מלקולם הרביעי, מלך סקוטלנד
 | |||||||||
| לידה | 23 באפריל או 24 במאי 1141 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1165 ג'דבורג | ||||||||
| שם מלא | מאל קולם מק אאנריק | ||||||||
| מדינה | סקוטלנד | ||||||||
| מקום קבורה | מנזר דנפרמליין, סקוטלנד | ||||||||
| שושלת בית דאנקלד | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
מלקולם הרביעי (באנגלית: Malcolm IV, בגאלית סקוטית: מאל קולים מק-אנריק - Máel Coluim mac Eanric באיות עתיק, Maol Chaluim mac Eanraig באיות מודרני, כלומר "מלקולם בנו של הנרי"; 23 באפריל או 24 במאי 1141 - 9 בדצמבר 1165) היה מלך סקוטלנד.
מלקולם כונה "וירגו" (Virgo) - "העלם" או "הבתול" בשל העובדה שמעולם לא נישא, ונפטר בגיל 24 בלא ילדים.
קורות חיים
מלקולם היה בנו הרביעי של הנרי מסקוטלנד, רוזן הנטינגדון ושל עדה דה וארן. לאחר מותו של הנרי בניוקסל או ברוקסבורג שבנורת'מבריה ב-12 ביוני 1152 - מוות בלתי צפוי על אף מחלתו הממושכת, נאלץ מלך סקוטלנד דיוויד הראשון לבחור יורש מבין שלושת נכדיו (בניו של הנרי).
מלקולם, שהיה הבכור מבין שלושת הילדים (ובעת מות אביו היה בן 11 בלבד), נשלח על ידי סבו לסיור ברחבי הממלכה, שהוא מלווה על ידי דונכד הראשון, רוזן פיפ, במטרה שתושבי הממלכה יראו בו כיורש העצר.
לאחר מותו של המלך דיוויד הראשון, בקארליסטל ב-24 במאי 1153, הוכרז מלקולם למלך, והוכתר שלושה ימים מאוחר יותר, ב-27 במאי על אבן הגורל במנזר סקון, בגיל 12.
"סאגת אוקניינגה" מציינת כי "ויליאם האציל" בנו של ויליאם פיץ דאנקן טען למלוכה, אולם אין עדויות היסטוריות לטענה זו. טוען אחר לכתר היה מלקולם מק אלכסנדר, בנו מחוץ לנישואין של אלכסנדר הראשון, אשר נכלא ברוקסברוג מאז שנת 1130, אולם שוחרר מכלאו קודם לשנת 1153. בניו של מלקולם הביאו התנגדות גלויה למלך, ואחד מהם הוצא להורג בשנת 1154 (בדו-קרב שהיווה צורה של משפט- trial by combat).
היחסים עם ממלכת אנגליה
בנוסף על היותו מלך סקוטלנד ירש מלקולם את רוזנות נורת'מבריה. מלקולם העניק את נורת'מבריה לאחיו ויליאם הראשון והשאיר בידיו את קמבריה ואת האנטינגדון - רוזניות אשר שילמו מס לכתר האנגלי. מלקולם עיכב את המסים למלך אנגליה הנרי השני אולם לבסוף שילם אותם בצ'סטר בשנת 1157. הנרי השני סירב להשאיר את קמבריה בידי מלקולם, ואת נורת'מבריה בידי ויליאם, אך התיר לו להשאיר בידיו את האנטינגדון.
פגישה נוספת בין הנרי ומלקולם נערכה בקאליסל בשנת 1158, אולם היחסים בין השניים נותרו רעועים עד שמלקולם ליווה בשנת 1159 את הנרי לצרפת וצר עמו יחד על טולוז, שם העניק לו הנרי תואר אבירות.
מלקולם שב לסקוטלנד בשנת 1160 ובשובו נאלץ לדכא מרד של רוזנים נגדו, בהנהגת פרצ'אר, רוזן סטראת'רן אשר צר על העיר פרת' בה נמצא המלך. ה"גסטה אנאליה" מאת ג'ון מפורדון מציין כי המרד הסתיים בדרכי שלום, ולפי גרסה אחרת לא היה כלל מרד, והרוזנים באו לפרת' לבקש את סיוע המלך במסע צבאי נגד פרגוס, לורד גאולווי - מסע אשר החל באותה שנה והביא לכליאתו של פרגוס במנזר הולירוד.
ביולי 1163, בבקרו אצל הנרי השני בדונצ'סטר נפל מלקולם למשכב. בהיותו חולה פרץ מרד נגדו במוריי, ומלקולם שב לסקוטלנד ודיכה את המרד.
בשנת 1164 נלחם מלקולם בלורד האיים אשר שלח כוחות לתקוף את גלזגו ואת רנפרו.
מלקולם נפטר ב-9 בדצמבר 1165 בג'דבורג בגיל 24, ככל הנראה מתסמונת פאג'ט.
מלקולם נפטר בהיותו רווק (אף שנערכו תוכניות להשיאו לקונסטנס, בתו של קונן השלישי, דוכס בריטני).
קישורים חיצוניים
