אמדו במבה
השייח' אמדו במבה (אנגלית: Cheikh Amadou Bamba, ערבית: أحمد بن محمد بن حبيب الله אחמד אבן מוחמד אבן חביב אללה) היה מנהיג דתי סופי (Sufi) בסנגל וחי בין השנים 1850–1927 תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי. הוא נולד בכפר בשם מבקה (Mbacké) הממוקם מזרחית לעיר דקר, בירתה של סנגל. השייח' אמדו במבה היה מנהיג דתי, משורר ומייסד המסדר המורידי במדינה, אשר ניהל מאבק לא-אלים נגד השלטון הקולוניאלי הצרפתי (The Muridiyya).[1]
ייסוד המורידיה
השייח' אמדו במבה ייסד את המסדר המורידי בשנת 1883 בעיר טובה (Touba), כ-200 ק"מ דרומית לעיר דקר. המסדר המורידי הוא מסדר בזרם הסופי באסלאם הנפוץ בעיקר בסנגל ובגמביה. בראשית שנות השמונים של המאה ה-19 התיישבו במבה ומאמיניו בכפר שהפך בתוך כעשור לעיר. במבה נולד בשנת 1850 למשפחה מיוחסת בעלת מסורת ארוכת שנים של לימודים אסלאמיים. מגיל צעיר הוא בלט כמנהיג דתי כריזמטי ובטרם מלאו לו עשרים שנה ייסד את מסדר המורידיה. כיום המסדר הוא החזק ביותר מבחינה כלכלית ופוליטית בסנגל.[2]
משנתו של השייח' אמדו במבה כללה דגש על שני ערכים עיקריים - פציפיזם וערך העבודה. במבה הוביל את המאבק בקולוניאליזם בארצו כמאבק לא-אלים. המאבק הפנימי-רוחני עומד בבסיס אמונתם של המאמינים הסופיים ובא לידי ביטוי במישור הפוליטי בכך שבתקופת השפעתו של במבה התנגדות אלימה בסנגל הייתה כמעט בלתי אפשרית. במבה כינה את המאבק הרוחני שניהל בקולוניאליזם הצרפתי והשפעותיו התרבותיות "הג'יהאד הגדול". כלומר, מאבק זה כלל לימוד ויראת אלוקים, ושלל את ההתנגדות האלימה באמצעות כלי נשק. על פי השקפתו של במבה, העבודה הפיזית שווה בערכה הרוחני לתפילה. מקורו של הערך המיוחס לעבודה אינו העושר או התועלת שמגיעה מפירות העבודה. העבודה עצמה היא זו שמאפשרת למאמינים המורידים להביע את הרעיון הסופי הנשגב של האהבה, המסירות והכניעה לאל.[3]
גלות ושיבה
ראשית גיבוש קהל מאמיניו התרחש על רקע הכיבוש הקולוניאלי הצרפתי בסנגל. בעקבות התנגדותו לשלטון הזר, במבה הוגלה מסנגל פעמיים לתקופות ממושכות. הגלות הראשונה הייתה בין השנים 1895–1902 לגבון, והגלות השנייה התרחשה בין השנים 1903–1907 ובה הוגלה למאוריטניה. הגלייתו של המנהיג הנערץ תרמה לביסוס כוחו והעניקה לאמונה בו מעין נופך מיסטי. סיפורי אגדות שונים מתקופות אלו הוסיפו למעמדו ותרמו לכך שלאחר הגלות הראשונה הוא חזר לטובה כקדוש.[2]
לאחר שובו מן הגלות התמקד במבה במימד התאולוגי של הסופיות. מאמיניו הרבים הפיצו את המסר של המסדר בקרב קהלים רחבים ובנו את התשתית הארגונית והכלכלית של המסדר. הייחוד של הזרם הסופי באסלאם הוא בכך שהוא מאפשר שילוב אלמנטים אפריקאיים במסגרת האמונה המוסלמית. היכולת להכיל אמונות ומנהגים מקומיים שהאורתודוקסיה המוסלמית שללה, משום שראתה בהם שריד למנהגים טרום אסלאמיים, היא אחת הסיבות המרכזיות להתפשטותה של האמונה הסופית באפריקה.[4]
מורשתו של במבה
השייח' אמדו במבה נפטר בשנת 1927 ונקבר בעיר טובה. מדי שנה מתקיימת עלייה לרגל לטובה שבה מציינים המאמינים את מועד הגלייתו הראשונה של במבה מסנגל. העלייה לרגל מכונה "מאגאל" (Maggal) ובמהלכה מאות אלפי עולי רגל פוקדים את העיר וקוראים מכתביו של במבה. בנוסף לכך, עולי הרגל עורכים טקסי ד'יכר שמהווים חלק ניכר מהפולחן הדתי הסופי. טקס הד'יכר כולל לרוב מוזיקה ומחול מעגלי שנועד להביא את המשתתפים לחוויה דתית נעלה.[1]
מורשתו של במבה באה לידי ביטוי בחשיבות שהוא העניק לערך העבודה ולמסרים של אי-אלימות ודו-קיום בין-דתי ופנים-אסלאמי. הצרפתים ראו בתחילה במסריו איום, אך הוא עצמו לא הטיף מעולם להתנגדות אלימה לכיבוש הקולוניאלי. תלמידיו, המורידים של ימינו, דוגלים גם הם בדו-קיום ובאי-אלימות. ניתן לטעון[דרוש מקור] כי זהו אחד הגורמים שהשפיעו לטובה על יציבותה הפוליטית היחסית של המדינה, אשר לא סבלה מהפיכות צבאיות או ממלחמות אזרחים כמו מרבית מדינות היבשת מאז עצמאותה של סנגל בשנת 1960. כמו כן מורשתו של במבה בתרבות באה לידי ביטוי במגוון תחומים. לדוגמה, השיר "Cheik Amadou Bamba" שנכתב על ידי זמר הרגאיי המפורסם אלפא בלונדי מחוף השנהב בשנת 1996 ועוסק בדמותו ובעירו טובה.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1. Ngom, Fallou. 2009. "Ahmadou Bamba's Pedagogy and the Development of 'Ajamī Literature". African Studies Review. 52 (1): 103.
- ^ 2.0 2.1 Sheikh Ahmadou Bamba - The Founder of the Muridiyya. 2008. (Reviewed in 22.3.2018).
- ^ Babou, Cheikh Anta. 2007. Fighting the Greater Jihad: Amadu Bamba and the Founding of the Muridiyya of Senegal, 1853–1913. Ohio University Press. P. 92.
- ^ 4.0 4.1 בק, אירית. "מסדר העבודה". https://www.masa.co.il/article. (נסקר בתאריך 23.3.2018).
