אלכסנדר השלישי, מלך סקוטלנד
| לידה |
4 בספטמבר 1241 רוקסבורג, סקוטלנד | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 במרץ 1286 (בגיל 44) פיף, סקוטלנד | ||||||||
| שם מלא | אלאקסאנדייר מק אלאקסאנדייר | ||||||||
| מדינה | סקוטלנד | ||||||||
| מקום קבורה | מנזר דנפרמליין, סקוטלנד | ||||||||
| בת זוג |
מרגרט מאנגליה יולנד דה דרה | ||||||||
| שושלת בית דאנקלד | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
אלכסנדר השלישי (באנגלית: Alexander III, בגאלית סקוטית: אלאקסאנדייר מק אלאקסאנדייר - Alaxandair mac Alaxandair, בגאלית מודרנית: אלאסדייר מק אלאסדייר - Alasdair mac Alasdair; 4 בספטמבר 1241 - 19 במרץ 1286) היה מלך סקוטלנד.
ביוגרפיה
אלכסנדר השלישי נולד ברוקסבורג והיה בנו היחיד של אלכסנדר השני ושל אשתו השנייה מארי דה קוסי. אביו של אלכסנדר השלישי נפטר ב-6 ביולי 1249 והוא הומלך בגיל שמונה, ב-13 ביולי 1249 על אבן הגורל שבמנזר סקון.
בראשית תקופת שלטונו לחמו בפועל על השליטה בסקוטלנד שתי קבוצות של אצילים. האחת בהנהגת וולטר קומין, רוזן מנטית', והשנייה בהנהגת אלן דורוורד.
בשנת 1262 הגיע אלכסנדר השלישי לגיל 21, והחל לשלוט בעצמו. אחד מצעדיו הראשונים היה לטעון לשליטה באיים המערביים של סקוטלנד (אשר נורווגיה טענה לשליטה בהם). האאקון הרביעי, מלך נורווגיה דחה את טענות אלכסנדר לשליטה באיים, ויצא בראש צבא לתקוף את סקוטלנד. בהגיעו לסקוטלנד החל בשיחות עם אלכסנדר, אולם אלכסנדר השתהה בשיחות עד אמצע הסתיו. האאקון, מחשש לסופות החורף שיתפסו את ספינותיו, תקף את אלכסנדר, אך סופה עזה שפרצה פגעה במרבית מספינותיו, ובקרב לארגס שהתרחש באוקטובר 1263 אף צד לא נחל הצלחה רבה. האאקון נאלץ לסגת בשל מספר אבדותיו הרב, אולם נפטר בדרכו חזרה, באורקני, ב-15 בדצמבר 1263 והאיים המערביים הפכו לחלק מסקוטלנד.
בשנת 1266 נחתם הסכם פרת' במסגרתו הכיר יורשו של האאקון בשליטת סקוטלנד באיים המערביים וכן באי מאן. האיים היחידים שנותרו בשליטת נורווגיה היו איי אורקני ואיי שטלנד. בשנת 1284 העניק אלכסנדר השלישי את התואר לורד האיים לראש משפחת מקדונלד, אנגוס מקדונלד, אולם אנגוס ראה עצמו כמלך עצמאי של האיים וסירב לשלם מסים לאלכסנדר השלישי.
ב-26 בדצמבר 1251 נשא אלכסנדר לאישה את מרגרט מאנגליה, בתו של המלך הנרי השלישי ונולדו להם שלושה ילדים:
- מרגרט מסקוטלנד (28 בפברואר 1260 - 9 באפריל 1283), נישאה לאייריק השני, מלך נורווגיה.
- אלכסנדר מסקוטלנד (21 בינואר 1263 - 28 בינואר 1283). נפטר במנזר לינדורס ונקבר במנזר דנפרמליין.
- דיוויד (20 במרץ 1272 - יוני 1281). נפטר בטירת סטירלינג ונקבר במנזר דנפרמליין.
בעקבות נישואיו של אלכסנדר השלישי למרגרט מאנגליה בשנת 1251, דרש אביה של מרגרט, הנרי השלישי מלך אנגליה שסקוטלנד תשלם מס לממלכת אנגליה, אולם אלכסנדר סירב. מרגרט נפטרה בשנת 1274.
בעקבות מות בניו של אלכסנדר השלישי, ולאחר מות רעייתו התעוררה שאלת הירושה לכס המלוכה הסקוטי. בשנת 1284 התכנס הפרלמנט הסקוטי ביוזמת המלך, והכריז על מרגרט, נכדתו (בת מרגרט בתו), כיורשת, אולם ב-1 בנובמבר 1285 נשא לאישה את יולנד דה דרה בתקווה שיוולד לו בן יורש.
אלכסנדר נהרג בנפילה מסוסו ב-19 במרץ 1286, עת שרכב לקינגהורן שבפיף במטרה לבקר את רעייתו השנייה. גופתו נמצאה למחרת. ככל הנראה איבד המלך את דרכו וסוסו הידרדר ממדרון.
אלכסנדר השלישי נקבר במנזר דנפרמליין.
בעת מותו של אלכסנדר - מרגרט, נכדתו של אלכסנדר הפכה ליורשת. מרגרט נפטרה בטרם הוכתרה, בדרכה לסקוטלנד בשנת 1290, והחלה תקופה בלא בית מלוכה שנמשכה כשש שנים, עד הכתרת ג'ון דה באליול כמלך ב-30 בנובמבר 1292.
קישורים חיצוניים
