רבי אלעזר לעוו
רבי אלעזר לעוו[1] (ה'תקי"ח, 1758 - כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במורביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה. מחבר ספרים פורה, נודע בספר השו"ת שלו, שמן רוקח.
ביוגרפיה
נולד בוודיסלב ללאה רייצא בת רבי שמואל כ"ץ מלאסק ולרב אריה לייב לעוו בנו של רבי פנחס זליג לעוו רבה של לאסק ומחבר ספר "עטרת פז". הוא נקרא על שם סבו הרב אלעזר מוכיח, שנקרא כך על שם סבו רבי אלעזר מזלוטשוב אביו של רבי יחיאל מיכל מנמירוב.
נשא בגיל צעיר מאד את יטלה יוטה בת הרב יואל שהיה חתנו של רבי יהודה אריה לייב קאליש אב"ד אמסטרדם ומחבר "גור אריה", ולאחר נישואיו נסע ללאסק לשימוש חכמים אצל סבו, הרב פנחס זליג שהיה הרב המקומי. בהיותו בן 17 בלבד נבחר לכהן כרבה של עיר הולדתו ודיסלב וכראש בית הדין המקומי. שלוש שנים לאחר מכן (ה'תקל"ח, 1778) נבחר לכהן כרבה של העיר פילץ הסמוכה לקרקוב וכיהן בתפקידו זה כעשרים שנה. בשנת 1792 נפטרה אשתו הראשונה ושנה לאחר פטירתה נישא בשנית לרבקה אסתר בתו של רבי אברהם יצחק כ"ץ (ר' אבא'לה רקובר) רבה של פינטשוב ומחבר "כתר כהונה".
בתקופת כהונתו בפילץ התרחשה חלוקת פולין, ואזור קרקוב שהיה מתחילה מסופח לוורשה עבר לשליטה אוסטרית. מסיבה זו, את ספרו הראשון "סמא דחיי" הדפיס בוורשה ואילו את יתר ספריו הדפיס בווינה בירת אוסטריה.
הרב מרדכי בנט מניקלשבורג המליץ עליו לכהונת רבה של טריטש במורביה לאחר שמינויו של החתם סופר לרב העיר נכשל בשל התנגדות אנשי עירו מטרסדורף לעזיבתו. כחלק מתנאי העסקתו ברבנות טריטש, החזיקה הקהילה המקומית ישיבה עבורו והוא התפנה לכתיבת ספריו. שנים מאוחר יותר נשא בנו של הרב בנט, רבי ישעיה בנט את בתו של הרב לעוו לאשה.
ב-1813, ה'תקע"ג, עבר לרגנשבורג שבבוהמיה והתמנה כרבן של שלוש הערים: רגנשבורג, פילזן וגלטוי (אנ'). מתחילה פעל החתם סופר למנות במקומו בטריטש את חותנו רבי עקיבא איגר, אז רבה של מרקיש-פרידלנד, אך לאחר שנבחר האחרון לכהן כרבה של פוזנן החלו ראשי הקהילה בטריטש ללחוץ על רבם לשעבר לחזור לכהונתו ואף הבטיחו להחזיק את ישיבתו כלכלית. הוא שב לטריטש בסוף 1815, חנוכה ה'תקע"ו.
ב-1819, ה'תקע"ט, כילתה שרפה גדולה חלקים גדולים מהעיר, ביתו נשרף ובו ספרייתו שהכילה 1,200 כותרים. הוא יצא לדרך נדודים ובשנת 1821 היה לרבה של מיקולוש בהונגריה. ב-1830 עזב את מיקולוש לטובת רבנות העיר סנטוב.
בחורף 1833, ה'תקצ"ג, התעוור ומני אז למד את כל לימודיו על פה מהזיכרון. הוא נפטר בכ"ז בשבט[2] ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837, ונקבר בסנטוב.
בנו היה רבי בנימין זאב לעוו מווערבוי, ונכדו הוא רבי ירמיה לעוו מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19 ומהבולטים ברבני קהילות הסטטוס קוו אנטה.
מספריו
- שו"ת שמן רוקח
- סמא דחיי - דרושים
- זר זהב על ספר המקח והממכר של רב האי גאון
- שמן רוקח - חידושי הלכה
- יבין שמועה - ביאורים על מאמרי חז"ל
- שערי דעה - על שולחן ערוך יורה דעה
קישורים חיצוניים
- זכרון אלעזר, מישקולץ תרצ"ז, באתר HebrewBooks
- פרטים עליו בתוך ספר בנין שאול, ירושלים תשס"ה, עמ' קטו ואילך, באתר HebrewBooks
- מספריו
- שו"ת שמן רוקח - א, נאווי דווהר תקמ"ח, באתר HebrewBooks
- סמא דחיי, ורשה תקנ"ו, באתר HebrewBooks
- תורת חסד, וינה תק"ס, באתר HebrewBooks
- שו"ת שמן רוקח - ב, פראג תקס"ב, באתר HebrewBooks
- שערי חכמה, פראג תקס"ז, באתר HebrewBooks
- שערי חכמה, מהדורה שנייה, סייני: יעקב וידר, תרס"ז, באתר HebrewBooks
- עיני העדה, פראג תק"ע, באתר HebrewBooks
- שמן רוקח - חידושי הלכות - א, פראג תקע"ב, באתר HebrewBooks
- מנחת ערב, קאששא תרע"א, באתר HebrewBooks
- זכרון אהרן - קונטרס החזקות, לבוב תקצ"ד. ד"צ בני ברק תשכ"ח, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ אין להחליפו עם נינו אלעזר בן ירמיה לעוו, רב בהונגריה בראשית המאה ה-20, מחבר הספר פקודת אלעזר.
- ^ יש אומרים כ"ו בשבט. חכמי פולין, גרינבוים, עמוד סב.