ישיבת מיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת מיר
ישיבת מיר בירושלים
ישיבת מיר בירושלים
ישיבה
השתייכות ליטאית
תקופת הפעילות תקע"ה–הווה
מייסדים הרב שמואל טיקטינסקי
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל
משגיח הרב בנימין פינקל
תלמידים
8000
מיקום
מיקום בית ישראל 3, בית ישראל, ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°47′18″N 35°13′26″E / 31.78833°N 35.22389°E / 31.78833; 35.22389
https://themir.org.il/
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
ישיבת מיר
ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה הנחשבת לישיבה הגדולה בישראל ואחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הראשונות שנוסדו במתכונת הישיבה החדשה, שנייה לישיבת וולוז'ין. נוסדה בעיר מיר שבבלארוס על ידי הרב שמואל טיקטינסקי, לפני שנת ה'תקע"ה. הישיבה נמנתה עם "ישיבות המוסר" שאימצו את תנועת המוסר. סגנונה הלימודי הושפע מתלמידי ראשי ישיבות שונים שהגיעו ללמוד בישיבה והביאו עמם את סגנון לימודם של רבותיהם, וצביונה המוסרי אף הוא הושפע מתנועת תלמידים זו, בעיקר בוגרי ישיבת סלובודקה שנשלחו לישיבה בידי הסבא מסלובודקה.

תקופת הזוהר של הישיבה באירופה הייתה תקופת בין המלחמות, אז לוטש סגנונה הלמדני בידי ראש הישיבה הצעיר, הרב אליעזר יהודה פינקל שאיזן בין השפעות תלמידי הרב שמעון שקופ ותלמידי הרב ברוך בר ליבוביץ, שניהם תלמידי ר' חיים מבריסק, שהיו הקולות הדומיננטיים בבית המדרש של התקופה[1]. דמותה הכללית של הישיבה הושפעה יותר בפן החינוכי-מוסרי, אותו עיצב "המשגיח" הרב ירוחם ליוואוויץ, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר[1].

בעת שואת יהודי אירופה ניצלו רבים מתלמידי הישיבה וחלק גדול מהצוות החינוכי כשנמלטו לשנחאי באמצעות אשרות כניסה ליפן שסיפק חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הניצולים הקימו את הישיבה מחדש בירושלים ובארצות הברית וממנה יצאו ישיבות נוספות.

כיום שוכנת הישיבה המרכזית בשכונת בית ישראל בירושלים, ויש לה ישיבה-בת במודיעין עילית. ענף אחר של הישיבה שעומד עצמאית מבחינה מנהלתית הוא ישיבת מיר בארצות הברית.

הישיבה עד מלחמת העולם הראשונה

שנת היווסדה הרשמית היא שנת ה'תקע"ה, אך אפשר שקמה עוד קודם לכן. לאחר מותו של מייסדה הרב שמואל טיקטינסקי, כיהן כראש הישיבה, בנו הרב אברהם, שנפטר בגיל צעיר בשנת ה'תקצ"ה. לאחריו שימש בתפקיד הרב יוסף דוד אייזנשטאט (נפטר ה'תר"ו) רבה של מיר, ובנו הרב משה אברהם אייזנשטט, ואחריהם בנו השני של מייסד הישיבה, הרב חיים לייב טיקטינסקי, עד פטירתו בשנת ה'תרנ"ט. בתקופה זו הגיע מספר התלמידים ל-120.

בתרנ"ט צורף הרב אליהו ברוך קמאי, רבה של העיירה מיר, לצוות הנהלת הישיבה, ועמד בראשה עד ה'תרע"ז . בתרס"ז מונה חתנו הרב אליעזר יהודה פינקל כר"מ בישיבה, ולאחר מות חותנו נעשה לראש הישיבה ביחד עם גיסו הרב אברהם צבי קמאי. בתקופה זו בלט בישיבה לימוד המוסר, בהשפעת המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ.

הישיבה בין מלחמות העולם

בתקופת מלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הגרמני את מיר והרוסים פינו את התושבים לפנים רוסיה. ב-ה'תרפ"ב כשנחתם הסכם ריגה בין ברית המועצות לפולין, חזרו התושבים למקומם תחת השלטון הפולני. הישיבה המשיכה לצמוח וכונתה "ישיבת ראשי ישיבות", שכן ראשי ישיבות רבים צמחו בה. עד מלחמת העולם השנייה הגיע מספר הלומדים בה ל-400.


