אמברגו הנפט (1967)
אמברגו נפט ננקט ב-6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, עם החלטה ערבית משותפת להרתיע מדינות כלשהן לתמוך צבאית במדינת ישראל במהלך המלחמה בין ישראל למדינות ערב. בסופו של דבר כמה מדינות במזרח התיכון הגבילו את משלוחי הנפט שלהן למדינות המערב, חלקן נקטו בצעדים אלו רק כלפי ארצות הברית והממלכה המאוחדת ואילו אחרות החליטו להטיל איסור מוחלט על ייצוא נפט לכל מדינה שתסייע צבאית לישראל. האמברגו לא צמצמם באופן משמעותי את כמות הנפט הזמינה בארצות הברית, מאחר שלאמריקאים הייתה באותה תקופה רזרבות נפט גדולות שיכלו למלא את מקומו של הנפט הערבי.
האמברגו הסתיים למעשה רק 3 חודשים לאחר המלחמה, ב-1 בספטמבר, במהלך כינוסה של ועידת ח'רטום.
ועידת שרי הנפט
במהלך ועידת שרי הנפט שנערכה בין התאריכים 9–18 ביוני בבגדאד שבעיראק הוציאו כמה מדינות ערביות הודעה לעיתונות[1], בהודעה פורסם כי בוועידה התקבלו שתי החלטות פה אחד, הראשונה היא לאפשר לנפט הערבי להגיע במישרין או בעקיפין למדינות תוקפניות או מדינות שלוקחות חלק בתקיפה על ריבונתה של מדינה עבית כלשהי וגם לא בימיה הטריטוריאליים, במיוחד במפרץ עקבה. השנייה היא שמערובתה של כל מדינה במישירין או בעקיפין בתקיפה כנגד מדינות תהפוך את הנכסים וה"נתינים" שבשטחי מדינות ערב לכפופים לדיני מלחמה.
המשתתפים היו מצרים, סוריה, כווית, לוב, ערב הסעודית, אלג'יריה, בחריין, איחוד האמירויות הערביות וקטר. העיראקים שלחו את עותקי ההחלטה לשגרירויות איראן ואינדונזיה ואף ביקשה את תמיכתה של ונצואלה.
האמברגו
ההחלטות שנקבעו במהלך הועידה היו חשובות עוד בתחילה המלחמה מכיוון שמצרים טענה כי ארצות הברית שלחה מטוסים אמריקאים ב-6 ביוני לאזור, אם כי עיראק הייתה המדינה הראשונה שהגבילה את משלוחי הנפט שלי ובכך והגבילה את ארצות הברית ובריטניה ועשה זאת כבר ב-6 ביוני. בסופו של יום, עיראק, כווית, אלג'יריה ובחריין הגבילו את ארצות הברית ובריטניה בלבד, סוריה עצרה את כל ייצוא הנפט שלה.
ארצות הברית החליטה לכנס לישיבת חירום את הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ותמכה בהקמה מועצה בינלאומית שתייעץ בנושאים של ענף הנפט, מועצה שכזו עלולה לייתר את אמברגו הנפט מכיוון שלא הייתה החלטה בוועידה לגבי החרמת מדינות ספיצפיות, וחשוב מכך נפט שהיה נשלח למדינה אירופאית מסוימת היה מועבר בקלות לאחת מהמדינות עליהן הוטל האמברגו.
החלטת ועידת ח'רטום
ההחלטות שהתקבלו במהלך ועידת ח'רטום התקבלו ב-1 בספטמבר, ההחלטה המרכזית איפשרה למדינות המפיקות נפט ברמה "בינונית" (כווית, ערב הסעודית ולוב) לחדש את יצוא הנפט ולהשיב את מקור ההכנסה הקריטי למדינות אלו. בתמורה, מדינות אלה הסכימו להעניק סיוע שנתי ל"קורבנות התוקפנות הציונית", כלומר מצרים וירדן (266 מיליון דולר ו -112 מיליון דולר בהתאמה).
ב-9 בינואר 1968, בעקבות תוצאות מלחמת ששת הימים וחרם הנפט שהוכרז במהלכה, התכנסו בביירות נציגי שלוש מבין מדינות ערב השמרניות, גם הפעם אלו היו ערב הסעודית, כווית ולוב. מדינות אלו החליטו לייסד את אועפ"ק, כדי לנצל את כוח הנפט בסכסוך הישראלי-ערבי.
אמברגו הנפט ב -1967 היה הסיבה העיקרית להקמת אועפ"ק, אשר ישמש בשנים שלאחר מכן כפורום בו ידונו מדינות ערביות על שימוש פוליטי בנפט, לאמברגו הבא של הארגון הייתה השפעה חזקה בהרבה, שהגיעה עד לפרוץ משבר האנרגיה העולמי שפרץ ב-1973, בימי מלחמת יום הכיפורים.
הערות שוליים
- ^ U.S. Department of State, Foreign Relations of the United States, 1964–1968, Vol. XXXIV: Energy Diplomacy and Global Issues (Washington: GPO, 1986), Document 232.
