לאחר המלחמה חזר שרשבסקי לארץ, והקים את בית החרושת הראשון לאריגה בתל אביב, 'שרשבסקי וגוטמן'.
שרשבסקי כיהן כיושב-ראש הנהלת "הלוואה וחיסכון תל אביב" משנת 1924 ועד 1927. האגודה סייעה למפעלים חלוציים רבים באשראי, מימון והקצאת ייעוץ מומחים. בנוסף כיהן שרשבסקי מרכז הקואופרציה האשראית בארץ והיה בין מייסדי המרכז לאשראי הדדי "המרכז".
שרשבסקי נבחר להיות שופט במסגרת בית משפט השלום העברי וכן נבחר לנשיאות ברית ראשונים, שהוא ארגון עסקנים ציונים ותיקים בארץ ישראל.
נקבר בבית הקברות טרומפלדור.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אליעזר ליבר שרשבסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1188
