אנדוטיאודון
 אנדוטיאודון
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| ימי קדם | |
| מיון מדעי | |
| סוג: | אנדוטיאודון |
| מינים | |
| |
אנדוטיאודון (שם מדעי: Endothiodon; מיוונית עתיקה: "שן פנימית") הוא סוג של סינאפסיד מקבוצת התראפסידה שחי בימי קדם.
סוג זה תואר לראשונה ב-1876 בידי החוקר ריצ'רד אואן, אשר גילה את ממצאיו בדרום אפריקה ובהם נכללו שרידי גולגולת ולסת תחתונה.
נראה כי היה קרובו של הדיקטודון וכמותו היה נפוץ מאוד לאורך פנגיאה ברחבי כל היבשות, כאשר המאובנים שלו התגלו בהודו, ברזיל ובהרבה מדינות באפריקה: מלאווי, מוזמביק, דרום אפריקה, טנזניה, זמביה וזימבבואה. בדומה לדיקינודנטים אחרים הוא היה אוכל צמחים, אף שחסרו לו שני החטים שאפיינו את רוב הדיקינודונים. קצוות הלסתות היו בעלי מקור מעוקל כלפי מעלה מה שייכתן ושימש לעקירת צמחים ואולי אף עזר בחפירה.
במקור נכללו בסוג זה 9 מינים, אך בהמשך הורדו ל-3 בלבד: E. uniseries, E. bathystoma ו-E. whaitsi.
קישורים חיצוניים
איור של קבוצת אנדוטיאודונים נרדפים בידי גורגונופסיד בטנזניה של הפרם
