אל-קסר אל-כביר
 | |
| העיר בשנת 1900 | |
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| מחוז | מחוז לארצ'ה |
| חבל ארץ | טנג'ר-טטואן |
| תאריך ייסוד | אלף ראשון לפנה"ס |
| גובה | 17 מטרים |
| קואורדינטות | 34°59′56″N 5°54′10″W / 34.998889°N 5.902778°W |
| אזור זמן | UTC |
|
(למפת מרוקו רגילה)   אל-קסר אל-כביר | |
אל-קסר אל-כביר (בערבית: القصر الكبير) היא עיר בצפון מערב מרוקו, כ 160 ק"מ מהעיר רבט, 32 ק"מ מהעיר לראצ'ה 110 ק"מ מהעיר טנג'יר. אוכלוסיית אל-קסר אל-כביר מונה 132,380 תושבים (נכון ל-2010).
שם העיר ידוע גם כ-Alcazarquivir בספרדית וכ-Alcácer-Quibir בפורטוגזית. משמעות שם העיר היא "הטירה הגדולה". העיר שוכנת בקרבת נהר לוכוס באחד האזורים החקלאיים הפוריים ביותר במרוקו. אזור זה מספק כמעט 20% מתצרוכת הסוכר במרוקו. ערים ועיירות קרובות כוללים את לראצ'ה ושפשאוון.
לאחרונה, העיר התרחבה מאוד בכמה כיוונים עם כניסתה לניהול העיר של נציגי המפלגה החדשה "אל-עדאלה וטאטנמיא". אלא פועלים לשיפור התשתיות של העיר הישנה.
היסטוריה
המתיישבים הראשונים הגיעו מקרתגו שבצפון אפריקה, לאחר המלחמות הפוניות, העיר נשלטה על ידי הרומאים וניתן לה השם אופידום נובום (Oppidum Novum).
ב- 1578, סבשטיאו, מלך פורטוגל ספג מפלה ניצחת בקרב אל-קסר אל-כביר מול המלך עבד אל-מלכ, מלך מרוקו. מפלה זו שמה קץ לשאיפת פורטוגל לפלוש ולנצר את המגרב. שני המלכים נהרגו בקרב זה. מותו של סבשטיאו, מלך פורטוגל, החל את המאורעות אשר הובילו לאיחוד הזמני של הכתר של פורטוגל וספרד תחת פליפה השני, מלך ספרד. ניצחונו של מלך מרוקו, עבד אל-מלכ העניק למרוקו עצמה משמעותית ויוקרה בינלאומית.
העיר גדלה באופן משמעותי עם הצבת חיל משמר ספרדי ב 1911 כחלק מהסכם בין ספרד ומרוקו להקמת מרוקו הספרדית כמדינת חסות של ספרד. לאחר קבלת העצמאות של מרוקו והקמת סכר עוד אל מקהזין על ידי המלך חסן השני כדי לשלוט במשטר הזרמים של נהר לוכוס, העיר הפכה למרכז הפצה ראשי של האזור החקלאי.
הייתה קהילה יהודית במקום במשך שנים רבות. עדיין קיים בית הקברות היהודי וקבר הצדיק רבי יהודה זאבאלי, אליו עלו ועדיין עולים לרגל[1]. דוד בן גיגי היה רב הקהילה במחצית הראשונה של המאה ה-20.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אל-קסר אל-כביר
- אל-קסר אל-כביר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
