אלרה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אלרה, הזוהר הנראה בתחתית התמונה הוא אורו של צדק | |
גילוי | |
---|---|
מגלה | צ'ארלס דילון פרין |
תאריך גילוי | 2 בינואר 1905 |
מאפיינים מסלוליים | |
חצי ציר גדול | 11,740,000 ק"מ |
אקסצנטריות | 0.22 |
זמן הקפה | 259.64 ימים |
מהירות הקפה | 3.27 ק"מ/שנייה |
נטיית מסלול | 30.66° |
ירח של | צדק |
מאפיינים פיזיים | |
קוטר ממוצע | 86 ק"מ |
שטח הפנים | 23,200 קמ"ר |
מסה | 8.7×1017 ק"ג |
נפח | 333,000 קמ"ק |
צפיפות ממוצעת | 2.6 גרם/סמ"ק |
כוח משיכה | 0.031 מ/ש2 |
זמן סיבוב עצמי | 0.5 ימים |
אלבדו | 0.04 (משוער) |
מהירות מילוט | 0.052 ק"מ/שנייה |
בהירות | 16.3 |
טמפרטורה | 124~ K |
אלרה (באנגלית: Elara, ביוונית: Ελάρα) הוא אחד הירחים של צדק. אלרה הוא חלק מקבוצת הימליה של ירחי צדק; שבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת במרחק של 11 עד 13 מיליון קילומטר ובנטייה של 27.5°.
הוא התגלה על ידי צ'ארלס דילון פרין במצפה הכוכבים ליק ב-1905[1] ונקרא על שמה של אלרה מהמיתולוגיה היוונית, אימו של טיטיוס שנולד מזאוס. שם זה ניתן לו רק ב-1975, עד אז נקרא בפשטות "Jupiter VII" - הירח השביעי של צדק. בין 1955 עד שניתן לו שמו הרשמי, נקרא לעיתים "הרה" (Hera).
בפברואר ומרץ 2007 חלפה הגשושית ניו הוריזונס במרחק של 8 מיליון ק"מ מאלרה, בדרכה לכוכב הלכת הננסי פלוטו וצילמה מספר צילומים.
קישורים חיצוניים
- נתונים על אלרה, באתר נאס"א
הערות שוליים