אמנזיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַמְנֶזְיָהאנגלית: Amnesia; על פי האקדמיה ללשון העברית: "שִׁכָּחוֹן" ובשמה העממי "מחלת השכחה") היא פגיעה חלקית או מלאה ביכולת לזכור, הפוגעת בתפקוד האדם בתחומי חיים שונים. ישנם כמה וכמה מצבים רפואיים הכרוכים באבדן היכולת לזכור, מהם מצבים הנגרמים על ידי שימוש בחומרים שונים (צריכה של אלכוהול למשל, או קנאביס, וכן תרופות שונות ). אמנזיה יכולה להיות תוצאה של טיפולים רפואיים כמו נזעי חשמל, היא יכולה להיות תוצאה של חבלות שונות (בעיקר כאלה שמעורב בהן זעזוע מוח). לבסוף אמנזיה יכולה להיות תוצאה של מחלות שונות, פיזיות או נפשיות (למשל סטרס מתמשך או דיכאון). מקובל להבחין בין אמנזיה פסיכוגנית (אמנזיה דיסוציאטיבית) שמקורה נפשי, לבין אמנזיה שמקורה גופני רפואי. כמו כן מקובל להבחין בין אמנזיה רטרוגרדית - שיכחת אירועים לפני גורם האמנזיה, ואמנזיה אנטרוגרדית שהיא חוסר יכולת לזכור אירועים חדשים אחרי גורם האמנזיה.[1]

אמנזיה כהפרעה נפשית

כאמור, בחלק מהמקרים אמנזיה יכולה להיות הפרעה נפשית במובן המלא של המושג. זוהי הפרעה נפשית תגובתית, כלומר כזו המתרחשת נוכח חשיפה לאירוע לא נעים או טראומטי.[2]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אמנזיה דיסוציאטיבית

אמנזיה שמקורה רפואי גופני

מאפיינים

אמנזיה היא הפרעה בזיכרון, היכולה לפגוע בתפקוד האדם כתוצאה מחוסר היכולת לזכור, ללמוד מניסיון ולהשתמש בזיכרון המיומנות לעתיד. הפרעה אמנסטית יכולה להיות זמנית (פחות מחודש) או כרונית (מעל חודש). כמו כן, לא כל סוגי הזיכרון חייבים להיפגע במצב של אמנזיה. במקרים מסוימים פוגעת האמנזיה רק בזיכרון האפיזודי, אך לא בזיכרון הסמנטי (הידע הכללי אינו נפגע). בשנת 1960 המחקר אודות אמנזיה העלה כי הזיכרון המרומז (אשר עד אז כמעט ולא קיבל התייחסות מחקרית) לא נפגע במצבים אלו[3].

תסמינים מרכזיים[4]

שני התסמינים המרכזיים של אמנזיה הם

  • קושי של המטופל ללמוד ולעבד מידע חדש המלווים את התחלת מחלת השכחה (באמנזיה אנטרוגרדית - anterograde amnesia)
  • קושי של המטופל לזכור אירועים שהתרחשו בעבר או מידע שהיה מוכר בעבר (באמנזיה רטרוגרדית - retrograde amnesia)

תסמינים אפשריים נוספים

  • קיום של זיכרונות שגויים: זכרונות אלה יכולים לכלול מידע מומצא לחלוטין. בחלק מהמקרים הזיכרונות אמיתיים אך הם אינם מסודרים בסדר נכון מבחינה כרונולוגית. 
  • בעיות נוירולוגיות, למשל תנועות לא מתואמות או רעידות. 
  • בלבול או חוסר התמצאות.

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים[5]

האטיולוגיה של אמנזיה קשורה למבנים נוירואנטומיים ובפרט מבנים של מוח הביניים (כמו גרעינים דורסו-מדיאליים ואמצעיים בתלמוס) ומבנים כמו היפוקמפוס, אמיגדלה וגופים ממילריים. לרוב, אמנזיה היא כתוצאה מנזק בילטרלי (דו צדדי) למבנים אלו, אף על פי שדווחה אמנזיה כתוצאה מנזק אונילטרלי. ישנם מספר מקרים קליניים מפורסמים של אנשים שלקו באמנזיה עקב פגיעות מוח. עם פגיעות אלו נמנות פגיעות בחלקי קליפת המוח האחראים על אחסון הזיכרון לטווח ארוך, ובהיפוקמפוס האחראי לעיבוד הזיכרון אל תוך הזיכרון לטווח ארוך.

גורמים

מחלות ותסמונות: אמנזיה יכולה להופיע כתסמין חולף בהתקפים אפילפטיים.[6] היא יכולה להופיע גם בגידולים במוח,[7]בעיות באספקת הדם לחלקי המוח השונים או למוח כולו עלולות לגרום לאמנזיה[8]. אמנזיה יכולה להיות תוצאה של שבץ[9], דלקת קרום המוח (אנצפיליטיס). קיים גם מצב ששמו שיכחה גלובאלית חולפת (Transient global amnesia), המהווה תסמונת בפני עצמו[10] . היפוגליקמיהסוכרת)

הרעלות: הרעלת CO, צריכה כרונית של אלכוהול.

