אלי ריקוביץ
 | |
| שמיל גולן | |
| לידה |
21 בדצמבר 1946 (גיל: 77) תל אביב |
|---|---|
| השכלה |
.M.Sc הנדסת מכונות ותעשייה, EPFL - הטכניון הפדראלי של לוזאן, שוויץ לימודי מנהל עסקים - שלוחת הטכניון בתל אביב Executive MBA - תל"מ - בית ספר למנהל עסקים, אוניברסיטת תל-אביב |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד פלוגת הסיור של חטיבה 7, מפקד פלוגת סיור במילואים, מג"ד סיור ומודיעין, קצין איסוף גייסי | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
אלי (אליהו) ריקוביץ (נולד ב-21 בדצמבר 1946) הוא איש עסקים, מנהל, יזם ואיש היי-טק. כיהן בתפקידים בכירים בתחומי התעשיות המסורתיות ובהיי-טק, כמנכ"ל, כחבר דירקטוריון ויו"ר במועצות מנהלים. בשירותו הצבאי היה לוחם וקצין בסיירת של חטיבה 7 ובתפקידו האחרון שימש כמפקד היחידה. במילואים שימש בתפקידי מ"פ סיור, מג"ד סיור ומודיעין, וקצין מטה בכיר במסגרת על-עוצבתית. בעל עיטור המופת על פועלו בקרבות מלחמת ששת הימים.
ביוגרפיה
נולד ב-1946 בתל אביב, גדל ולמד בין השנים 1960-1964 בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. הוריו, מרדכי ואסתר ריקוביץ, עלו לארץ מפולין בשנת 1935. האב היה תעשיין בתחום הפלסטיק והאם עובדת התעשייה הצבאית. לאחר השירות הצבאי, בין השנים 1969-1974, למד לתואר ראשון ותואר שני (.M.Sc) הנדסת מכונות ותעשייה ב-EPFL הטכניון הפדראלי של לוזאן, שוויץ.
לאלי ריקוביץ שתי בנות. בת זוגו של אלי היא ד"ר רות גלייס.
שירות צבאי
התגייס לצה"ל בשנת 1964 ושירת כלוחם וכקצין בסיירת של חטיבה 7. בתפקידו האחרון בשירות הסדיר שימש כמפקד היחידה. במסגרת שירותו הצבאי השתתף לפני מלחמת ששת הימים ב"מלחמה על המים" בגבול הצפון.
במלחמת ששת הימים שירת ריקוביץ כאחד משלושת מפקדי צוותי הסיור בסיירת חטיבה 7, כאשר כל צוות כלל ארבעה ג'יפים, זחל"ם פיקוד, זחל"ם מרגמה, זחל"ם לוחמים, קומנדקר של החוליה הטכנית ושני טנקים לתגבור. בפרוץ הקרבות, בבוקר 5 ביוני, משימתה של הסיירת הייתה להוביל את חטיבה 7 שהייתה חלק מאוגדה 84 בפיקודו של ישראל טל, ואשר פעלה בצפון סיני וברצועת עזה, במטרה לבצע הבקעה ולהשמיד את הצבא המצרי בקדמת סיני. המשימה של חטיבה 7 הייתה לפרוץ לגזרת ח'אן יונס, לעקוף את רפיח מדרום ולכבוש את החלק הצפוני של מתחם צומת רפיח. פלוגת הסיור הובילה את החטיבה במשך ארבע היממות הבאות, בקרבות קשים ועל אף האבדות הכבדות שספגה, תוך כיבוש מתחמי צומת רפיח, מתחם הג'יראדי, אל עריש, ביר לחפן, ביר חמה, ביר גפגפה ומערבה בואכה צומת איסמעיליה, על גדות תעלת סואץ. סיירת חטיבה 7 הייתה הכוח הישראלי הראשון שהגיע לתעלת סואץ בסיום המלחמה.
אלי ריקוביץ, אז מפקד צוות סיור בדרגת סגן, חצה תחת אש כבדה את מוצבי הג'יראדי, כשהוא נוסע בג'יפ הראשון, המשיך במילוי המשימה ויצר מגע עם אל–עריש, למרות הנפגעים הרבים שהיו בקרב אנשיו. תחת אש הוא אירגן את פינוי הפצועים ונשאר בשטח עד לחבירה עם החטיבה. על כל אלו הוענק לו עיטור המופת[1][2][3]. שישה עשר מפקדים ולוחמים מהסיירת נפלו במהלך הקרבות, ולאחד עשר ממפקדיה ולוחמיה הוענקו עיטורים, חלקם לאחר נפילתם.