הישיבה במלחמת העולם השנייה

ישיבת מיר בבית הכנסת בית אהרן בשאנגחאי

בשנת תרצ"ט צורפה העיירה מיר לברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. מיעוט מתלמידי הישיבה נשארו במיר, רבני הישיבה יחד עם רוב התלמידים ברחו לוילנא שעברה אז לשלטון ליטא, תחילה השתכנו הבחורים בבניין ישיבת רמיילס, אך הוא היה צר מהכיל את 350 בחורי הישיבה ומאוחר יותר עברה הישיבה לבית המדרש בפרבר נוביגורוד. (ראש הישיבה הרב פינקל, נסע קודם לכן לארץ ישראל) משם עברה הישיבה לקידן בליטא, מאוחר יותר התפצלה הישיבה לשלוש קבוצות בשלוש עיירות. בעקבות השתדלותו ופעילותו של הרב זרח ורהפטיג, חילק הקונסול היפני בליטא, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, לתלמידים אשרות כניסה ליפן. רבים מהתלמידים יצאו בזכותו מליטא ברכבת הטרנס-סיבירית, עם רבי חיים שמואלביץ (חתנו של ראש הישיבה הוותיק, הרב פינקל) ורבי יחזקאל לוינשטיין, דרך סיביר לקובה שביפן שם שהו כתשעה חדשים עד שהיפנים נוכחו לראות כי למרבית הפליטים וביניהם בני הישיבה אין סיכוי להמשיך למדינה אחרת, והם הגלו אותם לשאנגחאי הסינית, שהייתה תחת כיבוש יפני, ובה הוקם גטו ליהודים שכונה "גטו שאנגחאי".

בהגיעם ליפן, התעורר פולמוס השבת ביפן, העוסק בשאלה מתי חלים שבתות ומועדים בארץ זו, השוכנת בסמוך לקו התאריך הבינלאומי. עם מעברם לשאנגחאי שבסין, שביחס אליה אין חילוקי דעות, נפתרה הבעיה מאליה. אחרי המלחמה, היגרו תלמידי הישיבה לארצות הברית. חלק מהתלמידים נשארו בארצות הברית, ויסדו מחדש את ישיבתם בברוקלין, אך מרביתם המשיכו עם רבותיהם לארץ-ישראל (ראו להלן).

אחד מבוגרי הישיבה פרסם את הספר "נס ההצלה" ובו סיפור הבריחה וההצלה. ספר נוסף שנכתב בנושא הוא "הזריחה בפאתי קדם".

הישיבה בישראל

בשנת ה'תש"ד הקים ראש הישיבה, הרב אליעזר יהודה פינקל, את הישיבה מחדש, עם חלק מהתלמידים והרבנים ששרדו, בבית הכנסת "ישועת ישראל" שבבתי מילנר. הישיבה מנתה אז כ-100 בחורים וכ-30 אברכים[2]. בערך בתש"ח עברה הישיבה למשכנה הנוכחי בשכונת בית ישראל בירושלים. הרב פינקל פתח את הישיבה גם עבור קבוצות של בחורים ואברכים חסידיים וירושלמים. כבר בראשית ימי הישיבה בירושלים נפתחה בה "חבורה" של ירושלמים תלמידי החזון איש, בראשות הרב משה יהושע לנדא והרב חיים ברים[3].

משנת תשכ"ה כיהן כראש הישיבה רבי בנימין ביינוש פינקל. אחרי מותו בשנת תש"ן הפך לראש הישיבה חתנו, רבי נתן צבי פינקל, אחרי פטירתו בשנת תשע"ב מונה בנו הרב אליעזר יהודה פינקל. . ראש ישיבה משני הוא הרב יצחק אזרחי, החותם על מסמכי הישיבה תחת התואר "מראשי ישיבת מיר". עד שנת תשע"ו כיהן הרב רפאל שמואלביץ, בנו של ראש הישיבה הקודם הרב חיים שמואלביץ, שאף מסר שיעורים כלליים בכל בתי המדרש של הישיבה, כיום ממלא את מקומו בנו הרב יעקב שמואלביץ המוסר שיעורים כללי בהיכל הישיבה.

את השיחות בהיכל הישיבה מסרו: הרב חיים זאב פינקל עד לפטירתו בתשכ"ה, ראש הישיבה הרב חיים שמואלביץ עד לפטירתו בתשל"ט, הרב אריה פינקל עד לפטירתו בתשע"ו, כיום מוסר את השיחות בנו הרב בנימין פינקל, משגיח הישיבה.

