פוזנן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פוזן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פוזן (פירושונים).
פוזנן
Poznań
פוזנן
פוזנן
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פולין גדולפולין גדול פולין גדול
תאריך ייסוד המאה ה-8
שטח 261.85 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במטרופולין 1,400,000 (2010)
 ‑ צפיפות 2,100 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 52°24′N 16°55′E / 52.400°N 16.917°E / 52.400; 16.917
אזור זמן UTC +1
http://www.poznan.pl

פּוֹזְנַןפולנית: Poznań, להאזנה (מידעעזרה); בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה).

בעבר הייתה פוזנן נקודת מחלוקת קשה בין גרמניה לפולין – מחלוקת שהייתה אחת העילות שהועלו על ידי גרמניה להצדקת הפתיחה במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה

העיר נוסדה במאה ה-10 כמצודה של מיאצקו הראשון, דוכס פולין על נהר ווארטה. במחצית השנייה של המאה ה-10 נבנתה בעיר קתדרלת בזליקת פטרוס ופאולוס ה"קדושים" - הקתדרלה העתיקה ביותר בפולין. העיר הפכה לבירת פולין ב-1025 עם הכתרת בולסלאב האמיץ למלך פולין. במאה ה-13 התפתחה העיר והפכה למרכז תרבותי ומסחרי חשוב.

בשנת 1793, עם תחילת חלוקת פולין בידי רוסיה, פרוסיה ואוסטריה קיבלה פרוסיה את העיר לידיה. בעקבות מלחמות נפוליאון הפכה העיר לחלק מדוכסות ורשה, אולם לאחר תבוסת נפוליאון בונפרטה והגדרת גבולות אירופה בקונגרס וינה, הושבה העיר לפרוסיה והפכה לבירת הדוכסות הגדולה של פוזן, והחל משנת 1848 בירת פרובינציית פוזן של פרוסיה.

בוועידת השלום בפריז שהתקיימה ב-1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה הוחלט שפוזנן תועבר לידי פולין. בשנת 1939 גרמניה הכריזה מלחמה על פולין, וכבשה וסיפחה לעצמה את פוזנן. במסגרת הסיפוח, גירשה גרמניה את האוכלוסייה הפולנית מהעיר אל הגנרלגוברנמן והחרימה את רכושה. אחרי תבוסת גרמניה הנאצית בתום מלחמת העולם השנייה הושבה העיר לפולין והאוכלוסייה הגרמנית גורשה לגרמניה.

באוקטובר 2015 נחשף כי מבצר קולומב אשר בפוזנן היה למעשה מחנה ההשמדה הראשון של גרמניה הנאצית שבו נעשה שימוש ראשון בתאי גז לצורך חיסול המוני בשנת 1939. במבצר בוצע רצח שיטתי של חולי נפש, לוחמי התנגדות מקומיים, אקדמאים, אנשי רוח ואינטליגנציה וכל מי שהמשטר הנאצי ראה בו איום. מעל ל-5000 מטופלים פסיכיאטריים נרצחו במחנה זה בגז. ב-1942, כאשר הפכה שיטת החיסול של יהודים בתאי גזים למדיניות של הרייך השלישי, הפעילות במחנה בפוזנן הופסקה. שני תאי הגזים שהיו במחנה הוסבו לתאי כליאה, זאת מכיוון שההשמדה בגז הפכה ליעילה יותר במכונת ההשמדה הנאצית, במחנה אושוויץ ודומיו[1][2].

בשנת 1956 התקיימו בעיר הפגנות רבות נגד השלטון הקומוניסטי במדינה. ההפגנות הביאו להתמתנות המשטר אך לא לנפילתו וחלקן פוזרו בכוח רב. במהלך שנות ה-60 וה-70 אירחה העיר ירידים בינלאומיים רבים.

בעיר ממוקמות מספר חברות עם פעילות כלל פולנית. בעיר הוקמה ופועלת חברת Allegro המתמחה במסחר אלקטרוני ואחת מהגדולות בפולין בתחום זה.

יהדות פוזנן

יהודים התיישבו בפוזנן כבר במאה ה-13 וקיבלו שוויון זכויות מלא. בשנת 1600 היוו היהודים כמחצית מתושבי העיר. משוער שבגזרות ת"ח–ת"ט נטבחו מרבית יהודי פוזנן[3]. בסוף המאה ה-16 הוקם בית דפוס יהודי בעיר. בשנת 1736 בעיר נהרג רבי אריה לייב קלהורה בעקבות עלילת דם.

ב-1793, לאחר סיפוח פוזנן לפרוסיה, בוטלו כל הזכויות שהיו ליהודים, אך במאה ה-19 קיבלו יהודי העיר שוויון זכויות יחד עם שאר יהודי פרוסיה.

לתקופה מסוימת שימש הב"ח - רבי יואל סירקיש, כרבה של העיר. כמו כן כיהנו ברבנות, רבי אליעזר אשכנזי (ה'של"ח-ה'שמ"ג), המהר"ל מפראג (ה'שמ"ג-ה'שמ"ח בערך), רבי שמעון וולף אוירבך(-ה'שפ"ט), רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") (ה'שנ"ט-ה'שע"ב), רבי צבי הירש יאנוב (ה'תקל"ז-ה'תקמ"ו) רבי עקיבא איגר (ה'תקע"ה-ה'תקצ"ח) ובנו רבי שלמה איגר(-ה'ת"ר).