עם תום מלחמת ששת הימים מונה אלי למפקד פלוגת הסיור, תפקיד שבו כיהן עד לשחרורו משירות הקבע בחודש מרץ 1968.
במשך כשלושים וחמש שנים שימש אלי בתפקידים רבים במערך המילואים:
- פיקוד על פלוגת סיור של חטיבת מילואים, כולל פיקוד על הגזרה הדרומית בבקעת הירדן בתקופת המרדפים.
- במלחמת ההתשה, פיקוד כ"נמר"[4] על מוצב בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, בתקופה בה הגזרה כולה הופצצה על ידי המצרים ללא הרף באש כבדה.
- במלחמת יום הכיפורים, פיקוד על כוח סיור בגזרה הדרומית של התעלה, ובהמשך, עם חציית התעלה, הובלת הכוחות עד לנמל עדבייה על שפת מפרץ סואץ.
- מינוי לתפקיד מג"ד מודיעין, כולל פיקוד על הגדוד מיד עם סיום מלחמת לבנון הראשונה, בגזרה המזרחית בלבנון ולאחר מכן - בגזרת ביירות.
- פיקוד על הגדוד במשך השנים שלאחר מלחמת לבנון הראשונה ועד לנסיגת צה"ל מלבנון.
- מינוי לתפקיד קצין איסוף של אחד מהגייסות, שכלל את מערך איסוף המודיעין במרחב הלחימה של הגיס.
- בתחילת שנות האלפיים - התנדבות לשירות מילואים במסגרת "יחידת התקו"ה - פרויקט מתנדבי קו התפר" שמטרתו הייתה לתמוך ביחידות הלוחמות הסדירות בתנאים המשתנים והמורכבים ששררו בשטח באותה תקופה.
- העברת מורשת קרב, במסגרות שונות בצה"ל לחיזוק הקשר של הדורות הצעירים עם הארץ.
פעילות עסקית וניהולית
דירקטוריונים (מועצות מנהלים)
- יו"ר הדירקטוריון של חברת סיקא בע"מ (במסגרת תפקידו כמנכ"ל קדם כימיקלים - אשר סיקא חברת בת שלה).
- יו"ר פעיל של מועצת המנהלים בחברת "הבונים ברזים ומפעילים לתעשייה בע"מ" מקיבוץ כפר הנשיא העוסקת ביצור, שיווק, מכירה והפצה של ברזים ומפעילים לתעשיות התהליכיות, לתעשיות הנפט בישראל ומחוצה לה.
- יו"ר הוועדה האקזקיוטיבית של חברת קוואזר (Quasar Med) בסין ובהונג קונג. החברה מעסיקה למעלה מ-1,000 עובדים ועיקר פעילותה פיתוח וייצור של מוצרים מתוחכמים לתחומי הרפואה (ביניהם צנתרים ומוצרים אחרים של מכשור רפואי).
- דירקטור (שאינו חבר קיבוץ) בשגיב משאבי שדה - אגודה שיתופית חקלאית (אגש"ח) בבעלות קיבוץ משאבי שדה.
- דירקטור בחברת לודן הנדסה - חברה ציבורית העוסקת בתכנון, ניהול והקמת פרויקטים הנדסיים בארץ ובאירופה.
- נציג של קבוצת גרנית הכרמל בדירקטוריון של חברת TRIAD בהודו אשר עסקה בתחום האוטומציה של תחנות דלק.
ניהול חברות ועסקים
- מנכ"ל משותף ובעלים משותף בחברת סקר, מחברות הייעוץ המובילות בישראל בתחומי הניהול והארגון, הנדסת תעשייה והנדסת מערכות ובתחום התכנון ובהקמת פרויקטים אגרו-תעשייתיים.
- בשנים 1990–1992, בדנמרק - אחריות על פעילות השיווק וקידום המכירות של סניף אגרקסקו בסקנדינביה וניהול חברת סחר שעסקה, ממקום מושבה בדנמרק, בהקמת פרויקטים שונים ברוסיה, עם נפילת ברית המועצות.
- סמנכ"ל בחברת סנו העוסקת ביצור, שיווק והפצה של מוצרי צריכה בתחום היגיינת הבית והיגיינה אישית.