מספר הלומדים בישיבה גדל בהתמדה בעשרות השנים האחרונות ובפרט בתקופת כהונתו של הרב נתן צבי פינקל כראש הישיבה. בשנות התשעים למדו בישיבה כ-500 תלמידים בשנת תשע"ה למדו בה כ-7,000 תלמידים, וכיום בשנת תשפ"א לומדים בישיבה יותר מ- 9,000 תלמידים, למעלה מחציים נשואים ("אברכים")

ארון הקודש בבנין המרכזי בירושלים

בעבר הישיבה לא גבתה שכר לימוד מתלמידיה. החל מאוגוסט 2013, בעקבות הקיצוצים בתקציב הישיבות, החלה הישיבה לגבות שכר לימוד מתלמידים חדשים. לחלק מתלמידי הישיבה אין מקום בפנימיית הישיבה והם שוכרים על חשבונם חדרי מגורים באזור הישיבה.

כמעט 50% מתלמידי הישיבה הם מארצות הברית, ובערך 800 מאנגליה. כמו כן לומדים בה קבוצות של דוברי רוסית, צרפתית ועוד. השיעורים בישיבה נמסרים ב-5 שפות: עברית, יידיש, אנגלית, רוסית וצרפתית.

רוב תלמידי הישיבה מבוגרים יחסית, בני 19 ומעלה. רובם עוברים לישיבה מישיבות גבוהות אחרות.

על אף ריבוי הרבנים והלומדים בישיבות מיר, נפוצה בהן "שיטת מיר", שמייצגיה הבולטים הם הרב נחום פרצוביץ וכיום חתנו הרב אשר אריאלי. שיטת לימוד זו מתאפיינת בין היתר בדקדוק רב בלשון רש"י, והוצאת גדרים למדניים מדיוקים אלה. לרב נתן צבי פינקל הייתה שיטת לימוד אחרת, של התאמת דעות הראשונים לשיטתם במקומות אחרים.

מחזור המסכתות נשים נזיקין (המסכתות המקובלות) ויחודי הכולל בנוסף מסדר מועד מסכתות פסחים סוכה. מסכת שבת, אינה נלמדת.

מבנה הישיבה הוא לפי חלוקה ל"חבורות", כלומר קבוצות לימוד בעלי מאפיינים יחודיים. בין החבורות הבולטות ניתן למנות את חבורת הרב אשר אריאלי, המורכבת בעיקר מבחורים אמריקאים, חבורת פרידמן המורכבת מבחורים ואברכים ישראלים וחבורת ה"כולל", בה לומדים מאות אברכים בטווח גילים רחב.

בניין "בית ישעיה" מבנייני הישיבה

לפי רשם העמותות, בשנת 2018, הישיבה הובילה בגיוס הכספים מחו״ל עם 68 מיליון ש"ח[4].

בנייני הישיבה

לישיבה מספר מבנים סמוכים ובהם מתקיימות כמה מסגרות לימוד[5].

"הבניין המרכזי" בו ממוקם בית המדרש המרכזי שבו מתקיימות כל התפילות. בניין זה מכיל כמה בתי מדרשות ובו נמסרים השיעורים הכלליים של ראשי הישיבה. בבית המדרש הגדול יושבים בדרך כלל ותיקי אברכי הישיבה, והחל מאלול תש"פ ממוקמת בו גם חבורת 'פרידמן' שבה לומדים מאות אברכים ובחורים ישראלים. מקים החבורה הוא הרב מרדכי יפה (בנו של הרב דב יפה), ראש החבורה הוא - הרב יעקב שמואלביץ מראשי הישיבה (בנו של הרב רפאל שמואלביץ). רבנים בולטים נוספים הם הרב ישעיה פינקל (בנו של הרב נתן צבי פינקל), הרב שלמה שפיצר, והרב יחיאל שלזינגר, כמו כן ישנה את חבורת יוצאי צרפת. בבניין התגוררו בעבר ראשי הישיבה בישראל, מהמייסד הרב אליעזר יהודה פינקל, בניו הרב חיים זאב והרב משה וחתנו הרב חיים שמואלביץ, וכן נכדיו הרב נחום פרצוביץ והרב אליהו ברוך פינקל בבנין זה ישנם גם חדרי פנימיה וחדר אוכל. עד קיץ תשפ"ב הייתה קיימת "חבורת קסטנר" בעזרת נשים הגדולה של הבניין המרכזי. בבית מדרש זה היו כמאה בחורים ישראלים וכמאה וחמישים אמריקאים במסגרת שנחשבת למשוחררת יותר. חבורה זו הייתה מקבילה לחבורת "פרידמן" ובראשה עמד הרב נחום קסטנר, עד לסגירתה בתחילת זמן קיץ תשפ"ב ומיזוגה עם עם חבורת "פרידמן".

