אמיליה פרידמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיליה פרידמן
Фридман Эмилия Моисеевна
לידה 22 בינואר 1959 (גיל: 65)
קויבישב, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
עיסוק חוקרת בתחום תורת הבקרה
מקום לימודים
  • אוניברסיטת המדינה בקויבישב
  • אוניברסיטת המדינה בוורונז'
מנחה לדוקטורט ודים סטריגין
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה עמיתת IEEE
תרומות עיקריות
חקר מערכות מושהות בזמן ובקרת נתונים דגומים

אמיליה פרידמןרוסית: Фридман Эмилия Моисеевна, נולדה ב-22 בינואר 1959) היא חוקרת ישראלית בתחום תורת הבקרה, פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב. מומחית להשהייה בזמן ומערכות פרמטרים מבוזרות. עמיתת IEEE עבור "תרומות לחקר מערכות מושהות בזמן ובקרת נתונים דגומים".[1]

ביוגרפיה

אמיליה פרידמן נולדה בקויבישב, ברית המועצות. בין השנים 19761981 היא למדה לתואר ראשון ושני במתמטיקה (בהצטיינות) באוניברסיטת קויבישב (סמרה). את עבודת הדוקטורט במתמטיקה, שבוצעה בהנחיית פרופ' ודים סטריגין הגישה בשנת 1986 באוניברסיטת וורונז'. העבודה נשאה את הכותרת "יריעות אינטגרליות של מערכות מושהות בזמן המופרעות בצורה סינגולרית, ויישומן".[2][3]

בשנים 19811982 פרידמן שימשה חוקרת במכון הפוליטכני קויבישב, ובשנת 1985 הצטרפה למחלקה למתמטיקה בממכון קויבישב למהנדסי מסילות ברזל, בדרגת פרופסור משנה. ב-1989 קודמה לדרגת פרופסור חבר.

בשנת 1992 עברה פרידמן עם משפחתה לישראל, והצטרפה למחלקה להנדסת חשמל ומערכות באוניברסיטת תל אביב. בראשית פעילותה באוניברסיטה נתמכה על ידי תוכנית קמ"ע של משרד הקליטה. היא החלה כחוקרת בכירה ב-1993, והייתה לעמיתת מחקר ראשית (דרגה מקבילה לפרופסור חבר) ב-2002. בשנת 2012 היא קודמה לדרגת פרופסור מן המניין.[3]

במרוצת השנים, פרידמן שימשה חוקרת אורחת במוסדות רבים בעולם, בהם מכון ויירשטראס לאנליזה וסטוכסטיקה יישומית בברלין (גרמניה), INRIA ברוקנקור (צרפת), Ecole Centrale de Lille (צרפת), אוניברסיטת ולנסיין (צרפת), אוניברסיטת לסטר (בריטניה) אוניברסיטת קנט, CINVESTAV (מקסיקו), אוניברסיטת ג'ה-ג'יאנג (סין), סנט פטרסבורג ITMO (רוסיה), אוניברסיטת מלבורן ( אוסטרליה), Supelec (צרפת), KTH (שוודיה).[4]

פרידמן נשואה לפרופ' יבגני שוסטין, חבר סגל בבית הספר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולהם בן. מתגוררת בתל אביב.

אחיה, ליאוניד פרידמן, הוא פרופסור במחלקה לבקרה בפקולטה להנדסה של האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו במקסיקו סיטי.[5]

מחקר

תחומי המחקר של פרידמן כוללים השהיית זמן ומערכות מופרעות באופן סינגולרי, נתונים דגומים ובקרה מבוססת רשת, בקרה במשוואות דיפרנציאליות חלקיות ובקרה לא ליניארית. היא הייתה חלוצה בגישה של השהייה בזמן לבקרת נתונים דגומים. גישתה זו הפכה לפופולרית במערכות בקרה ברשת, המאפשרת להשהיות בתקשורת להיות גדולות יותר ממרווחי הדגימה.

