1949 בישראל

«««  1948		1949 בישראל	»»» 1950 1951 1952
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1949 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1949

שנת 1949 בישראל הייתה מאופיינת בסיום מלחמת העצמאות ותחילת ביסוס המשטר העצמאי במדינה. מוסדות המדינה הצעירה נאלצו להתמודד, לצד המשך מלחמת העצמאות והמשא ומתן לסיומה, עם מצב כלכלי חמור ועם גל הגירה. גם הממשל הצבאי על ערביי ישראל החל בשנה זו, והיה בעל השפעות מרחיקות לכת על מעמד הדמוקרטיה ועל היחס לערביי ישראל גם לאחר שהוכרז על סיומו, ב-1966.

הנהגה

• נשיא המדינה (החל מה-17 בפברואר) - חיים ויצמן
• ראש הממשלה - דוד בן-גוריון
• ממשלה - הממשלה הזמנית עד 10 במרץ, מאז ממשלת ישראל הראשונה
• רשות מחוקקת - מועצת המדינה הזמנית עד 14 בפברואר, מאז הכנסת הראשונה
• נשיא מועצת המדינה הזמנית - חיים ויצמן עד 14 בפברואר
• יושב ראש הכנסת (החל מה-14 בפברואר) - יוסף שפרינצק
• נשיא בית המשפט העליון - משה זמורה
• ראש המטה הכללי - יעקב דורי עד 9 בנובמבר, מאז יגאל ידין
• מפכ"ל המשטרה - יחזקאל סהר

ביסוס מוסדות המדינה

משמר כבוד עומד ליד ארון הקבורה של הרצל בישראל, אוגוסט 1949

כבר ב-25 בינואר התקיימו הבחירות הראשונות במדינת ישראל לאספה המכוננת, שהפכה לכנסת הראשונה יומיים אחרי ישיבתה הראשונה ב-14 בפברואר. כעבור כחודש, קיבלה ממשלת ישראל הראשונה את אמון הכנסת ומוקמת רשמית ב-10 במרץ.

מונו גם מבחר בעלי תפקידים. בין היתר, נבחר חיים ויצמן לנשיאה הראשון של המדינה ויגאל ידין לרמטכ"ל השני (במקום יעקב דורי שפרש ב-9 בנובמבר). על ראובן שילוח מוטלת מלאכת הקמת ארגון ביון חוץ, המוסד. מבקר המדינה הראשון היה המשפטן זיגפריד מוזס. שמחה אסף ממונה לשופט בית המשפט העליון.

מבחינת יחסי חוץ, החלה ישראל לבסס את מעמדה כמדינה עצמאית ולגיטימית. ב-1 בפברואר החלה ארצות הברית להכיר בישראל "דה יורה" ולא רק "דה פקטו". ב-11 במאי התקבלה ישראל כחברה בארגון האומות המאוחדות.

במקביל להתרחשויות אלו, היו גם קביעות סמליות של ריבונות המדינה: ב-10 בפברואר נבחרה מנורת שבעת הקנים, בעיצובם של האחים שמיר לסמל מדינת ישראל. ב-24 במאי קיבל סמל המדינה גושפנקה רשמית, עם אישורו של חוק הדגל והסמל, התש"ט-1949, שבו עוגנו דגלה וסמלה. גם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל זכה בשנה זו לקבורה בהר הרצל בירושלים. דוד בן-גוריון והמוסדות מכריזים על ירושלים כבירת ישראל, חרף ניסיונו של האו"מ "לבנאם" את ירושלים. הכנסת אף מעתיקה את מקום מושבה לירושלים (קודם לכן היה מושבה בתל אביב, בקולנוע קסם ליד כיכר הכנסת של ימינו). אירוע סמלי נוסף, במישור יחסי החוץ, הייתה נחיתתו (24 במאי) של מטוס ראשון של חברת TWA בנמל התעופה לוד לאחר סיום מלחמת העצמאות. במסגרת ביסוס הריבונות נחקק גם חוק לימוד חובה, המחייב כל ילד ללמוד במוסד חינוכי מוכר.

מלחמת העצמאות

ערך מורחב – מלחמת העצמאות

דגל הדיו באילת, מרץ 1949

למן תחילת שנת 1949 מתחילה מלחמת העצמאות לבוא על קיצה. ב-7 בינואר הסתיים מבצע חורב לכיבוש הנגב. חמישה ימים מאוחר יותר נפתחו שיחות רודוס וב-24 בפברואר נחתם הסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים. יומיים לאחר מכן נסוג צבא מצרים מכיס פלוג'ה ובתחילת מרץ מתקיים מבצע עובדה לפתיחת הדרך לאילת.