בבניין "בית שלום" לומדים משתתפי השיעור של הרב אשר אריאלי, תוכנית שבמסגרתה לומדים בעיון בקצב מהיר יותר מהמקובל בישיבות הליטאיות. השיעור של הרב אריאלי מתקיים מדי יום בפני כ-800 איש. האחראי על מסגרת זו הוא הרב חיים אריה פאם. בבניין "בית שלום" יש גם פנימיה.

בבניין "מאה שערים" שנרכש על ידי הישיבה באלול תשע"ט חבורה בראשות הרב אברהם שפירא (חתנו של הרב אריה פינקל) וכן חבורות נוספות.

ב"בניין פרידמן" היתה עד לקיץ תש"פ חבורת "פרידמן" החבורה המרכזית בישיבה לבחורים ישראלים. עם פרוץ מגפת הקורונה, עברו ללמוד במקום כ-300 אברכים בני חבורת ה'כולל' בראשות הרב זבולון קציר. בבניין זה קיימת גם פנימייה.

בשנת תשס"ה נחנך בניין "בית ישעיה" אשר מכיל כ-1500 מקומות לימוד וכן חדרי אוכל ופנימייה. בבניין זה קיימים שני בתי מדרש. "וולמארק" המשמש בעיקר בחורים אמריקאים ובראשו עומדים הרב יוסף אליפנט והרב שמואל פרידמן; ו"בית ישעיה" שבו לומדים בעיקר בחורים מאנגליה צרפת ובלגיה וגם חבורות אחרות של אברכים ישראלים, בתחתית בניין זה ממוקמים שלושה חדרי אוכל מרכזיים של הישיבה.[דרושה הבהרה]

נר גבריאל
בנין נר גבריאל

בית מדרש "בית מנחם" שימש בתחילה בחורים ישראלים וכיום לומדים בו אברכים.

בית המדרש "שלמי שמחה", נמצא בית המדרש של לימוד "הדף" שבמסגרתה לומדים בכל יום דף גמרא. ראש התוכנית הוא הרב יוסף גוטפרב.

בית מדרש "נר גבריאל" (מכונה גם "קדשים") משמש חבורות אברכים הלומדים את המסכתות בסדר קדשים.

בית המדרש "פינסק קרלין" בו נמצאת המסגרת החסידית שבראשה עמד הרב אליעזר יהודה פינקל עד התמנותו לראש הישיבה, וכיום עומדת בראשות הרמי"ם הרב יצחק מאיר שטרנבוך, הרב אליהו רובינשטיין והרב משה אהרן דרוק, ובראשם המשגיח הראשי הרב אליקים שטארק, בביהמ"ד נוסף בבניין ממוקמת חבורה בראשות הרב גרשון מיאסניק המיועדת לבחורים ישראלים מבוגרים. בחבורה כמאה בחורים ואברכים.

בית מדרש "העמלים" בו מתקיימת חבורה בלימוד מסלול רבנות ראש התוכנית הוא הרב נתן אברמובסקי.

בנין "יד ראובן" ברמת שלמה בו שוכנת ישיבת מיר לצעירים, המונה נכון לשנת ה'תשפ"ב כתשעים בחורים. בהקמתה עמד בראשה הרב אליעזר יהודה פינקל, ולאחר מכן הרב מנחם זרצקי - נאמן ביתו של הרב נתן צבי פינקל. כיום עומדים בראשה הרב יהונתן הלוי כראש ישיבה והרב משה רוטלוי כמשגיח, בנוסף לרב בנימין פינקל שמוסר שיחה שבועית בישיבה. הישיבה כפופה לישיבת האם ולעומד בראשה שאף מגיע לעיתים למסור בה חבורות. בנוסף פועל בבנין זה חבורה של כחמישים אברכים, בשבתות פועלים בבנין בנוסף למנין בבית המדרש של הישיבה "מנין אברכים מיר".

לישיבה עוד כמה בתי מדרש בהם לומדים 'חבורות' שונות כמו "דרך צדיקים", "סלאנים", "העמלים", "בהמ"ד זוועיל", ועוד.

