אמציה ברעם
| לידה | 17 בספטמבר 1938 (גיל: 85) |
|---|---|
| ענף מדעי | מזרחנות |
| מקום מגורים | חיפה |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | אוניברסיטת חיפה |
אמציה ברעם (נולד ב-17 בספטמבר 1938) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, מומחה להיסטוריה של עיראק במאות ה-20 וה-21.
ביוגרפיה
ברעם נולד בקיבוץ כפר מנחם להורים שעלו בשנת 1932 מפולין וליטא. למד מוסד החינוכי האזורי נגבה, ולאחר שירותו הצבאי חזר לקיבוצו ועבד כרועה צאן. לאחר כשנתיים ביקש ללמוד תנ"ך באוניברסיטה, אלא שהחלטת הכלל הייתה להכשירו כמורה ומחנך בקיבוץ והוא יצא ללימודים בסמינר הקיבוצים שלאחריהם שימש מספר שנים מורה בבית הספר בקיבוצו. בשנת 1966 נשלח על ידי הקיבוץ לשמש שליח מטעם הסוכנות היהודית וכיהן כראש חטיבת השומר הצעיר בלונדון, שם שהה עד שנת 1968. לאחר חזרתו ארצה החל ללמוד היסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1986 קיבל את תואר הדוקטור עבור עבודתו בנושא לאומיות ערבית מקומית מול לאומיות כלל ערבית במשטר הבעת' בעיראק בעידן סדאם חוסיין. בשנים הבאות לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון בארצות הברית. בתחילת שנות האלפיים הצטרף לסגל החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה ובהמשך שימש כראש החוג, כמו גם כראש המרכז היהודי-ערבי והמכון ללימודי המזה"ת, ואף היה מייסד וראש המרכז ללימודי עיראק ומייסד שותף והראש הראשון של מרכז עזרי ללימודי איראן והמפרץ הפרסי. פרופ' ברעם שהה כחוקר בכיר במספר מרכזי-מחקר בינלאומיים. בין השאר היה עמית מחקר בכיר בסנט אנטוני קולג' (אוקספורד), במרכז רוקפלר בבלאג'יו, במרכז וודרו וילסון ובמכון האמריקאי לשלום בוושינגטון. מאז 1986 פרופ' ברעם ייעץ בנושא עיראק לממשלי הנשיאים רונלד רייגן, ג'ורג' בוש האב, ביל קלינטון, ג'ורג' בוש הבן וברק אובאמה.
ברעם נשוי לבוני אותה הכיר בשנת 1981 כאשר הגיעה כסטודנטית מארצות הברית ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בני הזוג מתגוררים בחיפה וידועים באוספים המיוחדים שהם אוצרים בביתם.[1]
מחקריו
מחקריו של ברעם מתמקדים בהיסטוריה של עיראק במאות העשרים והעשרים ואחת.
רשימת פרסומים
ספרים
- Culture, History, and Ideology in the Formation of Ba'thist Iraq (Oxford, London NY, St. Antony's College, MacMillan, St. Martin's Press, 1991).
- Saddam Husayn and Islam: Ba'thi Iraq From Secularism to Faith (Washington, DC, WWC and Johns Hopkins University, 2014).
מאמרים נבחרים
- 'מסגד ומדינה במשטר חילוני - האסלאמיזציה של משטר הבעת' בעיראק', דת ומדינה במזרח התיכון, (2006) 91-103.
- 'אסטרטגית הנשק הלא קונוונציונאלי של צדאם חוסיין', העימות העיראקי-ישראלי, (2002) 139-158.
- 'ארכאולוגיה וזהות לאומית בעיראק 1922-2002', בתוך: מיכאל פייגה וצבי שילוני (עורכים), קרדום לחפור בו ארכיאלוגיה ולאומית בארץ ישראל, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, קריית שדה-בוקר, 2008 ,עמ' 235–266.
- Baathi Iraq and Hashimite Jordan : from hostility to alignment, Middle East Journal 45,1 (1991) 51-70
- After the Iran-Iraq war - what?. Jerusalem Quarterly 49 (1989) 85-96
- Israeli deterrence, Iraqi responses. Orbis - a Journal of World Affairs 36,3 (1992) 397-409
לקריאה נוספת
- ממשלות, מומחים ושרלטנים, הגדה השמאלית, במה ביקורתית לחברה ותרבות.
קישורים חיצוניים
- אמציה ברעם באתר אוניברסיטת חיפה
- אמציה ברעם, שש אחרי המלחמה
- אמציה ברעם, קשרי חיפה ועירק במבט היסטורי וגיאופוליטי
הערות שוליים
- ^ רחלי אורבך, "אוספים מופלאים ואכסון שאין עוד כמותו", חי פה - חדשות חיפה, 02.09.2022.