ב-23 במרץ נחתם הסכם שביתת הנשק עם לבנון וב-3 באפריל נחתם הסכם שביתת נשק עם ירדן. כתוצאה מהסכם זה, סיפחה ישראל את יישובי ואדי ערה לשטחה. רק ב-20 ביולי נחתמה שביתת נשק בין ישראל לסוריה.

הממשל הצבאי

ערך מורחב – הממשל הצבאי על ערביי ישראל

הממשל הצבאי על ערביי ישראל החל בפועל כבר ב-1948, אך רק בשנת 1949 עוגן בחוקי חירום. הממשל הצבאי, שנמשך עד 1966, הגביל את ערביי ישראל בחופש התנועה, התעסוקה ובבחירת מקום המגורים. השפעותיו, מבחינת מעמדם הכלכלי ותחושת הקיפוח של ערביי ישראל, התמשכו הרבה מעבר לסיומו הרשמי.

פרשיות פוליטיות

ב-1949 הודה מפקד המודיעין הצבאי, איסר בארי, כי בדה מליבו האשמות נגד ראש עיריית חיפה אבא חושי ומקורבו ג'ול אמסטר, ונחשד אף כי זייף מסמכים על מנת לבסס את טענותיו נגד השניים. בעקבות גילויים אלה הורה התובע הכללי של הצבא לבארי להתפטר מתפקידו. בארי גם עמד בפני חקירה בשל הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי (שהיה חף מפשע), אך נידון ליום אחד בלבד בכלא וזכה לחנינת הנשיא.

הגירה

הקמת המדינה הניעה יהודים רבים לעלות לארץ ישראל. בין היהודים היו כאלה אשר ניסו להגיע לישראל על ספינות מעפילים לפני קום המדינה אך נתפסו על ידי הבריטים ונשלחו למחנות מעצר בקפריסין. בין העולים מקפריסין, מיכאל הרסגור. אחרים הגיעו ממחנות עקורים באירופה. ב-7 בנובמבר התקיים מבצע אווירי להעלאת 50,000 מבני יהדות תימן, מבצע מרבד הקסמים.

בין העולים לארץ בשנה זו, אפרים קישון (מהונגריה, שחוויותיו במעברה שימשו אותו לכתיבת סאלח שבתי); המשורר מאיר ויזלטיר (כילד, מברית המועצות); שלמה קאלו; סמי מיכאל; אהרן אבוחצירא (כנער, ממרוקו), הקולנוען אריה להולה (מסלובקיה); יצחק מרדכי (כילד מכורדיסטן); שמחה הולצברג; חבר הכנסת אברהם יוסף שפירא; והשחקן אלברט כהן

כלכלה

גל ההגירה, המצב הכלכלי אחרי המלחמה וצרכי המדינה הצעירה הצריכו, לדעת בן-גוריון ושר האספקה והקיצוב דב יוסף, מדיניות צנע, עליה הכריזו השניים ב-26 באפריל. מצרכי יסוד הושמו תחת פיקוח. במקביל, התפתח שוק שחור, בו היה ניתן לרכוש מוצרים כמו ביצים, קמח, סוכר, חמאה, שוקולד ובשר (בעיקר בשר עוף).

במקביל, המשיך פיתוח התשתיות: במהלך שנת 1949 מחודשת הנסיעה בקו הרכבת חיפה-תל אביב של רכבת ישראל. באוגוסט חודשה גם הנסיעה בקו תל אביב - ירושלים. חברת אל על אף היא מוקמת בשנה זו, כמו גם שדה התעופה של אילת.

מצב התשתיות הגרוע היה בין הגורמים שתרמו להתפרצות מגפת שיתוק ילדים (פוליו) בשנה זו. התפרצות המגפה הגיעה לשיא ב-1950 ושככה רק לקראת סוף שנות ה-50.

יישובים שהוקמו והורחבו

באוקטובר 1949 אוחדה העיר יפו עם תל אביב, ליצירת תל אביב-יפו. מעבר לכך, מספר יישובים הוקמו או הורחבו בשנה זו:

