אל-סלאם בוקאצ'ו 98
 | |
| אל-סלאם בוקאצ'ו בנמל גנואה 2001. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | מעבורת נוסעים ואוניית גל-נוע |
| חברת ספנות |
Pacific Sunlight Marine Incorporated of Panama הופעלה על ידי El Salam Maritime Transport |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | Italcantieri S.p.A. of Monfalcone, איטליה |
| תחילת הבנייה | 22 באוגוסט 1968 |
| הושקה | 8 ביוני 1969 |
| תקופת הפעילות | 30 ביוני 1970 (שופצה 1991) – הווה |
| אחריתה | התהפכה וטבעה בים סוף ב-3 בפברואר 2006 |
| מיקום | 27°01′59″N 34°52′59″E / 27.033°N 34.883°E |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 11,799 טון |
| תפוסה | 5,555 טון, הובלה של 320 מכוניות |
| מעמס | 2,200 טון |
| אורך | 130.99 מטר |
| רוחב | 23.60 מטר |
| שוקע | 5.90 מטר |
| מהירות | 19 קשר, 35.18 קמ"ש |
| גודל הצוות | 105 קצינים ומלחים |
| מספר נוסעים | 1,310 |
| הנעה | 2 מנועי דיזל בעלי 9 צילינדרים מתוצרת GMT-Fiat, בעלי הספק של 16,560 כח סוס (22,207 קילוואט) |
אל סלאם בוקאצ'ו 98 (בערבית عبارة السلام 98 - 'סלאם', פירושו שלום, ו'בוקאצ'ו' משום שהספינה נבנתה באיטליה ונקראה על שם ג'ובאני בוקאצ'ו) הייתה מעבורת נוסעים ואוניית גל-נוע מצרית שטבעה ב-3 בפברואר 2006 בים האדום בזמן הפלגה מנמל דובא שבערב הסעודית אל נמל ספאגה שבדרום מזרח מצרים.
בזמן הטביעה היו על המעבורת 1,312 נוסעים, ו-96 אנשי צוות. רק 388 ניצלו ו-1,020 טבעו או נעדרים.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים באזור ים סוף בזמן הטביעה ולאחריה, מלאכת החילוץ וההצלה הייתה קשה הרבה יותר, בין השאר בגלל קושי בטיסות של מסוקים ומטוסים שהשתתפו באיתור הניצולים. משום כך, רבים ששרדו את הטביעה עצמה נשארו שעות במים ורבים מתו למרות שניתן היה להצילם.
הטביעה
על פי עדויותיהם של מספר ניצולים, לאחר זמן מה של הפלגה רגילה, עשן החל לעלות מחדר המנועים של המעבורת, ולאחר מכן החלה לבעור אש. מאוחר יותר, על פי עדויותיהם, האש התפשטה גם אל הסיפון שבו היו מאוכסנים כלי הרכב. דיווחים אחרים אמרו שבעיות בספינה החלו להתעורר מיד לאחר היציאה מהנמל, אך הצוות לא עשה מאומה, ולאחר שהאש התפשטה והצוות נלחם בה במשך כעשר דקות ללא כל הצלחה, החלה הספינה להתהפך.
מאוחר יותר, דווח ב-BBC שאחד הקצינים הבכירים באוניה ששרד את הטביעה, אמר כי האש עצמה לא גרמה לטביעת הספינה, אלא פעולות כיבוי האש המסיביות והמים שנשפכו באוניה.
קשר רדיו רציף ורגיל פעל בין הנמל לספינה במאה הקילומטרים הראשונים מתחילת ההפלגה - מהנמל בערב הסעודית, אך לאחר מכן אבד הקשר איתה, בשעה עשר בערב בזמן המקומי (20:00 בשעון גריניץ').
