אלסנדרו וולטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלסנדרו וולטה
Alessandro Volta
Alessandro Volta.jpeg
לידה 18 בפברואר 1745
פטירה 5 במרץ 1827 (בגיל 82)
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים איטליה
פרסים והוקרה מדליית קופלי בשנת 1794
הערות יחידת המידה של המתח החשמלי, נקראת על שמו
תרומות עיקריות
ממציא הסוללה החשמלית.
סוללה חשמלית של וולטה
הסוללה החשמלית הראשונה

אלסנדרו וולטה (18 בפברואר 1745 - 5 במרץ 1827) היה פיזיקאי איטלקי. וולטה ידוע בעיקר כממציא הסוללה החשמלית. הוולט, יחידת המידה של המתח החשמלי, נקראת על שמו מאז 1881.

ביוגרפיה

וולטה נולד והתחנך בקומו שבאיטליה. כבר בשלב מוקדם בחייו החל להתעניין בתורת החשמל, כפי שעולה גם משיר בלטינית שכתב בהיותו תלמיד צעיר, שנושאו הוא תגלית חדשה זו (דאז). ב-1774 קיבל את תואר הפרופסורה שלו, והחל לעבוד בבית הספר המלכותי בקומו כפרופסור לפיזיקה. פרסומו המדעי הראשון היה המאמר "De vi attractiva ignis electrici phaenomenis inde pendentibus". ב-1775 תכנן ויצר את האלקטרופור, מכשיר שהפיק מטען חשמל סטטי. בין 1776 ל-1777 למד וחקר את המבנה הכימי של גזים, גילה את הגז מתאן, ותכנן וביצע מספר ניסויים מדעיים מתוחכמים, כגון הצתה של גזים על ידי ניצוץ חשמלי בתוך כלי קיבול סגור.

ב-1779 התמנה כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת פאביה, משרה שבה החזיק ב-25 השנים הבאות. ב-1782 פיתח את קבל הלוחות, שהיה שדרוג של האלקטרופור.

ב-1794 התחתן וולטה עם תרזה, בתו של הברון פרגריני, ובמשך השנים נולדו לזוג שלושה בנים.

ב-1794 זכה במדליית קופלי.

ב-1800, כתוצאה מאי הסכמה מקצועית עם הפיזיקאי לואיג'י גלווני, בקשר לתאוריית "החשמל החייתי" שלו, יצר את עמוד וולטה, המכשיר הראשון שהיה מסוגל לייצר זרם חשמלי קבוע שאינו מבוסס על פעילויות מגנטיות (למעשה - הסוללה החשמלית הראשונה). עמוד וולטה היה הוכחה מדעית לכך שמגע בין כימיקלים מסוימים ומתכות יוצר זרם חשמלי. במקרה הזה, מתקן שיוצר מגע בין דסקיות אבץ, דסקיות נחושת, ובין מי מלח, שגורמים ליצירת זרם חשמלי. וולטה דחה את מושג "החשמל החייתי" וקבע שמקור החשמל שגילה גלווני הוא במגע בין שתי המתכות השונות. ב-1801 פרסם את "שורת המתחים", שבה פרסם לראשונה את התאוריה שפיתח, על מגע המוליכים כמקור למתח החשמלי.

וולטה היה מקורב לשלטון הצרפתי באיטליה הצפונית. הוא מונה לסנאטור, ונפוליאון הפך אותו לברון ב-1810. ב-1815 מונה על ידי הקיסר האוסטרי פרנץ השני לפרופסור באוניברסיטת פדובה.

ב-1816 יצאו כתביו לאור לראשונה (מהדורה שנייה יצאה בשבעה כרכים בין השנים 1918 - 1929)

וולטה מת ב-1827, ונקבר בעיר קומו. מוזיאון "טאמפיו וולטיאנו" ליד אגם קומו, מוקדש לו ולעבודתו המדעית, ומציג את כל עבודותיו ומכשיריו המדעיים המקוריים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דייויד בודאניס, היקום החשמלי סיפורו האמיתי והמהמם של החשמל, כתר ספרים 2006. תרגום מאנגלית איריס רילוב.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלסנדרו וולטה בוויקישיתוף