- בשנים 1995–2000, לאחר שניהל והוביל בדיקת נאותות לחברת קדם כימיקלים עבור קבוצת דיסקונט השקעות, שעל בסיסה רכשה דסק"ש את השליטה בקדם כימיקלים בע"מ, מונה אלי מנכ"ל קדם כימיקלים בע"מ. במסגרת תפקידו זה, הוביל מהלך להקמת מיזם משותף עם קונצרן יוניליוור (Unilever), ומונה להיות גם מנכ"ל המיזם המשותף (DIVERSEYLEVER ISRAEL)[5].
- מנכ"ל חברת גפים, חברה ממשלתית אשר עסקה, החל משנת 1949, בייצור ואספקה של מגוון ציוד אורתופדי. מינויו של אלי כמנכ"ל נועד להוביל מהלך הפרטה של החברה שעמדה בסוף 2002 על סף סגירה[6][7].
- שותף, יזם ומנכ"ל של חברת כמיטק שיקום בע"מ - חברה פרטית שעסקה ביבוא, שיווק ומכירה של ציוד שיקום נכים.
פעילות ציבורית
- סגן נשיא, חבר הנהלה ויו"ר ועדת הכספים של "המועדון המסחרי והתעשייתי" (מועדון העסקים של ישראל).
- מתנדב ומנטור בקרן-שמש לעידוד יזמים צעירים, חברה לתועלת הציבור (חל"צ) המסייעת ליזמים צעירים בהקמת עסקים חדשים.
לקריאה נוספת
- שבתי טבת, חשופים בצריח, הוצאת שוקן, פברואר 1997, עמ' 182. הספר מתאר את לחימתה של אוגדת 84 בסיני, תוך התמקדות בפעולתה של חטיבה 7. הספר כולל גם תיאור התפתחות השריון ופעולות כוחות השריון במלחמת ששת הימים.
- Steven Pressfield, הספר: The Lion’s Gate, הוצאת ספרי פינגווין, שנת 2014.
- Steven Pressfield, הספר: An American Jew, הוצאת Black Irish Books, שנת 2015.
קישורים חיצוניים
"אל המוות הישרנו מבט" – סרטם של אלי ריקוביץ ושלמה אבידן המוקדש לזכרם של חללי פלוגת הסיור של חטיבה 7 במלחמת ששת הימים, סרטון באתר יוטיוב. הסרט מגולל את סיפורי גבורתם של המפקדים והלוחמים בסיירת השריון של חטיבה 7 במלחמת ששת הימים בסיני, מנקודת מבטם בחלוף כ-41 שנה, על אותם ארבעה ימי לחימה קשים בחודש יוני 1967.- "ראיון עם אלי ריקוביץ בערוץ 2 בטלביזיה, יום הזכרון לחללי צה"ל, 2008", סרטון באתר יוטיוב
- "יחידת התקו"ה - מתנדבי קו התפר - חדשות ערוץ 2, 17 במאי 2010", סרטון באתר יוטיוב.
- אלי ריקוביץ, 56, מונה למנכ"ל חברת גפים - גלובס 29 באפריל 2003.
- "שותפות בעסק קטן" – הרצאתו של אלי ריקוביץ, סרטון באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ טל זגרבה, עד היום אני רואה את הקנה המצרי השחור מסתכל עליי, באתר הגבורה, 28 במאי 2010
- ^ אלי ריקוביץ, מהלכי הפלס"ר במלחמה, באתר פלס"ר 7, לוחמי ששת הימים
- ^ עיטור המופת לסגן אליהו ריקוביץ, באתר הגבורה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , מלחמת ההתשה - עדותו האישית של האלוף (מיל) שלמה להט (צ'יץ), מפקד גזרת התעלה בזמן המלחמה, כפי שפורסם בעיתון "במחנה" (13 בדצמבר 2002), YNET - ידיעות אחרונות, 11 באפריל 2006 - ^ שי שלו, קדם כימיקלים במגעים למכירת מחצית מפעילותה ליוניליבר, גלובס, 29ביוני 1997
- ^ חיים ביאור, החברה הממשלתית גפים תיסגר בינואר; 70 עובדיה יפוטרו, הארץ, 9 בדצמבר 2002
- ^ נועם שרביט, עובדי 'גפים' לבג"צ: משהב"ט מפרק את החברה כדי להעביר פעילותה למקורבים, News 1 - מחלקה ראשונה, 26 באפריל 2004
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלי ריקוביץ".