ישנן מספר גרסאות באשר למספר האנשים שהיו במעבורת בעת הטביעה. לפי גרסת מנהל החברה שהפעילה את הספינה - בזמן הטביעה, שהו במעבורת 1,312 נוסעים ו-96 אנשי צוות. לעומת זאת, קודם לכן אמר דבר שגרירות מצרים בלונדון שבמעבורת שהו 1,310 נוסעים ו-105 אנשי צוות[1]. רוב העובדים במעבורת היו מצרים שעבדו בחברה בערב הסעודית, והנוסעים כללו תיירים וכן עולי רגל שחזרו מהחג', העלייה לרגל למכה. על המעבורת היו גם 220 כלי רכב.
אות בקשת עזרה, SOS, לא שודר מהספינה, ומזג האוויר הפריע לניסיונות החיפוש וההצלה. 388 אנשים שרדו את הטביעה, חולצו וניצלו[2], מעל ל-1,000 אחרים טבעו או נעדרים.
הגורמים
לפי רוב הממצאים, הסיבה הבסיסית לטביעה הייתה שרפה. למרות זאת, אולם, לא השרפה עצמה ורק היא גרמה לטביעה, אלא גם התנאים במקום ואופי הספינה. ישנן מספר דעות באשר לסיבות הטביעה, המבוססים על מזג האוויר בעת הטביעה, הזמן שבו נגמרו השידורים מהספינה, וכן השערות שונות:
- תכנון לקוי: המעבורת היא ספינה יחסית הנבנה בטכניקה פרימיטיבית, ולכן ולו דליפת מים קטנה יכולה לגרום להתהפכות הספינה מבלי אפשרות להחזירה למצבה הרגיל.
- אש: שרפה כתוצאה מדלק או חומרים בעירים אחרים שהיו על גבי הספינה יכלו לגרום לטביעתה.
- מזג האוויר: ים סוף ידוע ברוחות החזקות השוררות בו וכן בתנאי השיט שלא תמיד נוחים. יכול להיות, שהרוחות ומזג האוויר הסוער תרמו לטביעה. בכל מקרה, מזג האוויר הקשה מאוד על חילוץ ניצולי המעבורת.
- שינויים ב-1980: בשנת 1980 בוצעו באונייה מספר שינויים דרסטיים, בין השאר הרחבת סיפון הנוסעים והמקום שבו היו מאוכסנים כלי רכב, דבר שיכל להקטין את יציבות האוניה.
הצלה, חיפוש וחילוץ
ב-3 בפברואר 2006, ב-23:58 שעון גריניץ', התקבל במרכז הצלה בסקוטלנד אות מצוקה אוטומטי מהספינה. סקוטלנד עדכנה את הרשויות במצרים על האות.
בחיפוש הניצולים השתתפו סירות, מטוסים ומסוקים רבים, וכן ארבע פריגטות המשרתות בחיל הים המצרי. בריטניה שלחה אונית מלחמה לעזרה בחיפוש.
מדינת ישראל הציעה למצרים הצעות עזרה בחילוץ וניסיונות למציאת הניצולים על ידי חיל הים הישראלי, אך מצרים סירבה להצעה. בשל כך, נמתחה על מצרים ביקורת רבה, כמו כן מצרים רבים טענו על אדישות וחוסר אכפתיות מצד כוחות החילוץ המצרים, שלא עשו מספיק בניסיונות העזרה לאנשים.
רבים גם דיווחו שראו את אנשי הצוות והקפיטן בורחים מהספינה בעזרת סירות הצלה. נטען שהם ידעו על תקלה בספינה מראשית ההפלגה, אך החליטו לא לחזור אל הנמל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הארץ, ניצולי המעבורת המצרית: הקפטן הפקיר אותנו, באתר וואלה!, 4 בפברואר 2006
- אותרו 300 ניצולים מהמעבורת שטבעה בים סוף, באתר וואלה!, 4 בפברואר 2006
- אי-פי, מעבורת מצרית טבעה - מאות נהרגו, באתר nrg, 3 בפברואר 2006
הערות שוליים
- ^ הארץ, שגרירות מצרים בלונדון: במעבורת היו 1,415 אנשים, באתר וואלה!, 3 בפברואר 2006
- ^ * אותרו 300 ניצולים מהמעבורת שטבעה בים סוף, באתר וואלה!, 4 בפברואר 2006
