אמור לבן
 אמור לבן
| |
|---|---|
אמור לבן
| |
| מיון מדעי | |
| סוג: | אמור |
| מין: | אמור לבן |
| שם מדעי | |
 Ctenopharyngodon idella
| |
אַמוּר לבן (נקרא גם: קרפיון עֵשֶׂב; שם מדעי: Ctenopharyngodon idella) הוא מין דג צמחוני יחיד בסוגו החי במים מתוקים ונחשב מתאים ביותר לוויסות צמחייה ימית. זהו זן קרפיון הגדל באופן טבעי בסיביר ובצפון סין. מקור שמו הוא בנהר אמור, שנחשב למקום שבו הופיע המין לראשונה.
מאפיינים
מבנה גופו מוארך ומלא ומזכיר בצורתו טורפדו. קצה פיו מעט אלכסוני, שפתיו נוקשות ואינן בשרניות, והוא חסר בינים. על צדו 40–42 קשקשים.
אמור בוגר ניזון אך ורק מצמחייה ימית, וקצב התפתחותו מהיר מאוד - דג באורך 20 ס"מ שהושרץ באביב, יגיע לגודל של 45 ס"מ עד הסתיו. דג בוגר יכול להגיע לאורך של עד 2 מטרים ולמשקל של 45 ק"ג.
המין הובא במכוון לארצות הברית ב-1963 לוויסות הצמחייה הימית. כמו כן הובא גם לניו זילנד, כשהפצתו נעשית בזהירות רבה כדי למנוע ממנו להפוך למפגע בעצמו. למניעת בעיה זו, נעשה לרוב שימוש בדגים עקרים, טריפלואידים (בעלי מספר כרומוזומים הגדול פי 3 מהמספר הבסיסי), שנוצרים לאחר חשיפת הביצים לחום או לחשמל.
בטבע, מתרבה האמור הלבן רק בנהרות בעלי זרימה מהירה.
הדג בשימוש בני אדם
כדג מאכל
בשנות השמונים הוכנס האמור לגידול בבריכות הדגים בישראל. אין הוא שמן כמו הקרפיון הרגיל. הוא נחשב תחליף אידיאלי למי שמבקשים דגים רזים בעלי מעט שומן. משקלו של אמור ממוצע מגידול בריכות הוא כ-4 ק"ג.
שימוש במאגרי מים
מכיוון שהאמור ניזון מצמחי מים ומאצות חוטיות גדולות, משתמשים בו בישראל לפיקוח על איכות המים במאגרי השקיה. דגי אמור מאוכלסים במאגרי השקיה כדי להתגבר על התפתחות אצות איטיות וצמחי מים בשולי המאגר ועל הקרקעית.
הדג אינו מתרבה באופן טבעי בגופי מים בישראל[1], וכך אין כל סכנה לחדירתו לגופי מים בלתי רצויים, או להתפתחות אוכלוסיות צפופות של דגים, או דגיגים מעבר לרצוי, דבר שהעלול לגרום נזקים לגוף המים, או למערכות ההשקיה.
קישורים חיצוניים
- אמור לבן, באתר ITIS (באנגלית)
- אמור לבן, באתר NCBI (באנגלית)
- אמור לבן, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אמור לבן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אמור לבן, באתר FishBase (באנגלית)
- אמור לבן, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אורית סקוטלסקי, זאב לבינגר, שיפור התפקוד האקולוגי של בריכות דגים: עקרונות לתכנון וממשק אקולוגי, רשות הטבע והגנים, 2014, עמ' 51-50