כמו כן, היא הציגה את השיטה הדסקריפטורית למערכות מושהות בזמן ובקרה רובוסטית, שהובילה לשיטות ניתוח ותכנון יעילות. בנוסף היא הציגה את שיטת ליאפונוב-קרסובסקי למערכות עם השהייה משתנים במהירות (ללא כל מגבלה על נגזרת ההשהייה). היא הייתה חלוצה גם בגישת אי-השוויון המטריצה הליניארית לבקרה רובוסטית במשוואות דיפרנציאלות חלקיות בקרה מבוססת-רשת שלהן.[6]

לפי גוגל סקולר (אוגוסט 2022), מדד הירש שלה הוא 70[7] והיא החוקרת המצוטטת ביותר בתורת הבקרה.[8]

פרידמן היא עורכת-שותפה של כתב העת Automatica,[9] והייתה עורכת-שותפה בכתבי עת מובילים בתחום תורת הבקרה: IMA J. Control & Information, [10] SIAM J. Control & Optimization. לאורך השנים חיברה למעלה מ-200 מאמרים בכתבי עת שפיטים וכן שתי מונוגרפיות שראו אור בהוצאת שפרינגר.

פרסים והוקרה

  • פרס החוקרת המצוטטת של Web of Science, תומסון רויטרס (2014)[11]
  • חברת המועצה של הפדרציה הבינלאומית לבקרה אוטומטית (2017)[12]
  • מחזיקת הקתדרה ע"ש חנה והיינריך מנדרמן לבקרת מערכות (2018)[3]
  • עמיתת IEEE Control Systems Society על תרומתיה בחקר תורת הבקרה (2019)[1]
  • פרס IFAC Delay Systems על מפעל חיים (2021)[13]
  • פרס משפחת קדר (2021)[14]

מאמרים נבחרים

  • Fridman E., "New Lyapunov-Krasovskii functionals for stability of linear retarded and neutral type systems," Systems & Control Letters, vol. 43, no. 4, 309–319, 2001.
  • Fridman E. and Shaked U., "A descriptor system approach to H∞ control of linear time-delay systems," IEEE Trans. on Automatic control, vol. 47, no. 2, 253–270, 2002.
  • Fridman E.,"Stability of Linear Descriptor Systems with Delay: A Lyapunov-Based Approach," Journal of Mathematical Analysis and Applications, vol. 273, no. 1, pp. 24–44, 2002.
  • Fridman E. and Shaked U., "Delay-dependent stability and H∞ control: constant and time-varying delays," Int. J. Control, vol. 76, no. 1, 48–60, 2003.
  • Fridman E., Seuret A. and Richard J.-P., "Robust sampled-data stabilization of linear systems: an input delay approach," Automatica, vol. 40, no. 8, 1441–1446, 2004.
  • Fridman E., "A refined input delay approach to sampled-data control," Automatica, vol. 46, 421–427, 2010.
  • Liu K. and Fridman E., "Wirtinger's Inequality and Lyapunov-Based Sampled-Data Stabilization," Automatica, vol. 48, 102–108, 2012.
  • E. Fridman and A. Blighovsky. Robust Sampled-Data Control of a Class of Semilinear Parabolic Systems. Automatica, 48, 826-836, 2012.
  • N. Bar Am. and E. Fridman Network-based Distributed $H_{\infty}$-Filtering of Parabolic Systems. Automatica, 50 (12), 3139–-3146, 2014.
  • D. Freirich, E. Fridman Decentralized networked control of systems with local networks: a time-delay approach, Automatica, 69, 201-209, 2016.
  • E. Fridman, L. Shaikhet. Stabilization by using artificial delays: an LMI approach. Automatica, 81, pp. 429–437, 2017.
  • A. Selivanov, E. Fridman Delayed control of 2D diffusion systems under delayed pointlike measurements. Automatica, 109, 2019.

ספריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 2019 Fellow Newly Elevated Fellows (PDF), IEEE, 2019
  2. ^ Vadim Vasilevich Strygin, Mathematics Genealogy Project
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Biography (PDF), Tel Aviv University
  4. ^ Emilia Fridman, IEEE
  5. ^ Dr. Leonid Fridman, UNAM
  6. ^ Emilia Fridman - Research, Tel Aviv University
  7. ^ Emilia Fridman, Google Scholar, 2020
  8. ^ Profiles, Google Scholar, 2020
  9. ^ Automatica - Editorial Board, Elsevier, 2020
  10. ^ Fridman editorial, IMA
  11. ^ THE WORLD's Most Influential Scientific Minds -2014 (PDF), Thomson Reuters
  12. ^ The IFAC Brochure 2017-2020 Edition, IFAC
  13. ^ "TC AWARDS: TDS". IFAC.
  14. ^ "BOG 2021: Top TAU Researchers Receive Kadar Family Awards". Tel Aviv University (באנגלית אמריקאית). 2021-10-14. נבדק ב-2022-03-10.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0