אל-וצאף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבדאללה בן פצ'לאללה שרף א-דין א-שיראזי (קרי: פדלאללה; בערבית: عبد الله بن فضل الله شرف الدين الشيرازي) היה היסטוריון פרסי בן המאה ה-14 שפעל בחצר השושלת האילח'אנית קודם לשנת 1299 ועד למותו בשנת 1323. הוא מכונה "אל-וצאף", מילה שמשמעותה "מחבר שירת הלל", בשל עבודותיו החשובות המתארות את קורות התקופה. בנוסף שימש וצאף כגובה מסים במחוז פארס תחת מחמוד ע'אזאן ותחת אלג'ייטו (Öljaitü).

יצירתו של וצאף

ספרו החשוב ביותר "תג'זיאת אל-אמצאר ותזג'יאת אל-אעצאר" ("הקצאת הערים ומדידת העידנים") ממשיך את עבודתו של ג'ווייני המתארת את קורות האימפריה המונגולית עד לנפילת בגדאד בשנת 1258[1].

סגנונו של וצאף

וצאף ידוע בשל הכתיבה הפרסית המסוגננת שלו. סגנון זה ידוע כ"פרסית פירחונית" והוא קשה מאד לקריאה. האילח'אן אלג'ייטו, שידע לקרוא פרסית, לא הצליח להבין את הכרוניקה שחיבר וצאף. סגנון הכתיבה של וצאף איפשר לו למתוח ביקורת על השליטים המונגולים בתוך המלל המסוגנן, אך לא קריא, של כתיבתו.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ A.K.S. Lambton, "Mongol Fiscal Administration in Persia" Studia Islamica, no. 64 (1987): p. 80.