החמדת שלמה רבי שלמה זלמן ליפשיץ הרב הראשי הראשון של ורשה נולד בעיר.

גם משפחת רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, בעל התניא ושולחן ערוך הרב התגוררו בעיר.

בעקבות העברת המרחב לשליטת פולין ב-1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה, עזבו רוב יהודי העיר, בעלי התרבות הגרמנית, את האזור, והיגרו לליבה של גרמניה כולל לברלין הבירה.

בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, חיו בעיר כ-2,000 יהודים. רובם הושמדו בשואה.

בית הכנסת החדש של פוזנן

בית הכנסת בפוזנן

בית הכנסת החדש של פוזנן נחנך בספטמבר 1907 ותוכנן להכיל 1200 מתפללות ומתפללים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, כל הסממנים היהודיים של בית הכנסת הוחרבו והמבנה הוסב לבריכת שחיה ומרכז שיקום לחיילים.

בסיום מלחמת העולם השנייה, ובהיעדר קהילה יהודית מקומית - הפך המבנה לבריכת שחיה עירונית. בשנת 2002 הוחזר בית הכנסת לקהילה היהודית של פולין, אבל הניסיון להפוך את המקום לגלריה לא צלחו. כיום המבנה נטוש, הוא מועמד להריסה או להסבתו למוזיאון ובית מלון.

אקלים

נתוני אקלים עבור פוזנן ( שדה תעופה בפוזנן ), גובה: 83 מ', ממוצע 1981–2010
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא ° C גבוה (° F) 13.5

(56.3)

17.6

(63.7)

21.5

(70.7)

29.3

(84.7)

31.6

(88.9)

36.8

(98.2)

38.7

(101.7)

37.0

(98.6)

30.4

(86.7)

25.6

(78.1)

17.1

(62.8)

13.9

(57.0)

38.7

(101.7)

מעלות צלזיוס ממוצעת (° F) 2.3

(36.1)

2.9

(37.2)

8.3

(46.9)

13.6

(56.5)

19.4

(66.9)

22.1

(71.8)

24.6

(76.3)

24.5

(76.1)

19.3

(66.7)

13.9

(57.0)

6.7

(44.1)

3.2

(37.8)

13.4

(56.1)

ממוצע °C יומי (° F) -1.2

(29.8)

−0.7

(30.7)

4.0

(39.2)

9.8

(49.6)

14.9

(58.8)

18.2

(64.8)

20.1

(68.2)

19.8

(67.6)

15.3

(59.5)

9.9

(49.8)

4.4

(39.9)

0.2

(32.4)

9.6

(49.3)

מעלות צלזיוס ממוצעת (° F) −4.6

(23.7)

−4.3

(24.3)

−0.3

(31.5)

6.0

(42.8)

10.3

(50.5)

14.3

(57.7)

15.5

(59.9)

15.1

(59.2)

11.3

(52.3)

5.9

(42.6)

2.1

(35.8)

−2.8

(27.0)

5.7

(42.3)

שיא ° C נמוך (° F) −28.5

(−19.3)

−24.0

(−11.2)

−16.1

(3.0)

−8.6

(16.5)

-1.5

(29.3)

1.5

(34.7)

4.7

(40.5)

3.9

(39.0)

-3.8

(25.2)

−8.3

(17.1)

−13.6

(7.5)

−19.2

(−2.6)

−28.5

(−19.3)

ממוצע משקעים מ"מ (אינץ') 33

(1.3)

27

(1.1)

38

(1.5)

31

(1.2)

50

(2.0)

57

(2.2)

76

(3.0)

61

(2.4)

42

(1.7)

34

(1.3)

35

(1.4)

40

(1.6)

524

(20.6)

ימי משקעים ממוצעים 14 12 11 9 11 12 13 13 9 12 14 12 142
נתוני אקלים עבור פוזנן (לחות יחסית ממוצעת (%) 81 82 75 68 63 68 70 72 74 77 80 82 74
שעות שמש חודשיות ממוצעותSunshine duration 56 67 118 179 230 237 236 229 171 122 55 40 1,740

מקור: הלשכה הסטטיסטית המרכזית של פולין(הקישור אינו פעיל)

תרבות

בעיר פוזנן יש מוזאונים מהמאה ה-13 וה-16. בעיר בתי-ספר רבים לדרמה, מוזיקה, מסחר, תרבות-הגוף ואומנות.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ed Wight, The dark history of Hitler's FIRST death camp, Mail Online, ‏2015-10-12
  2. ^ ynet, נחשף: המקום ה-1 שבו רצחו הנאצים בגזים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2015
  3. ^ לסקירת אומדנים שונים של מספר היהודים שנהרגו בגזירות ת"ח-ת"ת, ראו בספרה של רחל אליאור, ישראל-בעל-שם-טוב ובני דורו, כרמל, 2014, עמ' 95–105; מידע נוסף ניתן למצוא בערך גזרות ת"ח–ת"ט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0