אלמה גיירמופרייטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלמה גיירמופרייטוספרדית: Alma Guillermoprieto; נולדה ב-27 במאי 1949) היא עיתונאית מקסיקנית הכותבת רבות על אמריקה הלטינית בעיתונות הבריטית והאמריקאית. יצירתה ומאמריה נפוצים גם בעולם הדובר ספרדית.

ביוגרפיה

גיירמופרייטו נולדה וגדלה במקסיקו סיטי. בנעוריה עברה לעיר ניו יורק עם אמה, ושם למדה מחול מודרני במשך מספר שנים. בשנים 1962–1973 הייתה רקדנית מקצועית.

ספרה הראשון, Samba ‏(1990), מספר על התקופה בה למדה בבית ספר לסמבה בריו דה ז'ניירו. [1]

באמצע שנות השבעים החלה את הקריירה העיתונאית שלה כשכתבה לגארדיאן, וממנו עברה לוושינגטון פוסט. בינואר 1982 הייתה גיירמופרייטו, שאז הוצבה במקסיקו סיטי, אחת משני העיתונאים (האחר היה רמון בונר (Raymond Bonner) מהניו יורק טיימס) שפרסמה בכלי התקשורת את הטבח של אל מוסוטה (El Mozote Massacre), בו כ-900 כפריים באל מוסוטה, אל סלוודור, נטבחו בידי צבא סלוודור בדצמבר 1981. במאמץ רב, תוך לקיחת סיכון לא מבוטל, היא הוברחה בידי מורדי חזית השחרור הלאומית ע"ש פראבונדו מארטי (Farabundo Martí National Liberation Front) לבקר באתר כחודש לאחר שהטבח התרחש. כשהסיפור ראה אור בעת ובעונה אחת בפוסט ובטיימס ב-27 בינואר 1982, ביטל אותו ממשל רייגן כתעמולה. אולם לאחר מכן אומתו הפרטים עליהם דיווחו גיירמופרייטו ובונר, וזכו לתהודה גדולה. [2]

במשך חלק ניכר מהעשור הבא שימשה גיירמופרייטו כראש סניף דרום אמריקה בניוזוויק.

גיירמופרייטו זכתה במענק העיתונאות על שם אליסיה פטרסון ב-1985 למחקר וכתיבה אודות שינויים בחיי הכפר במדינות השוק האירופי המשותף. [3]

במהלך שנות התשעים הפכה לכותבת עצמאית, והוציאה תחת ידה כתבות מחקר ארוכות על התרבות והפוליטיקה של אמריקה הלטינית עבור הניו יורקר [4] וThe New York Review of Books. [5] בכלל זה כתבות על מלחמת האזרחים בקולומביה, ארגון הנתיב הזוהר בפרו, תוצאות המלחמה המלוכלכת בארגנטינה והמשטר הפוסט-סנדיניסטי בניקרגואה. הכתבות הללו נאגדו וראו אור באסופה The Heart That Bleeds‏ (1994), המשרטטת את דיוקנה של הפוליטיקה והתרבות באמריקה הלטינית במהלך "העשור האבוד" (היא ראתה אור בספרדית תחת הכותר pie de un volcán te escribo — Crónicas latinoamericanas ב-1995).

באפריל 1995, לבקשתו של גבריאל גארסיה מארקס, לימדה בחנוכת סדנה ב-Fundación para un Nuevo Periodismo Iberoamericano, מכון לקידום העיתונאות שהקים גארסיה מארקס בקרטחנה שבקולומביה. מאז אותה עת הנחתה שבע סדנאות לעיתונאים צעירים ברחבי הארץ.

באותה שנה זכתה גיירמופרייטו במלגת מקארתור.

אנתולוגיה שנייה של מאמרים פרי עטה, Looking for History, ראתה אור ב-2001 וזכתה בפרס ג'ורג' פולק (George Polk Award). היא גם פרסמה אסופת מאמרים בספרדית אודות המשבר המקסיקני, El año en que no fuimos felices.

ב-2004 יצא לאור ספר זכרונותיה של גיירמופרייטו, שהתהווה במרוצת השנה בה התגוררה בקובה בשנות העשרים המוקדמות שלה. פרק מתוכו התפרסם ב-2003 בניו יורקר.

בשנת הלימודים 2008–2009 הצטרפה לסגל המחלקה ללימודי אמריקה הלטינית באוניברסיטת שיקגו כפרופסור אורח בקתדרה על שם טינקר. [6]

בשנת 2008 דורגה במקום ה-58 במשאל "מאה האינטלקטואלים הציבוריים הבולטים בעולם" שערכו כתבי העת Prospect (הבריטי) ו-Foreign Policy (האמריקאי).

ספריה

אנתולוגיות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0