חבלות: פגיעות ראש שונות, בעיקר כאלו המלוות בזעזוע מוח.[11]

תרופות: למשל תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים (בעיקר אם הן נצרכות עם אלכוהול)

טיפולים רפואיים: למשל טיפול בנזעי חשמל,[12] או ניתוחי מוח.

הפרעות נפשיות: דיסוציאציה, טראומה נפשית, דיכאון תסמונת אמנסטית (המכונה גם תסמונת קורסקוף, ומאפיינת חלק מהמקרים של גמילה מאלכוהול)[13][14], סטרס ממושך.

טיפול

הטיפול המקובל הוא בבעיה האורגנית שהביאה להתפתחות המצב. כאשר מדובר במצב בלתי הפיך (כפי שיכול לקרות על רקע של שבץ למשל), המאמץ מתמקד ברכישת אסטרטגיות שונות שיקטינו את רמת הפגיעה של האמנזיה בחיי היומיום (טיפול כזה יכול להיות טיפול משולב בתחומי הריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת).

לקריאה נוספת

Alan J. Parkin, Memory and Amnesia: An Introduction, Psychology Press, 2013

Laird S. Cermak Human Memory and Amnesia (PLE: Memory), Psychology Press, 2014

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מערכת Infomed, אמנזיה, באתר אינפומד, ‏2017
  2. ^ חנן מוניץ (עורך), הפרעות דיסוציאטיביות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: דיונון, 2016, עמ' 440-442
  3. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  4. ^ Andrew C. Papanicolaou, The Amnesias: A Clinical Textbook of Memory Disorders, Oxford University Press, 2005-11-24. (באנגלית)
  5. ^ Pieter Martens, Jos Tits, Approach to the patient with spontaneous hypoglycemia, European Journal of Internal Medicine 25, 2014-06-01, עמ' 415–421 doi: 10.1016/j.ejim.2014.02.011
  6. ^ Sharon A. Savage, Christopher R. Butler, John Baker, John R. Hodges, 23 Long-term follow-up in transient epileptic amnesia: prognosis over 10–20 years, J Neurol Neurosurg Psychiatry 88, 2017-08-01, עמ' A22–A22 doi: 10.1136/jnnp-2017-BNPA.47
  7. ^ Phil Milburn-McNulty, Andrew J. Larner, Transient Global Amnesia and Brain Tumour: Chance Concurrence or Aetiological Association Case Report and Systematic Literature Review, Case Reports in Neurology 7, 2015, עמ' 18–25 doi: 10.1159/000371840
  8. ^ Patrik Michel, Valérie Beaud, Ashraf Eskandari, Philippe Maeder, Ischemic Amnesia: Causes and Outcome, Stroke, 2017-01-01, עמ' STROKEAHA.117.017420 doi: 10.1161/STROKEAHA.117.017420
  9. ^ Isahaya, K., Shinohara, K., Akamatu, M., Shimizu, T., Sakurai, K., Shiraishi, M., ... & Hasegawa, Y., Reversible Cerebral Vasoconstriction Syndrome Presenting with Transient Global Amnesia, Internal Medicine 56(12), 2017, עמ' 1569-1573.‏
  10. ^ Yeonsil Moon, Jeeyoung Oh, Kyoung Ja Kwon, Seol-Heui Han, Transient global amnesia: Only in already disrupted neuronal integrity of memory network?, Journal of the Neurological Sciences 368, 2016-09-15, עמ' 187–190 doi: 10.1016/j.jns.2016.05.035
  11. ^ William P. Meehan, Rebekah C. Mannix, Andrea Stracciolini, R. J. Elbin, Symptom Severity Predicts Prolonged Recovery after Sport-Related Concussion, but Age and Amnesia Do Not, The Journal of Pediatrics 163, 2013-09-01, עמ' 721–725 doi: 10.1016/j.jpeds.2013.03.012
  12. ^ U Kessler, HK Schoeyen, OA Andreassen, GE Eide, The effect of electroconvulsive therapy on neurocognitive function in treatment-resistant bipolar disorder depression., The Journal of clinical psychiatry 75, 2014/11 doi: 10.4088/JCP.13m08960
  13. ^ Nelson Butters, Laird S. Cermak, Alcoholic Korsakoff's Syndrome: An Information-Processing Approach to Amnesia, Academic Press, 2014-06-28. (באנגלית)
  14. ^ תסמונות פסיכו-אורגניות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, תל אביב: דיונון, 2016, עמ' 170-171


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.