יישובים שהוקמו בישראל בשנת 1949
תאריך	שם
6 בינואר	קיבוץ ראש הנקרה
27 בינואר	גשר הזיו (על ידי מפוני בית הערבה)
(ינואר)	סאסא
14 בפברואר	זיקים
4 באפריל	בית קמה
11 באפריל	פלמחים
10 במאי	ברקאי
16 ביוני	ברעם
16 באוגוסט	קיבוץ מגן
25 באוגוסט	מעגן מיכאל
30 באוקטובר	עזריה
8 בדצמבר	ניר יצחק
(דצמבר)	אשתאול
	אביאל
	אומץ, על אדמות הכפר קאקון
	אליפלט
	אליקים (על אדמות אום א-זינאת)
	אלקוש
	מושב ארבל (על אדמות הכפר הערבי חיטין)
	בארותיים
	בית הלל (מושב)
	בית נקופה (על אדמות בית נקובא)
	בני דרום (על ידי יוצאי כפר דרום)
	בן עמי
	בצת
	גבע כרמל (בסמוך לכפר הנטוש ג'בע)
	גבעת עוז (עלייה על הקרקע)
	גדות
	גדעונה
	גיאה
	גילת
	גני תקווה (כיישוב עולים)
	געש
	האון
	הבונים
	הודיה
	הסוללים
	חגור
	חוסן (על אדמות שהופקעו מהכפר הערבי סוחמאתא שננטש מתושביו במהלך מלחמת העצמאות)
	קיבוץ חדיד (קיבוץ שהוקם על אדמות ח'דיתה וננטש)
	מושב חצב
	טירת כרמל (כמעברה)
	יסעור
	ירחיב
	כברי (על ידי מפוני בית הערבה)
	כפר אוריה (במקומו של יישוב בשם זה שננטש פעמיים קודם לכן)
	כפר אחים
	כפר שמאי
	כרם בן זמרה
	כרם מהר"ל (על אדמות איג'זים)
	לביא (קיבוץ)
	להבות חביבה
	לימן (על אדמות הכפר הערבי אכזיב)
	מבקיעים
	מגדים
	מגידו
	מושב מירון
	מלכיה
	מגשימים
	קיבוץ מעגן
	מעונה
	מפלסים
	משמר דוד
	משמר השבעה
	משען
	נוה אור
	נחשונים
	ניר ישראל
16 באוגוסט	נתיב הל"ה
	ספסופה
	סתריה
	עין איילה (על אדמות עין ע'זאל)
	עין צורים (הקמה מחדש לזכר היישוב בגוש עציון)
	מושב עלמה
	עמקא (על אדמות אל-עמקא)
	ערוגות
	פוריה-כפר עבודה (וכן קיבוץ בשם פוריה ששכן בסמוך וננטש)
	פרוד
	ראש העין (כמעברה)
	שאר ישוב
	שדה אילן
	שדה בוקר (ייסוד הקבוצה; עלייה על הקרקע רק ב-1952)
	שומרה (על אדמות היישוב תרביחא)
	תלמי יחיאל
	תל קציר
	תפרח

גם ערים קיימות הורחבו ונוספו להן שכונות כמו למשל "שיכון דורה" בנתניה; ברמת גן הוקמו שיכון עלית ורמת עמידר (שהוקמה כיישוב נפרד וסופחה לרמת גן בשנת 1950).

תנועות חברתיות

• הוקמה תנועת הנוער הנוער הלאומי; תנועת השומר הצעיר חגגה את השומריה השנייה.
• במקביל, מתפתחת גם תנועה אלימה נגד גילויי תרבות חילונית בישראל, ברית הקנאים. הקבוצה הייתה מעורבת בהצתת מסעדות ובתי קפה, בתקיפת אוטובוסים שנסעו בשבת, בפיזור שברי זכוכית במגרשים בהם התנהלו אירועי ספורט בשבת, ופעיליה עמדו להטמין פצצה במשרד החינוך בירושלים.

נולדו

• 21 בינואר – שלמה גרוניך, מוזיקאי
• 21 באוקטובר – בנימין נתניהו, ראש הממשלה התשיעי של ישראל
• 2 בנובמבר – מיקי גבריאלוב, מלחין, פזמונאי וזמר
• 26 בנובמבר – שלמה ארצי, זמר, פזמונאי ומלחין
• 30 בנובמבר – מתי כספי, זמר ומלחין
• 28 בדצמבר – רחל אליאור, פרופסור לפילוסופיה יהודית

נפטרו

• (מרץ) יצחק שמי - סופר, משורר ואיש תרבות
• הרב מאיר בר-אילן - רב, משורר ועסקן ציוני, מראשי הציונות הדתית
• יוענה ז'בוטינסקי - אגרונומית ואשתו של זאב ז'בוטינסקי
• ניסן כהן - מראשי התנועה הציונית בהונגריה
• מאיר-סיקו סמילנסקי - סופר עברי ופובליציסט
• יהודה קרני - משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם

קישורים חיצוניים

• המצב הנוכחי בישראל (1949), סקירה של ה-CIA
• ישראל החדשה, כתבה ב"לייף", 1949