מיר ברכפלד

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ישיבת מיר מודיעין עילית
ישיבת מיר ברכפלד

סניף של הישיבה פועל ב"אחוזת ברכפלד" שבמודיעין עילית, והוא מכונה ישיבת "מיר ברכפלד". מלבד הרב נתן צבי פינקל ולאחר פטירתו הרב אליעזר יהודה פינקל עמד בראשות ישיבה זו הרב אריה פינקל. מנהלה הוא הרב שמריהו יוסף פינקל, בנו של הרב נתן צבי פינקל. בתחילת שנת הלימודים תשס"ח מונה הרב נועם אלון, חתנו של הרב נתן צבי פינקל, כראש ישיבה משני המעביר שיעורים כלליים לבני הקיבוץ. לאחר פטירת הרב נתן צבי פינקל מונה הרב אלון לראש ישיבה לצד הרב אריה פינקל, ולאחר פטירתו הפך לראש הישיבה המרכזי בישיבה. הרב צבי פרצוביץ (בנו של הרב נחום) מכהן  "מראשי הישיבה" והרב אברהם יצחק ברזל (נפטר בי' אדר ה'תש"פ) כיהן כראש ישיבה לסדר בקיאות. המשגיח הוא הרב ראובן הכסטר ולצדו צוות של משגיחים עוזרים.

בישיבה לומדים נכון לשנת ה'תשפ"ב כ-700 תלמידים, בתנאי פנימייה. בנוסף להם לומדים בבית הכנסת הסמוך לישיבה 'קהילת רבי עקיבא' כ-300 אברכים. בישיבה הוקמה ספרייה גדולה, "אוצר ספרים", בשם "עזרת תורה" המכילה נכון לשנת ה'תשפ"ב למעלה מ-19,000 ספרים תורניים.

הישיבה בארצות הברית

בנין הישיבה בברוקלין

לאחר המעבר משאנגחאי לארצות הברית הקים הרב אברהם קלמנוביץ' עבור התלמידים ישיבה בברוקלין. חתנו הרב שמואל ברנבוים עמד בראש הישיבה מאז ה'תשי"ב ועד פטירתו בה'תשס"ח. בנוסף כיהנו כראשי ישיבה הרב דוד קוויאט (מ-ה'תשל"ו ועד לפטירתו בשנת ה'תש"ע) ורבי שרגא משה קלמנוביץ (בנו של הרב אברהם). כיום עומדים בראשות הישיבה הרב אברהם יעקב נלקנבאום (חתנו של הרב אברהם קלמנוביץ'), הרב צבי יעקב ז'ולטי, הרב אשר דב בירנבוים (בנו של הרב שמואל) והרב אשר אליהו קלמנוביץ' (בנו של הרב שרגא משה).

ראשי ישיבת מיר

ראשי ישיבה
רב תקופה הערות
רבי שמואל טיקטינסקי (המייסד) תקע"ה - תקפ"ג נפטר בתקצ"ה.
רבי אברהם טיקטינסקי תקפ"ג - תקצ"ה
רבי יוסף דוד אייזנשטט (ר' דוד'ל מירער) תקצ"ה - תר"ו
רבי משה אברהם אייזנשטט (אב"ד זעטיל) משנת תר"ו -
רבי חיים יהודה לייב טיקטינסקי תרי"ט – תרנ"ט
רבי אברהם טיקטינסקי (השני) משנת תרל"ו -
רבי אליהו ברוך קמאי תרנ"ט - תרע"ז
רבי אברהם צבי קמאי תרע"ז – תש"ב נרצח בשואה
רבי אליעזר יהודה פינקל בשנים תרס"ג – תשכ"ה
רבי חיים שמואלביץ בשנים תרצ"ו – תשל"ט
רבי בנימין ביינוש פינקל תשכ"ה – תש"ן
רבי נחום פרצוביץ תשכ"ה – תשמ"ז
רבי נתן צבי פינקל תש"ן - תשע"ב
הרב אליעזר יהודה פינקל מתשע"ב
ראש ישיבת מיר-ברכפלד
הרב אריה פינקל תשס"א - תשע"ו נפטר בשנת תשע״ו
הרב נועם אלון מתשע"ב
הרב צבי פרצוביץ
"מראשי הישיבה"
רב תקופה הערות
רבי משה פינקל נפטר: תשס"א
רבי אליהו ברוך פינקל תשמ"ז - תשס"ח
רבי רפאל שמואלביץ תשל"ט - תשע"ו נפטר בשנת תשע״ו
הרב אריה פינקל תשכ"ה - תשע"ו
הרב יצחק אזרחי מתשל"ט
הרב יעקב שמואלביץ מתשע"ד
מנהלים רוחניים
רב תקופה הערות
רבי זלמן דולינסקי (זלמן רדינר) תרס"א - תרע"א
רבי ירוחם ליבוביץ תרע"א - תרצ"ו
רבי יחזקאל לוינשטיין תרצ"ו - תשי"ד נפטר תשל"ד
רבי חיים זאב פינקל תשי"ד - תשכ"ה בנו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל
רבי אהרון חדש תשכ"ה - תשפ"א יליד ה'תרצ"א. נישא לחסידה בתו של הרב חיים זאב פינקל, המשגיח בישיבה עד תשכ"ה.
הרב בנימין פינקל מתשפ"א

