אנדריי קוזירב
 |
אנדריי ולדימירוביץ׳ קוזירב (ברוסית: Андре́й Влади́мирович Ко́зырев; 27 במרץ 1951, בריסל, בלגיה) הוא מדינאי רוסי, שהיה הראשון לשמש כשר החוץ של הפדרציה הרוסית (1990–1996), שימש כחבר פרלמנט בדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית. לאחר עזיבתו את הפוליטיקה פנה לעסקים.
מאז 2012 חי במיאמי, ארצות הברית, מבקר בקביעות את מדיניותו של ולדימיר פוטין ובאפריל 2025 הוכרז על ידי משרד המשפטים של רוסיה כ"סוכן זר" ואישיות בלתי רצויה במדינה.
קורות חיים
השכלתו ועבודתו במשרד החוץ
הוא נולד ב-27 במרץ 1951 בבריסל (בלגיה), למשפחתו של מהנדס המשרד לסחר חוץ של ברית המועצות], ששהה בבלגיה עם משפחתו בנסיעת עסקים. שניים מדודיו של קוזירב היו קולונלים בצבא הסובייטי.
בשנים 1968–1969 עבד כמתקין הרכבה במפעל לבניית מכונות בקומונאר שבפרברי מוסקבה. הוא למד במכון הממלכתי ליחסים בין-לאומיים של מוסקבה. ב-1974 סיים את לימודיו שם עם תואר ביחסים בין-לאומיים.
בשנים 1974 עד 1979 עבד כרפרנט בכיר במחלקת הארגונים הבין-לאומיים של משרד החוץ של ברית המועצות והיה חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מ-1973 עד אוגוסט 1991. בשנים 1979–1980 שימש כנספח של מחלקת הארגונים הבין-לאומיים של משרד החוץ של ברית המועצות ובשנים 1980–1986 היה המזכיר השלישי, השני והראשון של המחלקה לארגונים בין-לאומיים ולאחר מכן בשנים 1986–1990 שימש כיועץ וראש המחלקה של מחלקת הארגונים הבין-לאומיים. במשך תקופה מסוימת שהה בניו יורק במסגרת עבודת המשלחת הסובייטית לעצרת הכללית של האו"ם.
כשר חוץ
ב-11 באוקטובר 1990, לפי הצעתו של יושב ראש מועצת השרים איוואן סילאייב, הוא מונה לשר החוץ של רוסיה והיה למעשה לשר החוץ הראשון של הפדרציה הרוסית. הוא מונה מחדש ב-25 ביולי 1991 וב-23 בדצמבר 1992 אושרר שוב עם הקמת ממשלת הפדרציה הרוסית. ב-14 בנובמבר 1991 בוריס ילצין אשרר את מינויו שוב.
בדצמבר 1991 השתתף בהכנת הסכמי בלובז' על פירוק ברית המועצות והקמת חבר המדינות, בספטמבר 1993, הוא אישר את הצו של הנשיא ילצין לפיזור קונגרס צירי העם והסובייט העליון של רוסיה. ב-20 באוקטובר 1993, בצו נשיאותי, הוא מונה לחבר במועצת הביטחון של רוסיה.
בשנים 1991–1995 הוא קבע את מסלול מדיניות החוץ של רוסיה. ליווה את הנשיא ילצין בביקוריו בארצות הברית בפברואר 1992 (שם חתם על ההצהרה בדבר כינון יחסים חדשים) וביוני אותה שנה, כאשר אומצה אמנת השותפות הרוסית-אמריקאית. בינואר 1993, בהשתתפותו, נחתמה אמנת START II; בהסכמתה ובסיועה של ארצות הברית, רוסיה נותרה המעצמה הגרעינית היחידה מבין רפובליקות חבר המדינות לשעבר. לאחר בחירתו של ביל קלינטון לנשיא ארצות הברית, פגישות הפסגה נמשכו בוונקובר (3–4 באפריל 1993) ובמוסקבה (12–15 בינואר, 10 במאי 1994).
ב-1994 הוא חתם על מסמך שותפות לשלום עם ברית נאט"ו ופיתח באופן פעיל את קשריה של רוסיה עם הארגון האירופי לביטחון. בשנים 1993, 1994 ו-1995 השתתף במושבים של מועצת ים ברנץ ושם דגש על כינון יחסים עם דרום מזרח אסיה במסגרת ASEAN.
בתקופתו, ממשלת רוסיה סמכה על סיוע מערבי בביצוע רפורמות והתאכזבה ממה שקיבלה בתמורה: ב-1992, קרן המטבע הבין-לאומית סיפקה רק מיליארד דולר, זאת בהשוואה להזרמות כספים שמדינות המערב העבירו למדינות כמו פולין.
שר החוץ האמריקני לשעבר, ג'יימס בייקר, כינה את ההתייחסויות של קוזירב לעובדה שהממשל האמריקני ב-1991 הקדיש יותר מדי תשומת לב ליחסים עם ברית המועצות וגורבצ'וב, ולא עם רוסיה וילצין והדבר מנע לכאורה את יצירת "תוכנית מרשל" לרוסיה, הצדקה עצמית. "תוכנית מרשל הייתה בלתי אפשרית לחלוטין באותה תקופה. החברה האמריקאית לא יכלה לתמוך בו, לא אז ולא מאוחר יותר. היה קשה מאוד מבחינה פוליטית להצדיק סיוע כלכלי לרוסיה, בה נלחמנו במשך 40 שנה", טען בייקר.
לבסוף, ב-9 בינואר 1996, הוא התפטר מתפקידו כשר החוץ של רוסיה, בעקבות בחירתו לחבר בדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית, בעקבות תוצאות הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 1995.
חבר פרלמנט
מדצמבר 1993 עד ינואר 2000 היה חבר הדומה הממלכתית של האספה הפדרלית של הפדרציה הרוסית כשנבחר מטעם מחוז מורמנסק מגוש המפלגות "הבחירה של רוסיה", שהורכב ממפלגות ימין ליברליות, ביוזמת יגור גאידר.
במרץ 1994, הוא היה חבר בקבוצת היוזמה ליצירת מפלגת הבחירה הדמוקרטית של רוסיה. עד 11 בדצמבר 1994 היה חבר בסיעת "הבחירה של רוסיה", ולאחר מכן היה לעצמאי. שימש כחבר בוועדה לעניינים בין-לאומיים וחבר בוועדת המשנה לשיתוף פעולה תרבותי, מדעי והומניטרי בין-לאומי. בהמשך היה חבר ועדת התקציבים, המיסים, הבנקים והפיננסים (עד 1997) וחבר הוועדה לענייני הצפון.
עסקיו והגירתו לארצות הברית
בינואר 1998, הוא נבחר כחבר בדירקטוריון התאגיד האמריקאי ICN Pharmaceuticals ומאז ינואר 2000 שימש כסגן נשיא תאגיד התרופות הבין-לאומי ICN ומנכ"ל התאגיד למזרח אירופה. מ-2007 עד 2012 הוא היה יו"ר מועצת המנהלים של חברת Investtorgbank.
ב-2012 היגר למיאמי והחלל לבקר בקביעות את מדיניות ממשלתו של ולדימיר פוטין. ב-11 באפריל 2025, משרד המשפטים הרוסי כלל אותו במרשם "הסוכנים הזרים" ולמעשה הוגדר כמי שבגד במולדתו.
חיים אישיים
נשוי בפעם השלישית לילנה (ילידת 1968, מוסקבה), שהכירה את קוזירב ב-1993, כשהייתה מזכירה במשרד החוץ הרוסי; כעת היא עקרת בית. מנישואים אלה יש להם בן, אנדריי (יליד 1997). מנישואיו הראשונים, יש לקוזירב בת בשם נטליה, שלמדה בארצות הברית ומתגוררת שם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
אנדריי קוזירב40871870Q502746