עץ משפחה של רבני הישיבה


 
 
 
 
 
 
 
רבי אליהו ברוך קמאי
ראש ישיבת מיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נתן צבי פינקל
הסבא מסלבודקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אברהם צבי קמאי
ראש ישיבת מיר
 
 
 
 
 
רבי אליעזר יהודה פינקל
ראש ישיבת מיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה פינקל
ר"מ בישיבת חברון
 
 
 
 
 
רבי אברהם שמואל פינקל
משגיח בישיבת חברון
 
רבי ירוחם ליבוביץ
משגיח ישיבת מיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים שמואלביץ
ראש ישיבת מיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים זאב פינקל
משגיח ישיבת מיר
 
 
 
 
 
רבי משה פינקל
ר"מ בישיבת מיר
 
 
 
רבי ביינוש פינקל
ראש ישיבת מיר
 
 
 
אליהו מאיר פינקלרבי משה לייב ליבוביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי רפאל שמואלביץ
מראשי ישיבת מיר
 
רבי נחום פרצוביץ
ראש ישיבת מיר
 
הרב יצחק אזרחי
מראשי ישיבת מיר
 
רבי אריה פינקל
ראש ישיבת מיר ברכפלד
 
רבי משה פינקל
ר"מ בישיבת מיר
 
רבי אהרן חדש
משגיח ישיבת מיר
 
רבי אליהו ברוך פינקל
ר"מ בישיבת מיר
 
הרב נתן ישראל גלושטיין
ר"מ בישיבת מיר
 
הרב בנימין קרליבך
ר"מ בישיבת מיר
 
רבי נתן צבי פינקל
ראש ישיבת מיר
 
הרב נחמן ליבוביץ
ר"מ בישיבת מיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב שמואלביץ
מראשי ישיבת מיר
 
הרב צבי פרצוביץ
ר"מ בישיבת מיר ברכפלד
 
הרב אשר אריאלי
ר"מ בישיבת מיר
 
הרב בנימין פינקל
משגיח ישיבת מיר
 
הרב חיים זאב פינקל
ר"מ בישיבת מיר
 
הרב אפרים חדש
משגיח בישיבת מיר
 
הרב אליעזר יהודה לייב פינקל
ר"מ בישיבת מיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליעזר יהודה פינקל
ראש ישיבת מיר
 
הרב נועם אלון
ראש ישיבת מיר ברכפלד


מקרא:          ראשי הישיבה  ;          משגיח רוחני ;         רבני הישיבה ;          רבני ישיבת מיר ברכפלד ;         אחר


מבוגרי הישיבה

בוגרי הישיבה בליטא: *בוגרי ישיבת מיר-ירושלים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יוסף ד. עפשטיין, ישיבת מיר, בתוך: שמואל קלמן מירסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה: בבנינם ובחורבנם, ניו יורק: עֹגֶן, תשט"ז, 1956. עמ' 87.
  2. ^ יצחק שפירא, מחוץ לחומה, ירושלים: הוצאת ספרים הארץ ישראלית, תש"ח, עמ' 48
  3. ^ חברים נוספים בחבורה היו הרב יהושע השיל ברים, הרב מנדל אטיק, הרב אברהם יעקב ויינר, הרב זונדל קרויזר, הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב דב מאיר קרויזר.
  4. ^ שנתון העמותות רשם העמותות 2018
  5. ^ בנייני הישיבה באתר הרשמי של ישיבת מיר
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0